התייחסות לסמים ולשימוש בהם שונה מחברה לחברה, מתרבות לתרבות ואף מקבוצה חברתית אחת לאחרת.  יש חברות השוללות לחלוטין את החומרים הפסיכו-אקטיביים, לעומתן יש חברות הרואות את השימוש בסמים מסוימים כחלק ממערכת דתית – טקסית.  אין חברה המתירה שימוש כוללני ובלתי מבוקר בכל הסמים, אך עם זאת, לא קיימת חברה השוללת מכל וכל את השימוש בכל החומרים הפסיכו-אקטיביים.  ההבדל בין החברות השונות בנושא השימוש בסמים חייב להיבדק ברמה של האידיאולוגיה הכללית ובגישה החברתית הייחודית לכל סם וסם.  החברה  המערבית משמשת דוגמה לחברה השוללת לחלוטין שימוש בסמים ברמה הערכית ורואה בדפוס התנהגות זה תופעה של עבריינות וסטייה חברתית המחייבת התערבות ופיקוח חברתי (טיכמן, 1989).  ההתייחסות החברתית לסמים מושפעת גם המשאלה: מי משתמש בסם?.  יש משתמשים בסמים אשר החברה מתייחסת אליהם בסלחנות מה כגון אלביס פרסלי, זוהר ארגוב וכדומה ויש המשתמשים בסמים אשר החברה נזעקת בגינם ומוקיעה אותם מתוכה כגון זונות, תושבי שכונות מצוקה וכדומה.  הבחנה זו מוכרת בכל העולם ואין היא קשורה לשייכות דתית או גזעית.  נושא הסמים לא פסח על התקשורת הכתובה והמצולמת כאחד.  בעשורים האחרונים אנו עדים להתעצמות התעסוקה בנושא הסמים במיוחד לאור התפתחותו של סוג חדש של כתיבת דרמות בתיאטרון ובטלוויזיה המכונה בלשון פופולארית "דוקודרמה" או "דרמה תיעודית".  כאשר משתמשים בכינוי זה מתכוונים בדרך כלל למחזות את תסריטים שנכתבו בהשראת אירועים ודמויות אמיתיים.   בשנים האחרונות התקשורת הפכה לאחד ממוקדי הכוח המשמעותיים במדינה מודרנית והיא מנוצלת כאחד מהאפיקים החיוניים לשמש ככלב השמירה של  מנגנוני השליטה הפוליטיים ושל הדמוקרטיה המודרנית (לרנר, 1998). משטרים דמוקרטיים נוטים להתפאר במיתוס של תקשורת חופשית, אך למעשה אפילו ב"חברות פתוחות" משרתת התקשורת, מדעת ושלא מדעת, את מנגנוני השליטה.
לעיתונאים, לבמאיי  קולנוע ולאנשי תקשורת בכלל מעמד של כוח ועוצמה הנובעים מעוצמתה של ההכרה, התפוצה וההשפעה.
בחלקים גדולים של הציבור רווחת האמונה שאם דבר נכתב בעיתון, או שודר ברדיו, בטלוויזיה ובקולנוע , הוא אמת ויציב (בסרט "שתי אצבעות מצידון" היה מעורב דובר צה"ל בהפקת הסרט, דבר אשר העניק גושפנקא לאמינות הסרט ואכן הסרט נאסר לשידור במשך שנים רבות על ידי יחידת דובר צה"ל בטענה כי נחשפים בסרט דרכי הפעולה של צה"ל בלבנון, דבר העלול לסכן את החיילים המשרתים שם, הסרט אני כריסטין אפ. עליו אדון בהרחבה בעבודה זו הוא תוצאה של סדרת ראיונות עם ילדה בן 15 אשר העידה על עצמה שהיא "מסוממת וזונה" החל מגיל 13). התקשורת אינה נחה, היא פועלת "סביב השעון", חוקרת, אוספת מידע, מלווה את החדשות ומציפה ידיעות על פי שיקוליה המקצועיים, אשר לא נעדרים ממנה, גם שיקולים של תפוצה ואינטרסים כלכלים.
התקשורת הפכה לישות חזקה מאוד שיש לה השפעות טקטיות ואסטרטגיות כאחת.  כוחה רב בקביעת סדר היום הציבורי וביצירת דעת קהל.  השפעתה רבה על רוב האוכלוסייה.  ניתן לחוש את השפעתה ההולכת  וגוברת של התקשורת על מקבלי ההחלטות בתחומי הממשל, הכלכלה והצבא עד כדי השלכות על מהלכי קרב ומבצעים.  למשל, סדרה הכתבות אשר התפרסמה בסוף שנות השבעים בגרמניה בשבועון הידוע "שטרן" בידי הורסט וחברו, על חייהם של צעירים בגרמניה והפך לאחר מכן למסמך מזעזע על גורלם של מאות אלפי צעירים באירופה כולה, המתגלגלים, בדרך כלל ללא כוונה או הבנה, אל תוך מעגל הסמים והזנות המתמקד בצדן האפל של תחנות הרכבת התחתית והיוו בשלב מאוחר יותר בסיס לספר וסרט מפורסמים "אני כריסטיאן פ.
עבודה זו תעסוק בנושא:
התמודדותו של המכור בקולנוע עם תהליך ההתמכרות – ביטוייה של נקודת המפנה בקולנוע ובהתמכרות.  כלומר,  בעבודה זו אני בודקת את נקודת המפנה בקולנוע כיצד היא מתרחשת, מה מאפיין אותה? והאם נקודות המפנה בקולנוע והתמכרות יכולות להתחבר? לצורך כך נבחרו שלושה סרטים:  אני כריסטיאן פ.,  יומן נעורים וזוהר.  שלושת הסרטים מבוססים על דמויות אמיתיות וסיפורים אמיתיים ועוסקים בשאלת ההתמכרות לסמים קשים וההתמודדות של הגיבור עם התמכרותו.
העבודה מחולקת לארבעה חלקים עיקריים:
1.  סקירה על תפקידה של התקשרות המודרנית ותפקידו של הקולנוע בתמהיל התקשורת.  בפרק זה       תינתן סקירה על תפקידה של התקשורת בכלל, חשיבותה של החשיפה תוך דיון בשאלה של חופש       הדיבור מול צנעת הפרט וההגנה על פרטיותו של האדם.  סקירה על הקולנוע תוך התייחסות       לנושא נקודות המפנה הקולנועיות ותרומתן לעלילת ובניית הסרט.
2.   סקירה על נושא התמכרות בכלל והתמכרות לסמים בפרט.  בפרק זה אדון בדפוסים שליליים              בהתמודדותו של האדם, הדפוס מכונה התמכרות.  אנסה לבדוק את גורמי ההתמכרות? איזה              תהליך התפתחותי מאפיין את הנתיב שבו עובר המשתמש בחומרים ממכרים, מן ההתנסות                 הראשונה ועד לתלות בסם ולהתמכרותו?   את ההתמכרות הגדירו מספר חוקרים, ומטפלים,         כתהליך התפתחותי שיש לו שלבים מסוימים, שמתרחשים ברצף משותף לסוגי ההתמכרויות               השונות.
3.  דיון וניתוח הסרטים.  יש לציין כי בפרק זה לא אנתח את כל הסרטים מהתחלתם ועד סופם אלה    בכל סרט נבחרו מספר סצנות עיקריות, אשר לדעתי, המהוות נקודות מפנה והן בעלות חשיבות      להבנת העלילה וכן הן בעלות חשיבות מבחינה קולנועית.
4.  סיכום ומסקנות אישיות.
תוכן העניינים
1.  מבוא                                                                                                                                    עמוד
3 – 5
2 .  התקשרות המודרנית והקולנוע                                                                                            עמוד 6 – 11
תפקידה של התקשורת המודרנית זכות הציבור לדעת  מול הגנה על הפרטיות                                    הקולנוע                 נקודת המפנה בקולנוע                                      
3 .  התמכרות                                                                                                                              עמוד 12 – 18
                                מהי התמכרות?                           מה מניע את האדם להשתמש בחומרים ממכרים?                 מהו אם כן התהליך ההתפתחותי שמוביל להתמכרות?                               באיזו מידה אפשר לראותו אחראי לשינוי המצב ולהתמודדות   פעילה לפתרון?                  
4 .  התמכרות בקולנוע                                                                                                                  עמוד 19 – 30        "אני כריסטיאן פ." –  לאורליך אדל                                "יומן נעורים" –  לסקוט קלבר                         "זוהר" – ערן ריקליס                         5.  סיכום                                                                                                                                       עמוד 31 – 32
6 .  רשימה ביבליוגרפית                                                                                                                  עמוד 33 – 34