1 .     מבוא -..3-4
2 .      סקירת ספרות -5
2 .1                  שיטות הסקר –..5
2 .1.1.   השפעת האינטראקציה על שאלות רגישות .5-7
2 .2.        היתרונות של שיטות הסקר -..7
2 .2.1.   יתרונות סקר הדואר אלקטרוני .8-10
2 .2.2.   יתרונות הסקר הטלפוני –.10-12
2 .3. מודל טעות הסקר הכוללת -…13-15
2 .4. הטיות וטעויות בשיטות הסקר לפי מודל ט.ס.כ–16
2 .4.1.   טעות דגימה מקרית ..16
2 .4.2.   טעויות כיסוי/דגימה .16-18
2 .4.3.   טעויות אי תשובה -18-19
2 .4.3.1.        היעדר תגובה …19-21
2 .4.4.   טעויות תשובה –21-24
3 .     השערות המחקר -.
5 -26
4 .     שיטת המחקר –27
4 .1. אוכלוסיית המטרה -27
4 .2. מערך המחקר –..27
4 .3. המדגם -.27-28
4 .4. כלי המחקר 28
4 .5. הליך המחקר –..28-29
5. ממצאי המחקר -…30-37
6 . דיון ומסקנות –.38-43
7.
ביבליוגרפיה –…44-46
8 . נספחים .47
    8.1           נספח 1 – השאלון -.47-51
    8.2           נספח 2 – מכתב תזכורת –..52
    8.3           נספח 3 – אישור לביצוע המחקר וקבלת מידע–..53

1 . מבוא
השימוש בסקרים כמקור מידע שיווקי רב עצמה מקובל כיום בענף השיווק. התפתחות זו הביאה להיצע של סקרים מסוגים שונים.
עושר זה יוצר עבור מנהלים רבים בעיית החלטה לגבי סוג הסקר בו יבחרו. לכאורה, שיטות איסוף הנתונים צריכות להציג נתונים דומים אם לא זהים. הניסיון המחקרי מלמד שבמקרים רבים נוצרים פערים, סקרים דומים שבוצעו בשיטות ראיון שונות מציגים נתונים אשר לעיתים שונים מהותית אלה מאלה. פערים אלה נובעים כמובן מבעיות שונות עליהן אדון בעבודה זו.
לרשות החוקר עומדות מספר שיטות סקרים מרכזיות: הריאיון האישי, ריאיון טלפון, סקר דואר, סקר ממוחשב (אינטרנט ודואר אלקטרוני), והגישה המעורבת הכוללת מספר שיטות יחד. השיטות הללו נבדלות זו מזו בסוגי הנתונים ובכמות הנתונים שניתן לאסוף, במהירות איסוף הנתונים, בעלות המחקר ועוד. המחקר הנוכחי עוסק בהשוואה בין סקרי דואר אלקטרוני לבין סקרי טלפון כשיטות לאיסוף נתונים ממדגם והסקת מסקנות על האוכלוסייה הרלוונטית בהקשר לשאלת המחקר.
ברצוני לבדוק האם יש פערים בין שתי שיטות הסקר?, האם שיטות הראיון השונות מציגות נתונים שונים אלה מאלה?.
ראשית, אשווה בין שתי שיטות הסקר ואפרט את היתרונות של כל שיטה.
במהלך העבודה אעשה שימוש במודל טעות הסקר הכוללת אשר מתאר את כלל הטעויות האפשריות בביצוע סקר, באמצעותו אפרט את החסרונות, ההטיות וטעויות שתי השיטות. (הטעויות הן טעויות דגימה וטעויות לא דגימה הכוללות טעויות אי תגובה, טעויות מראיין וכו'.) אחד הדברים החשובים בעריכת סקרים הוא שיעור התגובה. שיעור התגובה הוא אחוז המרואיינים אשר השיבו על הסקר מתוך סך כל המרואיינים הפוטנציאליים שבמדגם, שיעור התגובה מהווה בדרך כלל מדד לתקפות הסקר, כאשר שיעורי תגובה גבוהים יותר מפחיתים את הסכנה של הטיות היעדר תגובה. (Tse, 1998). מטרת המחקר הינה לבחון האם קיימים הבדלים בשיעור התגובה בין שתי שיטות איסוף הנתונים, והאם קיימים הבדלים בתשובות הנחקרים כאשר נשאלות שאלות רגישות ושאלות פתוחות, הנובעים משיטת איסוף הנתונים?.
ההבדל המשמעותי בין שתי השיטות הוא האינטראקציה/חוסר האינטראקציה עם מראיין.
Tourangeau&Smith (1996) מציינים במאמרם כי שיטות המערבות אינטראקציה בין המראיין למרואיין גורמות לשיעור היענות נמוך בנושאים רגישים. האינטראקציה גורמת לרצייה חברתית ולבעיה באמינות התשובות. לעומת זאת בשיטות ללא אינטראקציה בין המראיין למרואיין שיעור ההיענות עולה בשאלות רגישות. במחקר זה אבדוק האם המצאות המראיין משפיעה על תוצאות הסקר?, האם הנחקרים מושפעים ממנו?.
במסגרת המחקר הנוכחי, נבנה שאלון אשר הועבר באמצעות הדואר האלקטרוני והטלפון בקרב 100 עובדי "הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ". בחרתי באוכלוסייה זו בכדי לצמצם כמה שאפשר את טעות הכיסוי. לפי Schillewaert ,Langerak& Duhamel  (1998), סקרי אינטרנט יכולים לשמש אלטרנטיבה טובה לאיסוף נתונים ויכולים לספק תוצאות בעלות תוקף חיצוני עבור אוכלוסייה מסוימת בתנאי ש -:       1.  קיים רישום מרכזי של אותה אוכלוסיית מחקר.
                                                2.  כל חברי אוכלוסייה זו יכולים להגיב באמצעות האינטרנט.
בחברה זו לכל העובדים יש טלפון ומחשב במשרדם וכולם מחוברים לאינטרנט. כמו כן, השגתי רשימת דגימה מסודרת ומעודכנת של כל עובדי החברה.
השערות המחקר, בניית הסקר ויישומו מבוססים על התיאוריה והמחקר בספרות האקדמאית, המקצועית והמחקרית בתחום.