הצעת מחקר – נשים בקיבוץ – תקציר בבואי לבחור נושא ל"הצעת מחקר", מצאתי לנכון להתמקד בנושא "נשים בפעילות ציבורית בקיבוץ", משום שהוא מעניין אותי במיוחד: אם משום שהוא קרוב אלי אישית  (אני אישה ואני בקיבוץ), ואם משום שזוהי עבורי הזדמנות ללמוד מקרוב, מה כבר נחקר בעניינו, מהם המימצאים, מה עוד יש לחקור ובעיקר – האם  יש מה לעשות על מנת לשנות את המצב הקיים.
השאלה המסקרנת אותי – האם האישה בקיבוץ נוטה, יותר מחברתה העירונית, לתפקידים ציבוריים? אם כן – מדוע? האם אורח החיים הוא זה המשפיע? או אולי גורמים אחרים? ואם לא – מדוע? האם אין אותו אורח חיים, השונה כל-כך מכל חברה אחרת, מאפשר לה בקלות רבה יותר לשאת תפקידים ציבוריים? מדוע אם כן, זה לא קורה?
להלכה, הקיבוץ מציע לנשים אפשרויות שוות בתחומים הציבוריים, תוך מימוש האחריות של הציבור למילוי פונקציות המקובלות כ"פונקציות משפחתיות" (חדר האוכל חוסך את הבישול, המכבסה – את כביסת הבית וכו'). בתנאים כאלה, ניתן היה לצפון שמקום הנשים בכל התחומים יהיה שווה לזה של הגברים. במציאות הדברים נראים אחרת: למרות חובת העבודה של גברים ונשים כאחד, ולמרות השוויון הפוליטי במסגרת של דמוקרטיה ישירה ומשתתפת, דומים מאפייני עבודת הנשים בקיבוץ למאפייני עבודת הנשים מחוץ לקיבוץ, וחלקן בתחום הפוליטי נופל מחלקם של הגברים בו. מדוע רוב העמדות הבכירות בקיבוצים מאויישות על ידי גברים? האם המצב ניתן לשינוי?
ראוי לברר שאלה זו, דרך המחקרים שנעשו בארץ ובעולם, ולבדוק אמיתות ההשערה המקובלת, שהסיבה היא עול הבית המוטל על כתפי הנשים.
לדעתי, קיים משתנה נוסף אשר משפיע על הפעילות הציבורית של הנשים, אשר עליו טרם הושם דגש, והוא – מקור ההצטרפות.  חשוב לציין כי העבודה כוללת הצעת מחקר בלבד ואינה כוללת את המחקר עצמו אני משערת שמבין הנשים הפעילות בקיבוץ, גדול חלקן של הנשים שלא נולדו בקיבוץ, אלא הצטרפו אליו בבגרותן (בעקבות נישואין, גרעין  או בדרך אחרת). על דגש זה אני מציעה את הצעת המחקר שלי.   אני רואה במחקר כזה חשיבות רבה, כאשר לאור ממצאיו אפשר יהיה לכוון את תשומת הלב, המשאבים והאנרגיות לכיוונים אחרים, נכונים יותר, ועקב כך, אולי באמת יחול שינוי במצב הקיים, ומספר הנשים המשמשות בתפקידי מפתח בחברה – יגדל.