השפעת אקלים הכיתה על האלימות בבי"ס יסודי
| מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
| מקצוע | חינוך |
| שנת הגשה | 2007 |
| מספר מילים | 10653 |
| מספר מקורות | 40 |
תקציר העבודה
המחלקה לפסיכולוגיה וחינוך השפעת אקלים הכיתה על האלימות בביה"ס יסודי קורס:
פעילות גומלין בכיתה מבוא 4
פרק 1 – אלימות בבית הספר ·
1 .1. אלימות – הגדרות ומאפיינים 7
·
1 .2. השלכות תופעת האלימות בביה"ס על 8 התנהגות התלמידים פרק 2 – אקלים כיתה והשפעתו על האלימות בביה"ס היסודי ·
2 .1. אקלים – הגדרות ומאפיינים 9
·
2 .2. אקלים כיתה חיובי והשפעתו 11 ·
2 .3. אקלים כיתה שלילי והשפעתו 12
פרק 3 – אקלים כיתה ואלימות 13
·
3 .1. שחיקת מורים 16
·
3 .2. יחס המורה כלפי התלמידים בכיתה 17
·
3 .3. מספר תלמידים בכיתה 18
·
3 .4. חוקים של ביה"ס 22
פרק 4 – הגורמים לאלימות בביה"ס ·
4 .1. הגישה הפסיכודינאמית 24
·
4 .2. הגישה ההתנהגותית 24
·
4 .3. הגישה הקוגניטיבית
5 ·
4 .4. תיאורית הלמידה החברתית 26 ·
4 .5 הגישה החינוכית 27
פרק 5 – אסטרטגיות התערבות למניעת תופעת האלימות בביה"ס · 5.1. הגישה הפסיכודינאמית 28
· 5.2. הגישה ההתנהגותית 28
· 5.3. הגישה הקוגניטיבית 29
· 5.4. תיאורית הלמידה החברתית 31
· 5.5. הגישה החינוכית ושינוי אקלים 31
סיכום 33
רשימת מקורות 34
מבוא
השיעורים ההולכים וגדלים של גילויי אלימות בחברתנו בכלל ובקרב בני נוער בפרט, מחייבים את כל בתי הספר לפעילות חינוכית מערכתית בנושא כואב זה.
תופעה זו של אלימות בבית הספר, מדאיגה את כלל החברה ואת מערכת החינוך בפרט.
לאחרונה נראים גילויי האלימות בבתי הספר יותר ויותר קיצוניים, עד כדי כך שאלימות מגיעה למקרים קשים ואפילו למקרי רצח. אלימות בבתי ספר מאיימת על ביטחונם של תלמידים ומורים ופוגעת במעשה החינוכי. בישראל, כמו בארצות רבות אחרות בעולם, קיימת דאגה רבה לגבי נושא זה. דאגה זו באה לידי ביטוי, בין היתר, בניסיונות מגוּונים ללמוד על האלימות במוסדות החינוך ולזהות דרכי פעולה שיקדמו את מניעת האלימות ואת הטיפול בתופעה. תלמידים מתנהגים בצורה תוקפנית ואף אלימה, הן כלפי תלמידים אחרים והן כלפי מורים. הדוגמאות לכך רבות ויום-יומיות: תלמידים מסרבים למלא הוראות, צועקים, מציקים מילולית ופיזית, מאיימים, מפחידים, ואף נוקטים באלימות גופנית (עמית, 1996). בתי הספר אינם עוד מוסד חינוכי שמגונן על הילד, אלא מקום אלים ומסוכן וישנם תלמידים החוששים להגיע אליו ונמצאים בתחושה של חוסר אונים.
אקלים בית-ספרי האקלים הבית-ספרי נתפס על-ידי חוקרים רבים כגורם מרכזי בהבנת תופעת האלימות הבית-ספרית, אך יחד עם זאת זהו מושג קשה להגדרה מדויקת. גורם זה מתייחס למכלול פעילויות גומלין דינאמיות בין הממדים הפסיכולוגיים, האקדמיים, והפיזיים בסביבה הבית-ספרית. היקף גדול של מחקר מקשר באופן חד-משמעי בין אלימות בית-ספרית לאקלים בית-ספרי כללי . תחושות ניכור של ילדים מחבריהם לכיתה, מוריהם, הנושאים הנלמדים והמוסד החינוכי נמצאו קשורים להתנהגות אלימה. במחקר השוואתי בין-ארצי הושוותה רמת הניכור של ילדים בבתי-ספר בישראל עם זו של ילדים מ-29 מדינות אחרות. השוואה זו דרגה במקום הראשון את הילדים הישראלים מבחינת תחושות הניכור שלהם כלפי בית-הספר ותחושות הלחץ מהשהייה במוסד (הראל, 1997). בנוסף נמצא כי שחיקת המורים בישראל היא מהגבוהות בעולם ושיעור המורים, העוזבים את המקצוע אחרי שנות הוראה מועטות, הוא גבוה במיוחד.
פיתוח אקלים בית-ספרי חיובי, היוצר תחושה של תמיכה בילדים וציפיות חיוביות מהם, מצריך מאמץ עקבי מצד המבוגרים הפועלים במסגרת המערכת הבית-ספרית, ולפיכך חשוב לספק להם הזדמנויות לחזק את הקשרים ביניהם. יתר-על-כן, צוות בית-הספר, הורים וחברי הקהילה חייבים ליטול חלק בפעילויות המחזקות את הקשרים ביניהם. כאשר הורים עובדים עם צוות בית-הספר, נרקמת רשת של תמיכה עבור הילדים.
כאשר הורים מחזקים ציפיות חיוביות מבית-הספר, וצוות בית-הספר מחזק ציפיות חיוביות מן ההורים, או אז יכולים הילדים לסמוך על מכלול עקבי של ציפיות חיוביות באשר להישגים, להתנהגות ולהצלחה עתידית. עקביות בציפיות מזכירה לילדים כי הם נמצאים בטיפולה של הקהילה המורחבת והמבוגרים הם האחראים על התפתחותם. מסרים עקביים אלו יכולים לגרום לילדים לחוש ביטחון רגשי, שכן הם אינם מקבלים את ההחלטות לבדם. אפילו מתבגרים מתנחמים וחשים נוח יותר בזכות עקביות זו.
מרכיב אשר נוטים להמעיט בחשיבותו בנוגע לאקלים בית-ספרית הוא החשיבות של התנהגות המבוגרים כדוגמא אישית. ילדים לומדים את המצופה מהם במצבים רבים על-ידי צפייה באחרים. אנו סבורים כי לא סביר לצפות להיווצרות אינטראקציה חיובית בין תלמידים כאשר האינטראקציה בין המבוגרים בבית-הספר איננה כזו. לכן חשוב, כי המבוגרים יהיו ערים לדרך בה הם נוהגים זה בזה ובילדים בהתחשב בעובדה כי אין זה נדיר להיכנס למשרדי בית-הספר ולחדרי המורים ולשמוע מבוגרים מדברים באופן שלילי על תלמידים. אירועים כאלה מערערים את תחושות הכבוד והתמיכה של הילדים והורסים את האקלים החיובי.
הכשרה מקצועית אין עוררין כי התנהגות ילדים היא נלמדת ותלוית מצב כאחד. גורם מרכזי התורם לעיצוב התנהגותם של ילדים הינו המידה שבה בעלי המקצוע בבית-הספר מעודדים התנהגויות חיוביות ופרו-חברתיות באמצעות מתן חיזוקים סלקטיביים של התנהגויות חיוביות, נגישות של מודלים חיוביים לחיקוי ודיכוי והכחדה של התנהגויות בלתי הולמות. למרות קביעה זו הרי שגם הקביעה ההפוכה היא נכונה. התנהגויות אלימות ותוקפניות של ילדים יחוזקו ויוגברו שלא בכוונה על-ידי פסיביות והתעלמות של אנשי צוות מהתנהגויות אלה. היכולת של צוות בית-הספר לעודד באופן אקטיבי התנהגויות פרו-חברתיות ולדכא התנהגויות אנטי-חברתיות תלויה באופן ישיר ברמת ההכשרה המקצועית הספציפית של חברי הצוות בנושא זה. הדרישה ההולכת וגוברת למתן משאבים רבים למורים כדי להתמודד בכיתות הטרוגניות יותר עלולה לגרום למורה להתעלם מהתנהגויות שליליות אך קלות משום שבכיתות הטרוגניות יכולות להיות יותר התנהגויות מאתגרות כפועל יוצא מהמצב האישי והחברתי של התלמידים.
ברור שכאשר מורה מחליט במודע או בלא מודע להתעלם מבעיות קטנות אלו הוא בעצם מחזק אותן שלא בכוונה (Goldstein & Conoley, 1997).
פיקוח הכשרה מקצועית של אנשי החינוך היא חשובה אך אינה מספקת.
נוכחות או היעדר פיקוח מתאים על ילדים נמצא כבעל השפעה משמעותית על רמת האלימות הבית-ספרית. כשם שרמת פיקוח נמוכה בבית קשורות להתפתחות בעיות התנהגות אצל ילדים אינדיבידואליים, כך גם נמצא כי רמת פיקוח נמוכה בבית-הספר, בעיקר בחצר המשחקים ובמסדרונות, תורמת לעלייה בכמות ובחומרת אירועי האלימות במוסד. במושג 'פיקוח' אין הכוונה לנוכחות פסיבית של המבוגר בסביבת הילדים אלא לנוכחות אקטיבית, הכוללת התערבות הוגנת של מבוגרים כאשר הם עדים להתנהגות תוקפנית או מתבקשים על-ידי הילדים להתייחס אליה. הגורם עיקרי, המשפיע על שכיחות ההתנהגות התוקפנית של ילדים, הוא תפיסותיהם את ההתנהגויות המקובלות והבלתי מקובלות בעיני המבוגר המפקח. משום כך תגובותיו העקביות של המבוגר ישפיעו הן באופן מיידי והן לטווח ארוך יותר ולפיקוח יש חשיבות משמעותית ביותר בצמצום היקף ההתנהגות התוקפנית של הילדים.
העבודה בוחנת את תופעת האלימות בבתי הספר, תוך התייחסות לגישות שונות והסבריהן לאלימות, הגורמים המעוררים אותה ואלה המעכבים אותה. כמו כן, אתייחס בעבודתי על מושג אקלים הכיתה והקשר שלו לאלימות על פי הגישה החינוכית. כדי למנוע או להפחית את עוצמת האלימות, יש להבין את הגורמים והסיבות להתנהגות אלימה אצל ילדים, ולפתח אסטרטגיות התערבות מקיפות ואינטגרטיביות. אקלים הכיתה משפיע על התנהגויות התלמידים, מכיוון שבכיתה התלמידים מעצבים את הדימוי העצמי שלהם, את הביטחון העצמי שלהם, תפיסתם הערכית ורוכשים מיומנויות חברתיות וקשרים בינאישיים. לכן, אקלים הכיתה צריך להיות חיובי ובטוח, כדי שיצור אווירה של ביטחון וקבלה וכך בית הספר יהפוך למקום שנעים לשהות בו. אקלים הכיתה משפיע על האקלים הבית-ספרי, משום שכאשר ישנה אלימות בכיתה, היא יכולה להימשך גם בהפסקה, וכך להשפיע על האלימות בכל בית הספר. לכן, חשוב מאד להפחית את האלימות בתוך הכיתה, כמו: שיתוף התלמידים בהחלטות הכיתה, תקנון שבו ישנם חוקים ברורים של משמעת בכיתה ובבית הספר בכלל ומהם העונשים הצפויים למי שיעבור על החוקים, תמיכה בתלמידים ועזרה הדדית, הפחתת תחושת הניכור של התלמידים, חיזוקים חיוביים ברגע שיש התנהגות טובה וחיזוקים שליליים כשישנה התנהגות שלילית, פיתוח מיומנויות קוגניטיביות המתווכות בין תפיסת הגירויים לתגובה ההתנהגותית, הסבר והדגמה כיצד להתנהג וכיצד לא להתנהג, על פי תיאורית הלמידה החברתית, חינוך לקראת לומד עצמאי, הכרה בשוויון בין התלמידים ובייחודיות של כל תלמיד, על פי הגישה החינוכית.
כתוצאה מכל אלה, תופחת האלימות בכיתה, גם האלימות בבית הספר.
