האם מהגרים יהודים דוברי השפה הערבית השפיעו על העיתונות והספרות הערבים במדינת ישראל?
תוכן עניינים
מבוא –
2-1
פרק 1:
עיתונים כתבי עת ויצירות ספרותיות אשר נכתבו בשפה ערבית על ידי אינטלקטואלים יהודים בעיראק .
9-3
פרק 2: השתלבותם של יהודי עיראק במרחב העיתונאי והספרותי בשפה הערבית במדינת ישראל –.
19-10 סיכום
21-20 נספח:
נספח העיתונות היהודית בגדאד –.
22
ביבליוגרפיה —
23
בהיסטוריה המודרנית של האנושות העיתונות נולדה ופרחה, בקרב העמים השונים, ובעצם בכל מקום, כתוצאה של מהפכה חברתית וכלכלית ושל מודרניזציה באופן הכולל של המילה.  מצד שני, העיתונות שמשה כקטליזאטור של שינויים חברתיים ותרבותיים ושל מימוש הדמוקרטיה האזרחית.  פריחתה של העיתונות במדינה באה כתנאי לקיומו של משטר דמוקרטי, על כן ניתן לראות בעיתונות בכל חברה כאמצעי למדוד את התפתחותה של החברה, התרבות והפוליטיקה הדמוקרטית.
                                   מדינת ישראל לא השכילה לקלוט את המהגרים יוצאי ארצות ערב בצורה נאותה עקב מספר סיבות אותן לא אפרט בעבודה זו.  עקב כך יצירתם התרבותית נפגעה, יתר על כן המפגש עם יהודים בני קהילות המזרח ויצירת כור ההיתוך של מדינת ישראל הביאו לדיכוי היצירה של האינטלקטואלים יוצאי עיראק.  קבוצת המהגרים זו אכן פרסמה שירים וסיפורים ואף שיתפה פעולה עם העיתונות בשפה הערבית, כאשר קהל היעד הוא המהגרים דוברי השפה והערבים אשר נשארו במרחב הגיאוגרפי של מדינת ישראל.
בעבודה זו אבחן ואסקור את מרכיביה של ההגירה היהודית מארצות ערב ואתמקד בקהילה היהודית בעיראק.  קהילה זו תבחן על פי קריטריונים של אנשי רוח ואינטלקטואלים בכתיבתם בארץ המקור, ובהמשך אבחן את השתלבותם במרחב העיתונאי והספרותי בשפה הערבית במדינת ישראל.  היבט נוסף בו תעסוק העבודה הוא מגעם עם הציבור דובר השפה הערבית במדינת ישראל, לאחר מלחמת 19191948 שם חווה הלם אשר הכה בערבים והפכם מרוב למיעוט במדינת ישראל.  ההגירה השלילית של ערבי המרחב הארץ ישראלי לאחר
1 9191948 יחד עם ההגירה של יהודי ארצות ערב למדינת ישראל, יצרה לשיתוף פעולה בין שתי קבוצות אשר דוברות את השפה הערבית הן בפן הפוליטי – השתייכותם לתנועה הקומוניסטית – והן בפן התרבותי הספרותי, בשירה ובעיתונאות. העבודה תתמקד בקהילת המהגרים מעיראק אשר רובה היגר בין השנים 1953-1951. טרם הגירתם עמד אחוז האינטלקטואלים ואנשי הרוח בקהילה זו היה בקירוב ל-20%, כשרובו המכריע עסק במלאכת הכתיבה העיתונאית, הספרותית והשירה בעיראק.  בנוסף, חלקם עסקו במקצועות הפקידות הגבוהה במשרדי הממשלה ואף עסקו בניהול השוטף של המדינה העיראקית.
ההגירה לישראל הובילה לשינוי במעמדם החברתי של קבוצת זו, אשר הפכו להיות נטל על מדינת ישראל.  ניתן לצייר את ההגירה שעברו יהודי עיראק כחוויה של הלם, מעבר ממדינה בה נולדו והכירו את החוק והנורמות החברתיות למדינה בה לא הכירו את חוק והערכים השונים.  היבט נוסף אשר נבחן בעבודה הוא הכתיבה בשפה הערבית, כאשר עתה הציבור מזהה אותה כשפת האויב של מדינת ישראל.  קבוצת המהגרים מעיראק התחלקו בישראל גם לפי זהותם הפוליטית המקורית שהייתה נהוגה בעיראק, כלומר מאמיני השמאל הקיצוני חברו בישראל למפלגה הקומוניסטית ואילו הזרם האינטלקטואלי הלך בדרכה של המדינה הציונית והיה לחלק מהפקידות הממשלתית הזוטרה.