בעבודתנו נתייחס לתיאוריות התפתחותיות שונות על-מנת לנתח את הקשר שבין שלבי החיים השונים לעוגני הקריירה של העובדים  ולהבין מהן ההשלכות הרגשיות והמנטאליות על הקריירה.
נציין כי המודלים ישנים יחסית ולכן ההתייחסות לגילאים תעשה בקירוב לשלבים הרלוונטיים במודלים.
המודל של אריקסון מתייחס לשלבי התפתחות פסיכולוגית. הסתכלות על האינטראקציה בין הפרט למערכת החברתית בצורת שלבים, משברים ודילמות שעליו לעבור במהלך חייו.
אנו נתמקד בשלבים השלישי והרביעי כאשר הפרט כבר עבר את משבר הזהות של השלב הראשון, ואת השלב השני בו הוא יצר מחויבות והתקשרות למקום עבודתו כמו גם למשפחתו.
בשלב השלישי, המקביל לקבוצת הגיל הצעירה אותה בדקנו (34-49), זהו השלב של הצמיחה מול ההתנוונות- זו דילמה של היכולת לצמוח בחיים הפרטיים וגם במקום העבודה במקום תהליך ההתנוונות, זה השלב בו האדם מתפתח במקום עבודתו. בשלב הרביעי, המקביל לקבוצת הגיל המבוגרת אותה בדקנו (50+), זהו שלב ההשלמה והקבלה העצמית- האדם צריך להשלים עם מה שהשיג עד עתה, לקבל את עצמו גם עם מה שלא השיג, כל זאת על-מנת לא להגיע למצב של ייאוש.
המודל של לוינסון גם כן עוסק בהתפתחות קריירה אישית בהתאם לשלבי החיים. המודל טוען כי בחיי הבוגר 4
שלבים. כל שלב מורכב מתקופה יציבה ותקופת משבר. אנו נתייחס בעבודתנו בעיקר לשני השלבים האמצעיים במודל בהם מצויים רוב חיי העבודה של הפרט. שלב הבגרות המוקדמת בו נעסוק בתקופה היציבה שבין גילאים 33-40 (הפרט עבר את השלבים שבגילאים 17-22 – שלב  מעבר לחיי הבוגרים, 22-28 – תקופה יציבה בה הפרט התנסה בעבודות שונות או מתייצב במקום עבודה אחד, 28-33 – תקופת מעבר בה נעשית הערכה מחדש של אורח החיים עד כה). תקופה זו היא תקופה יציבה בה הפרט משיג שתי מטרות: א. ייצוב נישה בחיים הבוגרים בתחומי עבודה משפחה ופנאי. ב. להתקדם, להשתפר ולבנות חיים טובים יותר בנתונים הקיימים, בנישה שנבחרה.
שלב אמצע הבגרות בגילאים 40-60. בשלב זה הפרט חווה את משבר אמצע החיים גיל 40-45 – בתקופה זו נעשית הערכה כוללת של ההישגים בעבודה, מה שרציתי לעומת מה שהשגתי. תקופה זו מלווה לעיתים בכעס ובתסכול. גיל
4 5-50 – שלב יציבות בו יש שיפור סגנון החיים. גיל 50-55 – משבר נוסף בו הפרט בוחן שוב האם השיג את מה שרצה. גיל 55-60 – שלב יציבות בו הפרט נהנה מהישגיו עד כה.
במודל של גרינהאוס נתייחס בעיקר לשלבים האמצעיים במודל. שלב הקריירה המוקדמת-
5 -40 (המקביל לשלב הבגרות המוקדמת של לוינסון) שלב בו הפרט מבסס את הקריירה שלו, צובר מיומנויות והישגים מקצועיים. שלב אמצע הקריירה- 40-55 שלב זה הוא שלב "התחזוקה" בו יש רצון לשמור על הקיים ולכן על הפרט לעבור הכשרות על מנת להתעדכן ולשמור על מעמדו וכישוריו. בשלב סוף קריירת העבודה, הפרט רוצה להישאר פרודוקטיבי, לשמר הערכה עצמית ולהתכונן לפרישה.
המודל של סופר מתייחס לכך שכדי לקבל החלטות קריירה יש צורך בבשלות, בהכרת הפרט על שאיפותיו ויכולותיו. סופר טוען שאנשים משתנים ומתפתחים כתוצאה מאינטראקציה עם סביבת העבודה הארגונית והתנסות אישית חיובית. אנו נתייחס לשני השלבים האמצעיים במודל המתאימים לגילאים שנבדקו במחקר.
שלב פיתוח הקריירה (
5 -44) בו הפרט מתאים לעצמו מקצוע, כולל תמיכה ופיתוח אישי- ייצוב, הפרט יוצר לעצמו מעמד מקצועי- מיזוג וגיבוש, והפרט פועל להעלאת שכרו ותחום אחריותו המקצועית-קידום.
שלב התחזוקה (45-64) בו הפרט צריך להוכיח את כשירותו, ומעוניין לשמור על מעמדו בתחרות מול הצעירים ממנו- אחיזה, הסתגלות לשינויים בדרישות הפרט מעצמו ובדרישות העבודה-עדכון, ומציאת נקודות מבט חדשות במשימות ידועות ודרכים חדשות לבצען- חדשנות.
בעבודה נתייחס גם לתיאוריה של קרול גיליגן בנושאי הבדלי מגדר על-מנת לנתח האם הבדלי המגדר משפיעים על בחירת עוגני הקריירה של העובדים והפרמטרים השונים אותם נבדוק. לטענתה קיימת הטיה גברית – נשים נחשבות לנחותות מגברים מבחינה מוסרית בגלל השוני בתפיסת המוסר שלהם. היא טוענת שנשים וגברים אינם יצורים זהים ושחשיבתם, החלטותיהם וערכיהם שונים. כמו-כן, היא מדגישה כי תפיסת העולם של הגברים הוא שהעולם הוא תחרותי ושיש צורך בכללים ועקרונות היררכיים כדי לטפל בעימותים הנוצרים בו.
לעומת זאת, תפיסת העולם של הנשים היא שהעולם הוא רשת של אנשים ואירועים הקשורים אחד בשני ויש צורך בשיתוף פעולה בניהם כדי להתמודד עם עימותים אלה. הקול הנשי מוצג  כ"קול האחר", דווקא חוסר הביטחון של נשים בערכיהן מאפיין את החשיבות המוסרית של הנשים – הן רגישות וקשובות יותר לרגשות האחרים, דבר המצביע על אחריות, דאגה ואכפתיות ביחסים הבין אישיים. היא הבחינה ב –
3 רמות מוסר אצל נשים: 1. הדאגה לעצמי  2.
דאגה לזולת 3. מרכז העניין עובר לאיזון בין הדאגה לזולת לבין הדאגה לעצמי.
גיליגן מדגישה כי עצם השוני בין נשים לגברים, לא אומר כי הן נחותות מבחינה מוסרית, אלא מהווה מקור עוצמה נשית ולמרות השוני מהבחינה הנפשית, נשים וגברים צריכים להיחשב כשווים.
המחקר שערכנו, נבדקו הבדלים בהתפלגות העוגנים בין נשים לבין גברים ובין צעירים לבין מבוגרים. בנוסף, נבדקה הלימה על בסיס זהות בין העוגנים לגורם החשוב ביותר בעיני הנבדק במקום עבודתו וכתוצאה מכך נבדקו הבדלים בהתפלגות ההלימה בין גברים לנשים ובין צעירים למבוגרים. לבסוף, נבדק נושא שביעות הרצון והשאיפות בהתאמה להלימה/אי-הלימה.
השערות המחקר השערה 1: שוער כי מרבית הנבדקים יבחרו בעוגן פונקציונלי-טכני או סגנון חיים כעוגן הקריירה שלו.
השערה 2: ימצאו הבדלים בין עוגני הקריירה של גברים לבין אלו של נשים. כך שהתפלגות עוגני הקריירה של נשים תהיה שונה מאשר התפלגות עוגני הקרירה של גברים.
השערה 3: ימצאו הבדלים בין עוגני הקריירה של צעירים לבין אלו של מבוגרים. כך שימצאו הבדלים בהתפלגות עוגני הקריירה של צעירים (נבדקים עד גיל
4 9) לבין זו של מבוגרים (נבדקים מגיל 50 ומעלה).
השערה 4: לא ימצאו הבדלים בהתפלגות ההלימה של גברים לבין זו של נשים. לא ימצאו הבדלים בהתפלגות ההלימה של גברים לבין זו של נשים.
השערה 5: ימצאו הבדלים בהתפלגות ההלימה של צעירים לבין זו של מבוגרים. ימצאו הבדלים בהתפלגות ההלימה של צעירים (עד גיל 49) לבין זו של מבוגרים (מגיל 50 ומעלה).
השערה 6: ימצא כי ממוצע שביעות הרצון בתפקיד הנוכחי של קבוצת הלימה יהיה גבוה יותר מאשר זה של  קבוצת אי-הלימה.
השערה 7: ימצא כי ממוצע דמיון התפקיד הנוכחי למקצוע עליו חלם של קבוצת הלימה יהיה גבוה יותר מאשר זה של קבוצת אי-הלימה.
השערה 8: ימצא כי, בקרב קבוצת הנשים וכן בקרב קבוצת הגברים, ממוצע שביעות הרצון בתפקיד הנוכחי של קבוצת הלימה יהיה גבוה יותר מאשר זה של קבוצת אי-הלימה.
השערה 9: ימצא כי, בקרב קבוצת הנשים וכן בקרב קבוצת הגברים, ממוצע דמיון התפקיד הנוכחי למקצוע עליו חלם של קבוצת הלימה יהיה גבוה יותר מאשר זה של קבוצת אי-הלימה.
השערה 10: ימצא כי, בקרב קבוצת הצעירים וכן בקרב קבוצת המבוגרים, ממוצע שביעות הרצון בתפקיד הנוכחי של קבוצת הלימה יהיה גבוה יותר מאשר קבוצת אי-הלימה. השערה 11: ימצא כי, בקרב קבוצת הצעירים וכן בקרב קבוצת המבוגרים, ממוצע דמיון התפקיד הנוכחי למקצוע עליו חלם של קבוצת הלימה יהיה גבוה יותר מאשר קבוצת אי-הלימה.
תוכן עניינים
נושא                                                                                                           עמוד מבוא
–…
3
מבוא
.
3
השערות המחקר
6
שיטת איסוף הנתונים ועיבודם –7
מערך הניסוי -.7
תוצאות –..
8
דיון
13
סיכום ומסקנות –.
18
ביבליוגרפיה .
19
נספחים -..
20 נספח 1 – שאלון לדוגמא נספח 2 – דף ניקוד לדוגמא