השפעת הפקעת האדמות על דפוסי הצבעה ומחאה בקרב המיעוט הערבי בישראל
1 948-2006
                                                  תוכן  עניינים
תקציר –..
רשימת טבלאות
תוכן עניינים –
מבא
 פרק  ראשון:   רקע תיאורטי כללי וייחודי א.                                 הפקעה ופיצול  טריטוריאלי -…                            א.3.
תסיסה ומחאה מעשית -.
                                    א.3.1. פוליטיזציה ודה-לגיטימציה –..
                                    א.3.2. מחאה, אלימות, הפגנות  וטרור —
 פרק  שני: המחקר              ב. מערך המחקר                           ב.2. מערך המחקר    –…                            ב.3.  שיטת המחקר    –…                 פרק שלישי: ממצאיי המחקר              ג. מחאה פוליטית                          ג.1. כ פרים
                          ג.2. ערים ערביות -.
                          ג.3. ערים יהודיות מעורבות
                          ג.4. גודל ההלאמה וההפקעה -.
             ד. מחאה מעשית                           ד.1. כ פרים
                          ד.2. ערים ערביות -.
                          ד.3. ערים יהודיות מעורבות
                          ד.4. גודל ההלאמה וההפקעה -.
             פרק רביעי: סיכום מסקנות והשלכות               מסמכים: חומר ארכיוני ותרשימים תומכים –..
              רשימה ביבליוגרפית –.
              סיכום .
מבוא
חוקרים רבים טוענים כי הפקעת קרקעות (Abu-Kishk,
1 981:1
5 ) ופיצול המרחב הטריטוריאלית (לוסטיק, 1985: 137( וגם Li, 2002)) גורמים להקצנה פוליטית (סמוחה, 1996)  ומחאה מעשית (Yiftachel,
1 997: 461) בקרב מיעוטים. Soffer (1986) וגם Sedn (2002) למשל מדגישים שהפקעת קרקע יותר מכול גורמת לתסיסה, מחאה ואף למרידה. יום האדמה ביטא  המחשה של טיעונים אלו. באירועה זה במרץ 1976 נהרגו שישה ערבים במדינת ישראל על רקע הפקעת אדמה בגליל (אור, 2003:42).
 גם  מרץ 1989 ומאי 1990 היוו  נקודות ציון ממוקדות של מחאה על רקע הפקעת קרקע בגליל בעקבות  יישובם של עולי  ברית המועצות שם.  אין פלא שחוקרים כמו : לוסטיק, סופר , יפתחאל, פלח , סמוחה, רכס  ואחרים טוענים טיעונים דומים.   לוסטיק  מדגיש את הפיצול המבני והתפקודי שהוחל על המיעוט הערבי בישראל שהיה כרוח בהלם, כתוצר של מעבר מרוב דומיננטי בפלסטינה למיעוט במדינת ישראל, תוך כדי הפקעת בסיס  תשתיתו הכלכלי, החברתי והפוליטי, היא הקרקע .  פלח טוען על רקע זה, כי המאבק הוא סוג של תחרות אתנית על משאבים והוא היה ויהיה תמיד על אדמה כמרחב קיומי (Falah, 1990: 328-328). הוא רואה באדמה משאב אסטרטגי שנגזל לא בדין מהמיעוט הערבי בישראל. באמצעותו שואפים היהודים לשנות את המאזן הדמוגראפי ולייצב תלות פוליטית ומעשית במדינת ישראל. יפתחאל  ממפה את דפוסי המחאה המעשית ומסביר אותם במובהק באמצעות  ממד הפקעת הקרקע. מחאה מבחינתו  כוללת רק פעילות כנגד ממשלת ישראל  או אנטי יהודית כמו  שביתות והפגנות. רטוריקה מילולית וסימבולית  הם מחוץ למסגרת תפישתו האנליטית של  מחקריו.  בשונה ממנו, פלח קובע כי הפקעה טריטוריאלית הובילה לפיצולן של אדמות כחלק מתחרות אתנו-לאומית אירידנטית.
שניהם  הדגישו מערך של משתנים תלויי קרקע
הנמצאים בתבנית של יחסי גומלין הדדיים  מערכתיים שהשפיעו על דפוסי ההתנהגות הפוליטית והמעשית של המיעוט הערבי בישראל. הם התמקדו במרכיבי  האנטגוניזם וסיבותיו שעומדים ביסוד הפקעת הקרקע ופיצולה אצלם. למרות טיעונים אלו אין מחקר שיטתי על פני זמן החוקר את הקשר  בין הפקעת קרקעות לבין הקצנה פוליטית ומעשית.
מחקר זה ימלא את החסר על ידי בדיקת קשר בין הפקעה ופיצול טריטוריאלי לבין דפוסי התנהגות פוליטית ומחאה מעשית של המיעוט הערבי  בישראל בשנים  1948-2006. לא נמצאו טיעונים בספרות  התיאורטית הכללית והממוקדת  בישראל  לכך. למרות זאת מצטבר ידע אמורפי שניתן לבודקו ולגבש  באמצעותו קשר בין דפוסי הפקעה והתנהגות פוליטית בישראל. כלומר ניתן  לבסס הנחה  תיאורטית פוטנציאלית בנושא הזמינה לבדיקה אופראציונאלית שעקרה היא שככול  שהפקעת הקרקעות הייתה גדולה יותר  כן רמת ההקצנה הפוליטית ורמת ביטויי  המחאה המעשיים שלה בקרב המיעוט הערבי יהיו  רבים ומובהקים יותר.  על רקע זה, המחקר יהיה משווה ויאפיין בחתכים שונים את מובהקות הקשר שבין הפקעה ופיצול המרחב הטריטוריאלי לבין ההתנהגות הפוליטית של המיעוט הערבי בישראל כפי שבוטאו בבחירות הכלליות לכנסת מאז כינון מדינת ישראל. הפקעת הקרקע תעמוד גם במבחן הקשר עם דפוסי מחאה מעשיים.
 על פי עקרונות אלו המחקר יחולק לפרקים שיאפשרו מתן תשובה לשאלת מהות הקשר הזה.  בפרק הראשון נציג את הטיעונים  בספרות הספציפית לגבי היחס שבין הפקעה ופיצול הקרקע לבין התנהגות פוליטית ודפוסי מחאה מעשיים . יוצגו השערות המחקר הנובעות בחלקן מספרות זאת. בפרק השני נבטא את התהליך ואת השיטה לניתוח ועיבוד הנתונים למידע בהקשר הנידון. הפרק השלישי  יבטא את תוצאות  ניתוח הקשר בין הפקעת הקרקע  ופיצולה לבין דפוסי הצבעה פוליטית ומחאה מעשית.
הפרק הרביעי יסכם את המחקר בכללותו ועל פיו נגזור את המסקנות  האימפריות והאופראציונאליות המתבקשות .