לאטרקציה התיירותית חשיבות גבוהה בעולם התיירות. לדעת Yale (1998) אטרקציות מבקרים ממוקמות בליבה של תעשיית התיירות, בלעדיהן לא יהיה צורך בשירותים התיירותיים האחרים.Holloway  (1998) טוען כי אחרי הכול, האטרקציה היא הגורם המניע את התייר לתור מלכתחילה. Swarbrooke  (2002) אף מוסיף וטוען כי התיירות לא תתקיים אם לא למען אטרקציות. לדעתו אטרקציות הן סקטור מאוד מורכב בתעשיית התיירות ואינן מובנות כהלכה. אין הגדרה כללית מקובלת הרלוונטית לכל אטרקציות המבקרים, אם כי קיימות כמה גרסאות להגדרת אטרקציה. אחת מהן אומרת: "אטרקציה תיירותית היא כל משאב קבוע ומצוין אשר נשלט ומנוהל לצורכי הנאה, שעשוע, בידור וחינוך של הציבור המבקר" (Middleton,
1 994 עמוד 246). על פי Yale (1998) המושג אטרקציה הוא רחב וכולל מגוון אתרים, החל מפארקים לאומיים ועד מבנים מפוארים, וכמו כן, כולל גם נקודות מבט שונות.
בעבודה זו, נעסוק בנושאים הבאים: ראשית כל, נכיר את תעשיית התיירות בארץ ובעולם, ונזהה את יחסי הגומלין שבין אטרקציות לתיירות. לאחר מכן, נסקור את הסוגיות השונות המבטאות את מרכיבי ההיצע של האטרקציה. ולבסוף, נבחן את ההשפעות השונות (חברתיות ותרבותיות, כלכליות וסביבתיות) שיש לאטרקציה.
מטרת העבודה לזהות ולסווג אטרקציות תיירותיות בהקשר הרחב של תעשיית התיירות, ולעמוד על הסוגיות העיקריות הבאות לידי ביטוי בנושא האטרקציה התיירותית.     תוכן עניינים
מבוא. 3
פרק 1 – האטרקציה כחלק מתעשיית התיירות. 4
פרק 2 – מרכיבי ההיצע. 6
פרופיל האטרקציה. 6
המוצר התיירותי 6
סיווג וטיפולוגיה. 7
בעלות וניתוח בעלי עניין 7
מימון 8
שיווק ופילוח שוק. 8
ניהול הידע. 9
היבטי ניהול נוספים. 9
פרק 3 – השפעות האטרקציה. 10 חברתיות-תרבותיות. 10 כלכליות. 10 סביבתיות. 11
סיכום ומסקנות. 12
רשימה ביבליוגרפית. 13
נספחים. 14
נספח א' – מבנה תעשיית התיירות (Holloway,
1 998) 14
נספח ב' – אטרקציות ותהליך הפיתוח של יעדים (Swarbrooke,
2 002) 15
נספח ג' – מודל שכבות המוצר (Kotler,
1 994 אצל Swarbrooke,
2 002) 16
נספח ד' – מודל אורך חיי היעד (Butler,
1 980 אצל Cooper et al, 1998) 17