בחרתי לעסוק  בשאלה כיצד השכונה משפיעה על עבריינות ילדים ונוער, מאחר וזהו נושא קרוב ללבי. הנני מדריכת נוער בסיכון ונוער מנותק, בשכונת שפרינצק, חיפה. בכל פעם שאני נכנסת למועדונית, אני תוהה, למה הגיע הנוער להתנהגות עבריינית? האם במידה והיו גרים בשכונות אחרות, התנהגותם הייתה נורמטיבית?
עם התפתחות הקרימינולוגיה, התפתחו גישות שונות שעסקו מחד גיסא, במוטיבציה העבריינית,  המושפעת ממאפייני העבריין ומאידך גיסא, חוקרים גרסו כי מאפייני העבריין והמוטיבציה שלו אינם מספיקים וקיימות השפעות מהותיות למבנה ההזדמנויות הנוצר ע"י התנהגות הקורבן ובעיקר הסביבה בה הוא נולד יוצרת אינטראקציה חברתית במהלך חייו.
בעבודה זו אנסה לבחון ולבקר את הספרות הנוכחית אודות ההשפעה השכונתית על עבריינות, האם גדילה בסביבה חסרת ארגון חברתי בילדות משפיעה על התנהגות עבריינית בבגרות.
חוקרים אשר ניסו לענות על שאלה זו העריכו את החשיבות של אינטראקציות חברתיות ומכניזמים מוסדיים, כאשר הנחת עבודתם הייתה, שאותם אינטראקציות ומוסדות מסבירים את פשר ההיגיון ברמת השכונה בגיוון התופעה ההתנהגותית בעיקר בקרב מתבגרים: עבריינות, אלימות והתנהגות של נטילת סיכון.
Park (1916), הגדיר שכונה כתת חלק מקהילה גדולה, אוסף הן של אנשים והן של מוסדות וגופים, שיושבים במקום שמוגדר מרחבית ומושפעים מכוחות אקולוגיים, תרבותיים ופוליטיים. Suttles (1972), הוסיף כי יש לראות בקהילה מקומית מערכת היררכית של פרוגרסיביות וכקיבוץ של דיירים.
במהלך העבודה אתייחס למאפייני השכונה ומאפיינים דמוגרפים, חברתיים וכלכליים. אבחן את  תיאורית "חוסר ארגון חברתי" שפותחה על ידי צמד חוקרים מאסכולת שיקגו, ארצות הברית – Shaw and Mckay (1969). חוקרים אלו מיקדו את מחקרם באפיונים האקולוגיים החברתיים (עוני, מוביליות תושבים והטרוגניות גזעית), אשר מהווים תשתית להגברה של שיעורי הפשיעה. עוני, מוביליות תושבים והטרוגניות גזעית יוצרים מצב של חוסר ארגון חברתי.   ישנם מספר רב של תיאוריות המקשרות בין חוסר ארגון חברתי לעבריינות ילדים ונוער, בחרתי במספר תיאוריות שנראות לי הכי ממצות ומסבירות הכי טוב את מה שעוברים הילדים והנוער, וכיצד ילד/מתבגר בוחר בהתנהגות עבריינית, כגון: תיאורית ההתחברות הדיפרנציאלית של סתרלנד, ופיקוח חברתי של הירשי וכו'.