הקדמה פרידריך ניטשה נולד ב- 1844 ליד לייפציג בפרוסיה.
בגיל צעיר יחסית נתמנה פרופסור לפילולוגיה באוניברסיטה של באזל. עבודותיו הראשונות התפרסמו בראשית שנות השבעים, ותקפו את הניסיון ליחס מהות רציונלית ומרוחקת לתרבות היוונית, וכן את המאמץ להעמיד את הנצרות על בסיס תבוני והומניסטי. בתקופת הנדודים שלו התרחב טווח הנושאים בהם עסק וכן התגבש סגנונו הייחודי, המבוסס על אמירות קצרות, נרגשות ופיוטיות לעתים, תוך הימנעות מבניית טיעונים סבוכים בסגנון המוכר יותר של הפילוסופים. (גרזון, ג. 2004). ניטשה משתמש בכתיבתו בדמויות רבות ושונות עד שקשה לזהות עם מי הוא מזדהה.
נטייה זו מהותית לשיטתו וכנראה שבדרך כלל היא משקפת את האמביוולנטיות שלו עצמו.
ניטשה מפקפק ביכולת של מילים לתאר במהימנות מציאות ממשית, באפשרות להחיל הגדרות מוסריות על העולם ולבסוף בעצם האפשרות להכיר את המציאות האמיתית. במשך כל עבודתו ניטשה מעלה עמדות שונות ומנוגדות שהוא איננו יכול להכריע ביניהן, אך אינו מעודד אדישות ביחס לאמירות שונות. להפך, בספר "כה אמר זרתוסטרא" הוא מכריז "ועתה תלמידי, הולך אני לבדי. עליכם ללכת עכשיו גם אתם, לבדכם. זהו רצוני. מוכיח אנוכי אתכם באמת: סורו ממני ואל תישמעו לזרתוסטרא.
טוב מזה, היו בושים בו. אפשר שהוליך אתכם שולל". לנוכח הבלבול והניגודים יש לבדוק לעומק כל עמדה לפני שמקבלים אותה. (מגי, ב. 1997).
תוכן העניינים:
הקדמה –.עמ'
2 פרק א'- הרעיונות המרכזיים מתוך הגותו של ניטשה -..עמ' 2
פרק ב'- ההקשר בו פעל ניטשה -… עמ' 5
פרק ג'- הקשר בין הגותו שלך ניטשה להוגים אחרים-…עמ' 7
רשימה ביבליוגרפית -…עמ' 9