מבוא
עבודתי תעסוק בבחינת שוויון אנשי הביטחון בפני החוק, כאשר שאלת המחקר היא: פרשת השב"כ ופרשת נאפסו כמודל לבחינה באיזו מידה מצליח השלטון בישראל לשמר את ערכי שלטון החוק כלפי ארגון שירות הביטחון הכללי?
בעיית המחקר: בחינת מקרה פרשת השב"כ ופרשת ע'זאת נפסו כדוגמה לבחינת המדיניות של שלטונות ישראל ביחס לאנשי השב"כ ויחס החוק כלפיהם- היחס לאנשי השב"כ בישראל המושפע מערכי חשיבות הביטחון הלאומי המושרשים במדינה, גורם למערכות השלטון והמשפט לנהוג בהם לעיתים באופן שונה מאזרחים אחרים, שמביא לעיתים לחוסר שוויון, לשיפוט לקוי בין שלטון חוק לבין בטחון המדינה וטובת המדינה.
שדה המחקר: פעולות מוסדות השלטון בהתייחס לאנשי השב"כ בהקשר לשיקולי בטחון מול שלטון החוק והדמוקרטיה. בחינת מקרה פרשת השב"כ ופרשת נאפסו והתרחשות האירועים, לאור פעולות רשויות המדינה והמשפט למול פעולות אנשי השב"כ.
שיטות המחקר בהן אשתמש: בעבודתי אשתמש בשיטות אחדות במשולב: אבדוק  הסוגיה באמצעות שני מקרי בוחן ואנתח את  האירועים, כמו כן אבצע ניתוח תוכן איכותני של מקורות ראשוניים ( כגון פסיקות משפטיות).
השערת המחקר: בישראל ניתן לראות כי במקרים מסוימים ניתנה עדיפות לביטחון הלאומי שהביאה לפגיעה בשלטון החוק ויצרה מצב של אי שוויון של אנשי השב"כ בפני החוק.
הביטחון כפוף לחוק ואסור לפעול בשם הביטחון בניגוד לחוק, מבחינה ציבורית-משפטית פרשות השב"כ ועאזת נאפסו הן, לצד השלכותיהן המוסריות סימני דרך קשים בתולדות מערכות שלטון החוק.