חוק ווטרלינג-חוק הרישום של עברייני מין אלימים חוקק ב1994- (אם כי יש מדינות שהיה קיים כבר לפני). חוק זה קרוי על שמו של ילד בן 11 בשם ג'ייקוב ווטרלינג, שנחטף מביתו שבמינסוטה ב1989-. לא הוא ולא החוטף נמצאו. אימו הפכה לפעילה בנושא ילדים נעדרים. חוק ווטרלינג מורה כי, אדם המורשע בעבירה נגד קטין, או שמורשע בעבירה מינית אלימה נגד כל אדם, יירשם (כתובת מגורים עדכנית) אצל סוכני אכיפת החוק במדינה, במשך תקופה של לפחות 10 שנים. כמו כן, אדם שנשפט כעבריין מין אלים, יירשם אצל סוכני אכיפת החוק במדינה, במשך כל חייו. העבירות המחייבות רישום הנן תקיפה מינית חמורה, תקיפה מינית, מגע מיני אסור, סיכון רווחת ילד על ידי התנהגות מינית היכולה לפגוע במוסר הילד, פיתוי או שידול, וחטיפה וכליאה במקרה שהעבריין אינו הורה הילד (www.parl.gc.ca).
החוק מחייב איסוף מידע על ידי המדינה והעברתו לרשות הפדרלית החוקרת (FBI) ולרשויות המקומיות.
החוק מאפשר חשיפה של מידע לסוכני אכיפת החוק, סוכני ממשל המנהלים בדיקות רקע
חשאיות וקהילות מקומיות (www.parl.gc.ca).
למרות שחוק ווטרלינג לא דורש הודעה לציבור, מדינות מסוימות חוקקו חוקים הדורשים ליידע את הציבור, כאשר עבריין מין עובר לגור בתחומן. באוקטובר 1994, חוקק "חוק מייגן" בניו-ג'רזי, החוק יצר פרוצדורת רישום ויידוע הציבור על עברייני מין. מטרת החוק הייתה להתריע את אוכפי החוק, בתי הספר, הארוגנים הקהילתיים והשכנים מפני נוכחות של עברייני מין הנחשבים כמסוכנים לקהילה. על פי חוק זה, עברייני מין מורשעים היו חייבים להירשם אצל המשטרה המקומית (Mickle, 1997).
חוק זה התבסס על מקרה האונס והרצח של מייגן קנקא בת ה- 7.  ב- 1994, בעיירה המילטון שבניו-ג'רזי, מייגן קנקא פותתה על ידי השכן להיכנס לביתו לראות כלבלב – הצעה שהרבה ילדים מתקשים לסרב לה. השכן, פדופיל שהורשע פעמיים בגין עבירות מין, תקף מינית בעבר ילדה בת 5 וניסה לתקוף מינית ילדה בת 7 ונשפט  ל- 10 שנות מאסר. כשהשתחרר עבר לגור בסמוך לביתה של מייגן, יחד עם שני עברייני מין נוספים, עימם ישב בכלא. לאחר האונס והרצח, אימה של מייגן, עמדה כי החוק ישונה, ותתאפשר להורים גישה למידע אודות פדופילים בסביבתם, וזאת מתוך מחשבה כי לו ידעה על עברו של השכן היה האסון נמנע (Mickle,1997).