תוכן עניינים
עמוד נושא
1 -3
מבוא
4-11
התלות בשוק הנפט
1 2-23
שיטות חיזוי עתידיות למחירי הנפט
2 4-27
השפעת מחירי הנפט על שוק המניות
2 8-29

3 0-33
המלחמה על הנפט:
–  ארה"ב וסין –  מלחמת לבנון
3 4-35
משטר נפט חדש במזרח התיכון
3 6-39
בורסת הנפט האיראנית
4 0-48
כוח שוק הנפט וביטחון ארה"ב
4 9-52
משבר הנפט 53-55
סיכום 56
ביבליוגרפיה הנפט תופס מקום חשוב בעיצוב פני הכלכלה בעולם. ההתעסקות בנפט אינה כלכלית טהורה כמו שהיינו רוצים לחשוב וכוללת שיקולים פוליטיים וביטחוניים כאחד. ניהול הפקת הנפט וייצואו מתבסס על קרטלים ומונופולים אשר נראה כי האינטרס הטהור שלהם הוא רווח. הם מנתבים את כמות אספקת הנפט על מנת לשמור הן על כמות הנפט הנמצאת ברשותם והן על רמת מחירים אשר לכאורה נראים כבלתי פרופורציונאליים לעלות הפקת הנפט. מקורות הנפט העיקריים בעולם נמצאים במזרח התיכון כאשר ערב הסעודית נחשבת לספקית הנפט הגדולה ביותר בעולם. לעומתה, ארה"ב נחשבת לצרכנית הנפט הגדולה ביותר ולמרות שגם לה יש מקורות נפט היא מחויבת לייבא מבחוץ על מנת לספק את הביקוש העצום. לפחות חצי מהביקוש לנפט מגיע מתחום תדלוק המכוניות, שאר הביקוש הולך לתעשיות המבוססות על תעשיות כימיות. הצפי הוא כי הביקוש לנפט ילך ויגבר וזאת משלל סיבות, אחת מהן היא מהפכת התעשייה ההולכת וגוברת בסין בפרט ובמדינות העולם השלישי בכלל. סין כיום הינה הצרכנית הרביעית בגודלה בעולם אך אינה מפותחת כלכלית כמו מדינות המערב. ישנם חוקרים הסוברים כי מקורות הנפט בעולם מדלדלים ויגיעו תוך עשורים בודדים למיצוי גמור. לעומתם יש חוקרים אחרים הסוברים כי רוב מקורות הנפט בעולם לא נוצלו עדיין.  כלכלה שואפת בטבעה להיות יציבה ומשום שלנפט השפעה כל כך גדולה עליה, ניסו במחקרים שונים לחזות את מחירי הנפט בעתיד. במאמר "שיטות חיזוי עתידיות למחירי הנפט" הוצעו שתי שיטות לחיזוי. שיטת "מחירי השוק העתידיים" ושיטת " הנחת הדחייה". המאמר מגיע למסקנה שבטווח הקצר של עד 12 חודשים אין הבדל מהותי בין השיטות אך לטווח הארוך שיטת "מחירי השוק העתידיים" עדיפה וזאת למרות שגם היא אינה ממש מדויקת. לנפט גם השפעה גדולה על שוק המניות, חשיבותו גדולה עד כדי שכך שישנם מספר בורסות אשר מתעסקות רק בנפט. המאמר "השפעת מחירי הנפט על שוק המניות" מנסה לקשר בין שינוי הביקוש לנפט לבין השינוי אשר יכול להתרחש עקב כך בשוק המניות. הוא מגיע למסקנה מפתיעה כי כאשר מחירי הנפט עולים (עקב ביקוש גובר) גם שוק המניות עולה.
נפט, מלבד היותו גורם כלכלי, משליך גם על ביטחון של מדינות. ישנה אופציה להשתמש בנפט בתור נשק על ידי מניעתו ממדינות מסוימות. נשק זה יכול לפעול רק כאשר הנפט מגיע לאותה מדינה ממקור אחד וכאשר יש מחסור בנפט. במלחמת העולם השנייה, ארה"ב שהייתה ספקית הנפט העיקרית של יפן  מנעה אותו ממנה כתגובה להשתלטותה על סין (הן באמברגו והן בחסימת דרכי הגישה של יפן לקבלת אספקה ממקומות אחרים). מצב זה כפה על יפן פתיחת חזית מול ארה"ב (פרל הארבור). לארה"ב כיום איום זה היפותטי אך הדוקטרינה שלה עדיין נוהגת לפי איום זה ולא לפי האיום האמיתי.
בגלל דוקטרינה זו לארה"ב יש אינטרס לשמור על מזרח תיכון יציב ככל האפשר על מנת לאפשר לנפט לזרום בחופשיות. כפי שנטען במאמר "כוח שוק הנפט ובטחון ארה"ב", האיום האמיתי מגיע מכוחות השוק על ידי התעצמות של אותן מדינות קרטל המקבלות הון בתמורה לנפט שהן מייצאות ("העברת הון"). איום זה מתבטא בפוטנציאל של אותן מדינות להפוך ל"מדינות על" ועל ידי מימון ארגוני טרור מאותו כסף המגיע בעקיפין מארה"ב ושאר המדינות המייבאות נפט. מדינות המפרץ לוקחות איום זה ברצינות (כאיום בינן לבין עצמן) ולכן מחזיקות צבאות גדולים יחסית על מנת למנוע ממדינה שכנה להשתלט על שטחיהן בכלל ועל שדות הנפט שלהן בפרט. מטרה זו יוצרת פרדוקס, בעוד שארה"ב מגינה על כוחות השוק (שלחה כוחות צבאיים למפרץ על מנת להבטיח זרימה תקינה של מכליות נפט משם במלחמת איראן עיראק), מדינות המפרץ יכולות להתחמש במידה כזאת שיוכלו לכבוש שטחים של מדינות אחרות וכל זה בגלל שהעברת ההון שלהם מוגנת. בעקבות כל זאת הן יכולות להוות איום על ארה"ב. המאמר מנסה לתת פתרונות להגבלת כוחן של אותן מדינות ומציע שילוב של קרטל (אשר יגביל את מחיר הנפט) עם תחרות "חופשית" במחירי שוק הנפט (אשר לבד יגרמו להאמרת המחירים). איום נוסף לכלכלת ארה"ב המגיע מהתעסקות עם הנפט נוגע למטבע הלאומי שלה, הדולר. ארה"ב חייבה את העולם לסחור בנפט באמצעות הדולר וזאת על מנת ליצור לו ביקוש רב, דבר אשר יעזור להם כתמורה לקבלת שירותים ומוצרים משאר העולם. במקרה בו הביקוש לדולר ירד משמעותית, ארה"ב לא תוכל לשלם על כל השירותים והמוצרים שהיא צורכת וכלכלתה תתרסק. לכן כשמדינה אחרת כגון עיראק או איראן החליטו בתור יצאניות נפט להתחיל לסחור בנפט תמורה יורו, ארה"ב הגיבה. קשת התגובות של ארה"ב במקרים כאלו הייתה מ"שכנוע" בעזרת לחץ פוליטי / כלכלי / צבאי ועד מלחמה כוללת. במקרה של עיראק, לדעת המאמר "בורסת הנפט האיראנית", ארה"ב תקפה בטענה של פגיעה בביטחון הלאומי. כיום איראן נמצאת באותו מסלול שבו היא מנסה לאלץ מדינות אחרות לסחור דווקא בעזרת יורו וכל זה מתוך כוונה לפתוח בורסת נפט איראנית, לכן מלחמה באיראן היא בלתי נמנעת. גם מלחמת לבנון האחרונה אשר לפחות על פי המאמר "מלחמת לבנון", הינה תרוץ להתחלת קמפיין למלחמה מתמשכת בסוריה ואיראן דרך לבנון אשר תיכבש על ידי ישראל (בעזרת תמיכה אמריקאית) ותאפשר הן פתיחת חזית מול סוריה והן אבטחת נתיב לצינור נפט חדש "עוקף מזרח תיכון" אשר יפחית את התלות של מדינות אירופה ואסיה במדינות הקרטל של המזרח התיכון והמפרץ הפרסי ויכניס את ישראל למשחק המסחר בנפט בתור יצואנית/ מעבירה חדשה בשוק. ידוע שבשלב מסוים יגיע משבר נפט אשר ינבע מתפוקה פוחתת והולכת של הנפט עד לניצול כללי של משאב זה. במאמר "משבר הנפט" דעות המומחים חלוקות מתי יבוא משבר זה. המאמר מנסה לחשב תוך כמה זמן משבר זה יגיע (אם לא הגיע כבר) על ידי מציאת שיא ניצול שדות הנפט. המאמר לוקח כנקודת משען את שדה הנפט הגדול ביותר בעולם אשר ממוקם בערב הסעודית בהנחה ששדות קטנים ינוצלו מהר יותר עקב גודלם. הידיעות על עובדת ניצולו של שדה זה חלוקות. ישנן דעות הסוברות כי שדה נפט זה כבר עבר את שיא ניצולו וישנן דעות (האוהדות את הסעודים) אשר סוברות כי שדה זה רחוק מאוד משיא ניצולו וכי שדה זה מבוקר בצורה יוצאת מהכלל (התפוקה נמדדת לא רק בגודל שדה הנפט אלה גם ביחס הנפט והמים המלוחים הנמצאים בו). כיום התקווה הטובה ביותר שלנו היא לנסות ולהשתמש במקורות אנרגיה חלופיים, בין מתכלים (פחם,זפת וצפחה) ובין בלתי מתכלים (אנרגיה סולרית,מים,רוח וכו') אך הטכנולוגיה העכשווית אינה מאפשרת לנו לנצל אותם בצורה יעילה כמו הנפט ונאלץ להמתין כנראה עוד עשרות שנים של פיתוח טכנולוגי עד שנוכל לנצלם באותה יעילות כמו הנפט.