הדרך המקובלת לארגונה של הסביבה התקשורתית התבססה במשך שנים רבות,וברוב הארצות, על התפיסה ששירותי התקשורת הינם 'מונופול טבעי' ועל כן,בדרך כלל,הם מתבצעים על ידי זרוע של המדינה או על ידי גוף הפועל מטעמה. מאז שנות השמונים מחוללת תמורה מפליגה בדרך ארגונם של שירותי התקשורת בעולם המערבי. מונחים כמו ליברליזציה,ביטול המונופולים והגברת התחרותיות,הפרטה ודה רגולציה הופכים יותר ויותר נפוצים ושגורים בשיח הציבורי בנושאי תקשורת. מגמת שוק התקשורת הישראלי,בדומה לשוק העולמי,היא למזג בין קבוצות שחקנים שונות. שורשי מגמה זו נעוצים ברצון לצמצם עלויות ולנצל הזדמנויות כלכליות באמצעות סינרגיה בין שחקנים שונים,כמו גם בתחרות המחריפה והולכת בשוקי התקשורת השונים. בשלוש שנים האחרונות,נערך דיון ציבורי נרחב בסוגיית ריכוזיות שוק התקשורת בישראל, המתמקד בקידום פני הסכנות האורבות למשטר הדמוקרטי מקיומן של בעלויות צולבות.עניינו של ההסדר העיקרי המוצע לפתרון סוגיית הבעלויות הצולבות הוא בקביעת מגבלות חוקתיות,אשר ימנעו החזקות מקבילות באמצעי התקשורת השונים. יזמות חקיקה שונות שמו להן למטרה להסדיר בחקיקה הראשית את מבנה ההחזקות בשוק התקשורת.התפיסה שעומדת בבסיס יזמות החקיקה אלה היא כי האיום,המקופל בריכוזיות שוק התקשורת,על אופיו הדמוקרטי של המשטר בישראל,יוסר באמצעות צעדי מניעה חקיקתיים,אשר יאסרו על ריכוז השליטה באמצעי תקשורת בידי בעלי הון מעטים.
לנוכח פני שוק התקשורת הישראלי ומגמות הריכוזיות,התחרותיות וההפרטה המאפיינות את התפתחותו- עולה השאלה הכללית בדבר היקף ההתערבות הממשלתית הרצויה בהסדרת ענף זה. אחד מסעיפיה של שאלה זו נוגע לאופן הסדרת כללי הבעלויות הצולבות בענפי תקשורת שונים על ידי גופים עסקניים שונים,כמו גם לאופנים שבהם יש בידי המדינה לעודד את התחרות בשוק התקשורת. רוב שירותי התקשורת מאורגנים בסוף המאה ה-20 כך שהם פועלים בסביבה כלכלית מובהקת. עבודה זו תבחן את  כללי מידת ההתערבות הממשלתית בשוק התקשורת הישראלי. העבודה תתרכז בבחינת 2 השערות מרכזיות:
1 .       קיומן של בעלויות צולבות רבות בשוק התקשורת הישראלי ייגרמו לפגיעה בעקרונות הדמוקרטיים. ההנחה היא, שככל שיש יותר החזקות צולבות באמצעי התקשורת העוסקים בשידורי חדשות ואקטואליה כך ישנה האפשרות כי העקרונות הדמוקרטים ייפגעו.
2.       מדיניות "שמיים פתוחים" עדיפה על מדיניות אינטגרטיבית – הנחתי היא שככל שיינתן חופש גדול יותר ופלורליזם רב יותר מבלי שהפוליטיקה תתערב, כך שוק התקשורת ישגשג יותר כלכלית.
המסגרת האמפירית לביסוס השערות המחקר יהיו שלוש הועדות שמונו על ידי ממשלות ישראל בעשור האחרון, אך גם ניתוח המציאות הפוליטית, החברתית והתקשורתית בארץ. בנוסף,השערות אלו יבחנו תוך בחינת המערכת הפוליטית בארץ והמדיניות הכלכלית בכל הנוגע לתקשורת בישראל יעשה שימוש בחומר עיוני וחומר מרשת האינטרנט.
תוכן עניינים

1 .     מבוא                                                                           עמ'
4
2 .     התפתחות התקשורת                                                        עמ' 6
2 .1 רקע                                                                           עמ' 6
2 .2.יחסי תקשורת והממסד הפוליטי                                          עמ' 7
2 .3 תקשורת בישראל כיום                                                    עמ'
8
3 רווחה                                                                            עמ'
6
2 .2 רפרנס פרק 2                                                                עמ'
8
3 . בעלויות צולבות                                                               עמ'
1 1
3 .1 ההיבט הדמוקרטי                                                           עמ' 11
3 .2 ההיבט הכלכלי                                                               עמ'
1 2
4 רגולציה                                                                          עמ' 13
4 .1 רקע                                                                           עמ'
1 3
4 .2 מדיניות רגולטיבית                                                         עמ'
1 3
4 .3 חסרונות הרגולציה                                                         עמ'
1 5
4 .4 חסרונות הרגולציה בישראל                                              עמ'
1 6
5 יצירת תנאים לעדוד התחרות בשוק התקשורת                         עמ'
1 7
5.1 שכלול שוק ההון                                                            עמ'
1 7
5.2 צעדים אופרטיבים לשכלול שוק ההון                                  עמ'
1 8
5.3 צעדים נוספים ליצירת שוק תקשורת יעיל                                      עמ'
1 9
6 המאפיינים הכלכליים של שוק התקשורת                                עמ' 20 7 הגישות השונות למעורבות שלטונית בשוק התקשורת                עמ' 22
7.1 הגישה הכלכלית                                                             עמ'
2 2
7.2 הגישה הרב ערכית                                                                   עמ'
2 2
8 . בדיקת השערות העבודה ודיון                                             עמ'
2 4
8 .1 נתונים אמפירים                                                            עמ'
2 4
8 .1.1 דו"ח ועדת לבני                                                           עמ'
2 4
8 .1.2 דו"ח ועדת צוקרמן                                                      עמ'
2 6
8 .1.3 דו"ח ועדת פלד                                                           עמ'
3 0 9.דיון                                                                               עמ'
3 3
1 0 סיכום ומסקנות                                                                עמ'
3 5
1 0.1 סיכום                                                                        עמ' 35
1 0.2 מסקנות                                                                      עמ'
3 6
1 1- ביבליוגרפיה                                                                 עמ'
3 7