סלימאן בן יסאר (אצל אבן סעד)* סיפר לנו מחמד בן עמר סיפר לנו עבדאללה בן יזיד אלהד'לי- שמעתי את סלימאן בן יסאר.
אומר סעיד בן אלמסיב אומר לשאר האנשים- ושמעתי את השואל פונה לסעיד בן אלמסיב שאומר לך אל סלימאן בן יסאר שהרי הוא המלומד ביותר כיום. סיפר לנו מחמד בן עומאר- סיפר לי ספיאן בן עיינה אודות עמרו בן דינאר- שמעתי את אלחסן בן מחמד בן עלי בן אבו טאלב אומר- סלימאן בן יסאר המבין ביותר (המלומד ביותר) בקרבנו. מבן אלמסיב סיפר לנו מחמד בן עמר סיפר לנו סעיד בן בשיר וח'ליד בן דעלג' אודות קתאדה שאמר- הגעתי אל העיר ושאלתי מי המבין ביותר (המלומד ביותר) בקרב תושביה (בנושא) הגירושין ואמרו סלימאן בן יסאר.
סלימאן בן יסאר**-הוזכר ע"י אבו א-זינאד כאחד משבעה חכמי הלכה אשר פסקו בנושאי ה-צלאח ו-פצ'ל. הוכר כאחד הפוסקים הגדולים של תקופתו- עובדה הנתמכת ע"י מס' מלומדים אחרים.
קיימות גרסאות רבות באשר לתאריך מותו אך מקובל על הרוב שנת 729/107 והוא בן 73.
ספיאן בן עיינה***– -איש מכה. נחשב לכותב חד'ת'ים פורה ואמין.מוכר ע"י רבים כאחד מעמודי התווך של ספרות החד'ית' והאסנאד שבה. כתב בתחילה בעיר כופה ובשנת 68/ 690 עבר למכה. נפטר ב-98 /720.
עמרו בן דינאר****- איש מכה ואף שימש כמופתי של מכה בזמנו.נחשב לאחד ממחדשי ההלכות בתחומים שונים ולאחד הבקיאים שבהם. נפטר ב- 748/126.
*-מחמד אבו עבדאללה אבן סעד- נולד ב- 168/784 בבצרה ונפטר ב-230/845. אחד ממעבירי המסורות הידועים והמיהמנים.לאחר נדודיו התיישב בבגדד והפך לתלמידיו של ואקדי. במהלך תקופת המחנה נדרש כאורתודוקס להביע את אמונתו בדוגמה המועתזילית. יצירתו המפורסמת ביותר הנה ספר כתאב א-טבאקאת אלכברא- ספר שעיקר מיפוי והצגת האישים והנשים אשר העבירו והשפיעו על נושא העברת המסורות מימי ראשית האסלאם ועד לימי המחבר שזכה לעדנה מאוחרת עת שמו הוסף לספר. **- אלעסקלאני, אבן חג'ר, תהד'יב א-תהד'יב, (בירות-דאר סאדר, 1968 ), כרך 3 ערך 381
***- אלעסקלאני, אבן חג'ר,שם,כרך 4, ערך 205
****- אלעסקלאני, אבן חג'ר,שם,כרך 8, ערך45
מבוא
בעבודה זו אסקור את מוסד הטלאק תוך הצצה אל עולם המשפט המוסלמי המעניק את התמיכה והצידוק ההלכתי להתרחשותו בחיי המאמין המוסלמי וכמובן ארחיב את היריעה בסוגי הטלאק השונים אשר דרכם ניתן להסיק ולהבין את המגמות, הלכי הרוח ויחסה של החברה המוסלמית כלפי נושא הטלאק. מטבעה (התקצירני…) של עבודה זו הנושאים יובאו בקיצור נמרץ אך דומני שדי יהא בכך על מנת להעביר את המסר ולתת מענה לשאלת המחקר:
מהו מוסד הגירושין- ה"טלאק"- בחברה המוסלמית ומהם סוגיו השונים בחברה המוסלמית?
בערבית המילה גירושים היא "טלאק"- "התרה"1
או "הסרת כבלים". בהלכה המושג הוא "התרת כבלי הנישואין". זוהי סמכות הגבר או בא כוחו או שהיא ניתנת לעיתים לקאדי2. לאחר שמכריז הקאדי על הפירוק מסתיימים הנישואין בגירושים. הנביא אמר ש"אין מנוחה מהגירושים", כך שלא ניתן להתחרט ולבטלם3. בהלכה האסלאמית מסכימים החכמים שהגירושין מותרים רק שלא מצליחים חיי הזוגיות והמשכם יביא לנזק. במקרה זה מחייב הדין לבטל את הנישואין על מנת לסיים מצב זה, כאשר אין מוצא אחר. פיתרון זה מספק מוצא למצוקת הזוג הנובעת לעיתים מסיבות כגון מחלה חשוכת מרפא, בעיות אין אונות, בעיות פוריות ועוד, העלולות לעורר מתחים ופערים בלתי ניתנים לגישור בין בני הזוג. גם מצוות ההורים היא סיבה מספיקה לגירושין, אך פוסקי האסכולה החנבלית שיחררו את הגבר מציות לאביו בעניין זה מכיוון שהדבר יכול להזיק לילדיו.  (כביטוי לריבוי הסיבות ניתן לראות את סוגי הטלאק השונים כפי שיפורט בהמשך).
 הגירושין הנם פתרון לבעיות משפחתיות המותר רק בשעת הצורך וניתן למצוא ביטוי לתחושות בהלכה ובחברה כלפי מוצא זה בדברי הנביא- "הנתעב מכל הדברים המותרים הוא הגירושין"4. עם זאת תובעת השריעה מבני הזוג להתגבר על יצרם כפי שמורה הקוראן- "נהגו בהן בעדינות גם אם תשנאו אותן כי ייתכן שתשנאו אישה שאללה חנן אותה בהרבה מעלות טובות"5. בחיי הנישואין חשיבות לתכונות הטובות כגון הגינות וסבלנות ולכן ממליץ האסלאם לבחור היטב את בן הזוג- "אל תשאו נשים בשל יופיין שמא יופיין יקלקלן אלא בשל יראת האל שלהן, לכן עדיפה לכם שפחה חירשת שחורה אך חסודה" 6. הנביא אמר כי- "בשל ארבעה יש לשאת אישה- הונה, ייחוסה, יופייה ואמונתה ואשריך אם זכית בחסודה"  אך כל אלו אין בהם בכדי לשלול את הכרת הצורך בגירושין כפי שהוא מתבטא באסלאם.
_________________________________________________________________
1 – א-זחילי והבי, אלפקה אלאסלאמי ואדלתה, (דאר אלפג'ר, א-טבעה א-סאבעה,  1989 )ע' 356
2 – אלג'זאארי אבו בכר, מנהאג' אלמסלם,( בירות: דאר א-תראת', 1971) ע' 226
3 – רואה אבן מאג'ה ואבו דאוד.
4- שם 5- הקוראן 19/4
6 – רואה אבן מאג'ה האסלאם מתיר גירושין אך דורש שהללו יעשו מתוך רצון לפתרון לסכסוך זוגי וכמוצא אחרון לאחר שכשלו כל אמצעים האחרים כגון הלקאה ושיגור בוררים מהקאדי.
ניתן להתחרט על הגירושין ללא עדים7 במשך תקופת ההמתנה- עדה, או בחידוש חוזה הנישואין לאחר תקופה זו. לגירושין משמעות עמוקה בחיי החברה המוסלמית ובשל כך זהו פתרון אחרון ובעייתי בעיקר בעבור האישה, אשר שמה הטוב נפגע עקב כך ופוחתים סיכוייה להינשא בשנית. זאת בנוסף לעול הכלכלי הנופל על כתפי משפחתה אליה היא שבה לאחר גירושה מבית בעלה.
     _________________________________________________________________ 7- מירון, יעקב, הדין המוסלמי בראייה השוואתית (ירושלים: הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"א), ע' 212