יהודי איראן במהפכה האסלאמית-בין אידיאולוגיה ליישמוה בפועל

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
שנת הגשה 2006
מספר מילים 7653
מספר מקורות 16

תקציר העבודה

מבוא
המהפכה האסלאמית באיראן החלה במהומות קשות במהלך שנת 1978 והגיעה לשיאה עם חזרתו של האיאתוללה ח'ומיני לאיראן והפלת שלטון השאה בפברואר 1979. היא הפכה את איראן ממדינה מונרכית בעלת אופי חילוני, מערבי ומתקדם לרפובליקה אסלאמית תיאוקרטית.
השאה מחמד רזא פהלוי שהה בשלטון משנת 1941, אך עיקרי הרפורמות והפעולות שהוא ביצע היו בשנות השישים והשבעים, כאשר במהלך אותם עשורים סבל שלטונו מהתנגדות מתמשכת מצד אנשי הדת. השאה שלט ביד קשה, תהליכי החילון ואימוץ מאפיינים מערביים נכפו באופן נוקשה בעוד מצבה הכלכלי של רוב האוכלוסייה היה קשה ואלפי אנשים נרדפו על ידי המשטר ונכלאו. בשנת 1978 החלה סדרה של מחאות אלימות, שהוצתו לכאורה בגלל מאמר שנכתב בעיתונות הרשמית שתקפה את ח'ומיני, ששהה בגלות בנג'ף שבעיראק. ב-12 בדצמבר נערכה הפגנת ענק בטהרן בהשתתפות יותר משני מיליון איש, הצבא החל להתפורר בשעה שבמקום להדוף את המפגינים אנשיו הצטרפו אליהם. השאה ניסה להגיע לפשרה עם ההמונים אך זה היה כבר מאוחר מדי וב-16 בינואר 1979 נאלץ השאה לעזוב את המדינה. כעבור שבועיים חזר ח'ומיני כמנצח לאיראן ויצר את הרפובליקה האסלאמית כפי שהשתקפה בחזונו, כאשר הוא עומד בראשה כמנהיגה הרוחני.
המהפכה היכתה גלים בעולם כולו, הייתה זו הפעם הראשונה בה האסלאם הפונדמנטליסטי הצליח לאחוז בשלטונה של מדינה והיה חשש גדול כי מדינות מוסלמיות אחרות ילכו בעקבותיה. גם בקרב אזרחי המדינה, לצד השמחה על הפלת השאה, היו חששות מפני העתיד לקרות ותהיות רבות התעוררו בקרבם אודות אופיו של השלטון החדש, תוך זמן קצר הם יהיו עתידים לגלות שחייהם השתנו מקצה לקצה. חששות כבדים עוד יותר היו בקרב במיעוט היהודי באיראן. עד המהפכה נהנו היהודים משגשוג כלכלי בזכות הרפורמות שהנהיג השאה, אך כעת הם פחדו מפני העתיד לקרות- שליט דתי קיצוני, שכתב והתבטא פעמים רבות נגד היהודים והיהדות בצורה קיצונית, ארסית וחריפה נמצא כעת בשלטון.
איראן שלאחר המפכה היא מעין מעבדת ניסוי שבה ניתן לבחון תופעות שונות הקשורות לאסלאם הפונדמנטליסטי, וכיצד הוא עתיד לנהוג אם וכאשר יום אחד הוא יגשים את חזונו ויתפוס אחיזה שלטונית במספר רב של מדינות מוסלמיות. בעבודה זו ברצוני לבחון את יחסו של המשטר האסלאמי הדתי כלפי המיעוט היהודי ובעיקר לראות האם ישנם הבדלים בין העמדה שהציגו ראשי המהפכה, ובראשם ח'ומיני בימי טרום-המהפכה כפי שהשתקף במשנתם, לבין מה שקרה בפועל לאחר עלייתם לשלטון. יש לזכור כי המיעוט היהודי איננו מיעוט דתי רגיל, הוא אחד המיעוטים העתיקים ביותר באיראן ובעל היסטוריה עשירה, ובנוסף לכך הם נושאים על כתפיהם את המאבק שקיים בין שתי הדתות החל מימיו הראשונים של האסלאם, מה שהופך את מצבם ומעמדם למורכב עוד יותר.
העבודה מורכבת מארבעה פרקים- הראשון כולל סקירה קצרה אודות ההיסטוריה של יהודי איראן עם דגש על מצבם בתקופת השושלת הפהלוית. הפרק השני מציג את השקפתם ומשנתם של האיאתוללה ח'ומיני ואיאתוללה מחמוד טלקאני על היהודים והיהדות כפי שהתגבשה בשלושת העשורים שלפני המהפכה כפי שבאה לידי ביטוי בכתביהם העיקריים ובהתבטאויות באירועים שונים. הפרק השלישי עוסק בשאלה האם ישנו שינוי כיוון בעמדתם של מנהיגי המהפכה כלפי יהודי איראן לאחר שעלו לשלטון וכיצד הדבר מתיישב עם האידיאולוגיה האסלאמית המהפכנית. והפרק האחרון מציג אספקטים שונים בחייהם של יהודי איראן (כמו חינוך, מעמד חוקתי, פעילות ציונית ועוד) לאחר המהפכה.
הערה לסיום: כל קטעי המקורות שנכתבו על ידי ח'ומיני (ממשל האסלאם ואוסף נאומיו), ספריו של טלקאני והחוקה האסלאמית של איראן, לקוחים מתוך תרגומים של אותם כתבים מפרסית לאנגלית.    תוכן עניינים
מבוא .עמוד
2 פרק ראשון:
רקע-יהדות איראן לפני שלטונו של ח'ומיני –עמוד
4 פרק שני: מעמדם של היהודים באידיאולוגיה המהפכנית -…עמוד 7
פרק שלישי: ניצני המהפכה וראשית השלטון האסלאמי- סימנים של שינוי? –..
עמוד 13
פרק רביעי: יישומה של האידיאולוגיה .עמוד 20 סיכום –…עמוד
2 6