דו לשוניות והתאקלמות חברתית בתהליך ההגירה

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח ,
שנת הגשה 2007
מספר מילים 8181
מספר מקורות 45

תקציר העבודה

עבודה זו בוחנת את היחסים שבין דו- לשוניות לבין תהליכי ההסתגלות וההיטמעות של המהגר בחברת היעד. נבדקת השפעת תהליכי ההגירה, הכוללים שינוים תרבותיים, חברתיים ואזוריים על רכישת השפה, וכיצד זו, משפיעה על קליטתו של המהגר בחברת היעד. שינוי שפה הוא חלק משמעותי בתהליך ההגירה, ולעיתים מהווה קושי עיקרי. נבדקת הנחה כי  רכישת שפה שנייה הינה כלי להתאקלמות מהירה וכי יש במידת המיומנות הלשונית בכדי להעיד על טיב ההתאקלמות. הדיון הסופי מציג את האופנים השונים שבהם משמשת השפה לסיוע בתהליך ההיטמעות חברתית ובכך מהווה אמצעי עיקרי להנעת תהליך של הסתגלות חברתית.  דו לשוניות חלק תהליך הגירה וההשתלבות החברתית תוך ניסיון להעלות השערות על סמך הסקירה, לגבי מהות שילוב בין התהליכים השונים.       תוכן עניינים:
מבוא: 1
פרק 1- דו לשוניות. 3
1 .1 דו לשוניות מהי ?. 3
1 .2 דרגת הדו-לשוניות. 4
1 .3 נוירו פסיכולוגיה  של דו-לשוניים. 5
1 .4   התפתחות דו-לשוניות. 6
פרק 2: מהגרים ומאפייניהם. 8
2 .1 הגירה – מסגרת מושגית. 8
2 .2 מהגרים ומאפייניהם. 10
2 .3 מהגרים בישראל. 11
פרק 3  – השתלבות חברתית של דו לשוניים. 12
3 .1 כניסה לתרבות חדשה. 12
3 .2 תפקיד השפה בתהליך ההתאקלמות. 14
פרק 4: מהגרים במדינת ישראל. 18
דיון 21
סיכום.
5 ביבליוגרפיה: 26
מבוא: שפה היוותה מאז ומעולם מרכז התעניינותם של מלומדים רבים. מתחילת הימים תהו תיאולוגים על הקשר בין  שפה  ומקור אנושיותם של בני האדם. במאה ה-20 תחום השפה  הורחב והוגדר לתחומים רבים שעסקו בטבע רכישת השפה, תפקיד השפה בחשיבה, היחס בין שפה לזהות חברתית ועוד. עבור העוסקים בחקר השפה, האדם הדו-לשוני מהווה עניין מיוחד (Hakuta,1986). שפה נתפסת כתוצר של  תהליכים מנטאליים וחברתיים, ועל כן האדם הדו לשוני מציג חידה מסוימת משום שהוא מחבר בין שתי שפות הקשורות יחד ליצירת מערכת מנטאלית וחברתית המאוכלסת במוח אחד. השפה מותירה חותם על הצד הלשוני, פסיכולוגי וחברתי של האדם הדו-לשוני. הבנה של דפוסי הדו- לשוניות היא בבחינת ראי לשפה על כל גווניה ( 1982,Grosjean). דו-לשוניות נלמדת מנקודות מבט מגוונות המציעות התייחסות להיבטים השונים של השפה. ניתן לבחון תופעה זו במונחים סוציולוגים, ביולוגים, פסיכולוגיים ועוד. בעבודה זו אבקש לבחון את הדו-לשוניות בקונטקסט החברתי. אבחן את רכישת השפה השנייה במונחים פרגמאטיים ופונקציונאליים. היינו, מהם ההשלכות של רכישה או אי רכישה של שפת המקום על השתלבותו של המהגר. המודל המרכזי הבוחן את היחסים בין מהגרים וחברות היעד- מהיטמעות מוחלטת ועד רב תרבותיות- נקבע במידה רבה על ידי הסטאטוס של שפת האם בארץ היעד (Alba, 1999).  המעבר משפת האם לשפת המקום, נחשב באופן  אוניברסאלי לאינדיקאטור מרכזי ליכולת של המהגרים להיטמע בארץ חדשה.
דו-לשוניות אקטיבית היא הדרך העיקרית למוביליות חברתית (Remennick,2004). על כן, הנחת היסוד היא כי רכישת השפה הינה שלב מהותי וחשוב בתהליך ההטעמות וההתאקלמות בקרב חברת היעד.
מהגר המגיע לחברה חדשה זקוק  לרכוש את השפה על מנת ליצור אינטראקציה עם הסביבה ובכך לצעוד את הצעד הראשון בהשתלבות. על מנת לבחון את ההנחה הנ"ל אתייחס ראשית לתופעת הדו-לשוניות בניסיון להציגה על היבטיה השונים.
אגדיר את מושג ההגירה ואת המאפיינים הייחודים של המהגרים ביחס לגורמי ההנעה השונים. אציג את החיבור בין דו-לשוניות, הגירה והשתלבות חברתית. אחתום את עבודתי דיון מפורט לגבי היחסים בין השניים כאשר אתבסס על המחקרים השונים כפי שיוצגו בגוף העבודה.