ראשי פרקים
1 .      מבוא
2 .       ייחודיות בתי המשפט בישראל
3 .      שוויון בין המינים
4 .      נשים במקצועות המשפטיים 5.      אפליית נשים בבתי משפט
6 .      סיכום 7.      ביבליוגרפיה מבוא
בתנ"ך, בספר בראשית, נקבע מעמדה השווה, של האישה.
כך, בפרק א', פסוק כ"ז נאמר:
"ויברא אלוהים את האדם בצלמו. בצלם אלוהים ברא אותו – זכר ונקבה ברא אותם." גם סיפור בריאת העולם שב ומדגיש את השוויון בין הגבר לאישה ובספר בראשית, פרק ה', פסוקים א' וב' נאמר: "זה ספר תולדות אדם. ביום ברא אלוהים אדם – בדמות אלוהים עשה אותו. זכר ונקבה בראם – ויברך אותם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם." סיפור בריאת העולם, התייחס באופן שווה ומוחלט לזכר ולנקבה כאדם, שניהם, שווים, בערכם, בזכויותיהם ובתרומתם.
מגילת העצמאות, היא המסמך המכונן של מדינת ישראל, הגדירה את מעמדה השוויוני של האישה במילים – "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין." ואמנם גם בקווי היסוד של הממשלה הנבחרת הראשונה בישראל ביום
1 8.3.1949, נקבע, כי "יקוים שוויון מלא וגמור של האישה – שוויון בזכויות ובחובות, בחיי המדינה, החברה והמשק ובכל מערכת החוקים." זכותם השווה של כל גבר ואישה "לשוויון בתחומי העבודה", נדון בחוקים רבים, החל בחוק שיווי זכויות האישה העוסק בשוויון לאישה וכן בחוקים אחרים כחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, חוק שכר שווה לעובדת ולעובד , חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, תשמ"ז1987- ובחוקים רבים אחרים.
חוקים אלה לא יצרו לא את השוויון ולא את הצורך בשוויון בין גבר לאישה; נהפוך הוא: הצורך החברתי להכיר בשוויון הוא-הוא המזין את החוקים והוא הנופח בהם רוח חיים. עקרון השוויון היה לפני החוקים. הוא אבי החוקים.
העבודה סוקרת  את השוויון בין המינים  ובייחודיות בית המשפט בישראל ובודקת את תרומתו לעיצוב השיוויון .
בנוסף מתמקדת בשאלה האם נשים מופלות בבית המשפט, הן כאזרחיות והן כעובדות.