"השנים האבודות" תחום משפט: נזיקין- נזקי גוף תאריך הגשה: 18/5/05
תוכן עניינים:
א.                מבוא                           –                     3
1 .                   פתח דבר…       
2 .                   הבחנה בין תלויים לעיזבון          
3 .                   הבחנה בין הפסד השתכרות להפסד יכולת השתכרות
4 .                   הבחנה בין נזק ממון לנזק שאינו ממון תוך התמקדות בראשי נזק שאינם ממוניים.
5.                   הקוד האזרחי החדש ב.                 הלכת גבריאלי          –                     8
ג.                  הלכת אטינגר           –                     10
1 .                   הנימוקים להלכה
2 .                   הלכת הניכוי.
3.                   תלויים, עיזבון ומה שבניהם.
(1)                          ההשפעה –                     13
(2)                          דרך החישוב        —                    14
ד.                 ההלכה החדשה- ממתי     —                    18
ה.               האם ההלכה חלה על תיקי פלת"ד                               21
ו.                  סיכום                         –                     24
ז.                  בבליוגרפיה                          –                      26
מבוא
פתח דבר…
השופט א.
לרון בפעם הראשונה במשפט הישראלי נצטרך לסוגיה הדנה בהפסדיו הממוניים של נפגע בגין אותן שנים שנמנעו ממנו חיים בעקבות התאונה, הוא שואב לשיטתנו את מה שכונה במשפט האנגלי "LOST YEARS" וכינה אותם "השנים האבודות".
ליתר הדיוק הכוונה היא על אותן שנים שבעקבותן הנפגע לא יזכה למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלו שכן לא יהיה בן החיים וסיבת קיצור תוחלת חייו נובעת מהעוולה.
קיצור תוחלת החיים מתייחס לשני סוגי נפגעים- הנפגע הטראגי- זו שתוחלת חייו קוצרה מרגע העוולה והנפגע החיי שהמשיך לחיות לאחר הפגיעה אך תוחלת חייו קוצרה בשל התחלואה שנוצרה בעקבות העוולה.
לפני כעשרים שנה לערך נקבעה ההלכה ששלטה בכיפה לגבי אופן הפיצוי בגין אותן שנים אבודות- או יותר נכון לומר אי פיצוי בגין הפסדי ההשתכרות/פוטנציאל ההשתכרות בשנים האבודות.
הלכת גבריאל קראה את המחוקק לתקן את הפגם בחוק המונע ממנו- בית המשפט- לפצות בגין אותן שנים אבודות- שהובילה פעמים רבות למצב האבסורד כי עדיף להרוג מאשר לפגוע כי כך יצא המעוול נזכר בפיצוי מצומצם.
ב-
1 5/3/04 בית המשפט העליון בהרכב של חמשה שופטים ביניהם הנשיא ברק הפך את הלכת גבריאל-  וקבע כי "חלוף הזמן, השתנות העיתים, הרוחות החדשות המנשבות בפסיקת הפיצויים במשפטנו והתמורות שחלו בשיטות אחרות, מצדיקים כולם בחינה מחודשת של ההלכה, שנקבעה בפרשת גבריאל ברוב של שלושה שופטים מול שניים…" (שם, פסקה 10 לפסק הדין).
בית המשפט אכן בוחן ביתר פירוט את הלכת גבריאל, את הטעון שיפור ואת הצריך שינוי וקובע כי יש להכיר באובדן ההשתכרות של הניזוק, זה שחייו תמו בקרות העוולה וזה שנותר בחיים ותוחלת חייו קוצרה בשנים בהם לא יהיה בין החיים- השנים האבודות.
ההלכה החדשה הביאה עמה לא רק רוח חדשה למשפט הנזיקין במחוזותינו אלא גם יצרה רעש חזק סביבה- נכונותה וההשפעה החברתית, כלכלית ומשפטית.
מתוך ההלכה החדשה עולות סוגיות רבות- בינן דין יורשים, דין תלויים, הקשר ביניהם- אם בכלל, החלה או לא על תביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים- התשל"ה 1975,(להלן: "הפלת"ד") החלה או לא על תיקים תלויים ועומדים, שיטת החישוב הראויה, חוקיות פעולת בית המשפט בפסיקתו החדשה וכן נקודת הזמן להלכה החדשה בהתייחס לקוד האזרחי החדש הנמצא בשלבים מתקדמים בימים אלו להוצאתו.
חלקן של הסוגיות הועלו והוסדרו בפסק הדין, חלקן ממתינות להכרעה בימים אלו על ידי בית המשפט העליון, וחלקן יישארו בגדר שאלה.
ננסה בעבודתנו זו לעמוד על חלק מהסוגיות שהועלו ואף זכו לביקורות- לטובה ולרעה על ידי חברי אקדמיה, שופטים, ובעלי תפקידים חשובים כאלו ואחרים, וננסה, על קצה המזלג להבהיר כמה מהסוגיות שהועלו.
בטרם נתחיל במלאכה נבהיר כמה מושגים וסוגיות שהינן חלק בלתי נפרד מהעבודה.