משה בכר:
פרידריך השני "הגדול" –    כמייצג ההשכלה:
הגותו וחידושיו הצבאיים.
                                               ( 1786-1740-1712 )   ראשי פרקים:                                                                     עמודים:

1 . מבוא                                                                                                                        3                                                                                                                      
2 . הרקע
ההסטורי לתקופתו של פרידריך השני                                                                   6-4       
3 . מאפייני הלוחמה במאה ה –  18                                                                                
1 0-7      
4 . פרידריך כמצביא: מחשבתו, הגותו וחידושיו הצבאיים                                                    15-11  5. פרידריך כמייצג השכלה                                                                                         
1 8-16
6 . סיכום                                                                                                                     19
7. הערות                                                                                                               
3 2-20
8 .
ביבליוגרפיה                                                                                                        34-33

1 . מבוא
הנסיך דה-לין 1
,אחד מצביאיו של פרידריך, דיפלומט וסופר – כינה את פרידריך השני: "גדול האנשים שחיו מעולם". כאשר פרידריך מת ב – 17.8.1786, אמר דה-לין, כי מעתה אינו מאמין יותר למיתוס, שכאשר יוליוס קיסר מת – נראו כוכבי שביט בשמיים, "היות וכוכבים כאלה לא נראו בשעת מותו של פרידריך" 2 . ואכן, מבחינת הפרוסים ראוי היה פרידריך להשתוות למה שיוליוס קיסר היה בעיני הרומאים.
התשובה לשאלה: מדוע? נעוצה במעשיו הרבים, לטוב ולרע, להפיכתה של פרוסיה תוך כ-40 שנה: למדינה המתוקנת ביותר באירופה אחרי אנגליה – ובתחומים מסויימים אף לפניה, למעצמה מדינית-צבאית-בעלת אופי מיליטריסטי לדורות – ונותנת הטון הגדולה ביותר באירופה של המאה ה-18 – כפי שאמר המדינאי הצרפתי הרוזן דה מיראבו 3 ב-
1 786: "רוב המדינות יש להן צבא. פרוסיה היא המקרה היחיד של צבא המחזיק במדינה"
4 .
תקופתו של פרידריך השני נחשבת כ"תקופת העריצים הנאורים". במדינות רבות באירופה עשו השליט, ו/או השרים והפקידים הבכירים, מאמצים לכפות רפורמות "ותוך כדי כך הידקו עוד יותר את אחיזתם הם במוסדות השלטון" 5.
פרידריך פעל, על מנת להביא את פרוסיה מדינתו  לדרגת מדינה יעילה ומתוקנת  מבחינת המנגנון השלטוני, לטובת עצמאותה המדינית-כלכלית – למען התכלית של הבאת  המדינה לרמת מעצמה ראשונה באירופה. פרידריך הגדיר את תכלית פעולתו: "לתועלתה המירבית של המדינה". תועלת זו חיונית להשגת המטרה: "ממש כשם שכל קפיצי השעון פועלים למען תכלית אחת ויחידה, דהיינו: מדידת הזמן, כן כל קפיצי הממשלה צריכים להיות מכוונים לכך, שכל חלקי המינהל השונים יתרמו באופן שווה לתועלתה המירבית של המדינה – אותה תכלית חיונית, שלעולם אין לשכחה" 6.
בניגוד לשלטון העריץ והאבסולוטי הקודם תרמו התיאוריות הפוליטיות של תקופת ההשכלה לתסיסה של ניתוח ביקורתי. הדרך להשגת "תועלתה המירבית של המדינה", לא עברה דרך "גופות" אזרחי המדינה – אלא דרך ניהול תקין ויעיל יותר ומיצוי הפוטנציאל והיכולת של כל אזרח – כפי שהגדירה פרידריך: "ממשל מנוהל היטב זקוק לשיטה עיקבית בדומה למשנה פילוסופית" 7. דגם המדינה הפרוסית של פרידריך, היה מצד אחד מאופיין ע"י: "סמכותיות חסרת מעצורים", ומצד שני:
שאיפה ליעילות ולשיפור, שקידה נוקשה על איזון חשבונות – תכונות שבמקומות אחרים רגילים לשייכן לשלטון של מעמד בינוני בעל רפורמות" 8.
פרידריך הראה, שלא האינטרס האישי שלו  ולא תשוקותיהם של נתיניו, יכתיבו את פעולות ממשלתו. "מדיניות הפנים ומדיניות החוץ כוונו באורח בלעדי עפ"י טובת המדינה. הן המלך והן נתיניו היו משרתיה" 9. הקשר המתמיד והישיר בין פרידריך כמלך לבין צבאו, איפשר לו להיות "עם היד על הדופק" על מרכז הכח, לפתח שיטות לחימה ואמצעים בהתאם למטרה שבחר בה. פרידריך "שילב באישיותו את הפונקציות של האסטרטגיה והאסטרטגיה רבתי" 10 . כתביו של פרידריך: חיבוריו, ספריו, הוראותיו לשליחיו, מכתביו – הם כה רבים, עד כי תהייה זו יומרה להקיף את מלוא אישיותו ומעשיו בבחינה הסטורית מעמיקה במסגרת עבודה קצרה.
אולם מטרתה של עבודה זו הינה: להציב "זרקור מואר וממוקד" על עיקרי מעשיו, ובעיקר בתחום הצבאי – על רקע תקופתו במאה ה-18, היא תקופת ההשכלה.

2 . הרקע ההסטורי לתקופתו של פרידריך השני (1786-1740-1712) "כלי המשחק על לוח השחמט היו המדינות בלבד". בהתייחס לאירופה, שלפני "המהפכה הצרפתית" (1789), רבות מן הישויות הפוליטיות שעסקו בדיפלומטיה ובלוחמה במאה ה – 18 – היו זעירות מדי או נרחבות מדי, מכדי שתחשבנה כ"לאומים", במובנו של מונח זה היום. לכן צריך להסתכל על דיפלומטיה זו כ"מערכת מדינית" יותר מאשר כ"יחסים בין- לאומיים" 1. פרוסיה היתה מורכבת, בחלקה המערבי, משטחים מפוררים ומפוזרים על פני המישור הצפון-גרמני 2ומפרוסיה המזרחית ,שבירתה קינגסברג. שני חלקי –