התייצבות הדמוקרטיה בארגנטינה מאופן המעבר ואופיו של ההסדר הפוליטי

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2005
מספר מילים 6345
מספר מקורות 15

תקציר העבודה

סיכויי התייצבות הדמוקרטיה בארגנטינה מאופן המעבר וההסדר הפוליטי להתגבשותם של הסדרים פוליטיים שונים ולהמשך תפקודם יש כמה תנאים הכרחיים: א. קיום קבוצות חברתיות בעלות עוצמה מקרו-פוליטית המעוניינות בקיום הסדר סוציו-פוליטי מסוים.         תהליכי השינוי נובעים מתמורות באינטרסים של הקבוצות הללו, בעוצמתן ובהרכב הקואליציות שביניהן. ב. ייחוס חשיבות לאזרח ולתפקודו בחברה. ג. מאבק בין-מעמדי שמשקף את המצב הכלכלי-חברתי. בנוסף, הסדר  פוליטי אפשר לכפות מבחוץ. מעצמות שונות מביאות לקיום הסדרים פוליטיים ברוח משטרן. בחירה דמוקרטית של שלטון נבחר אין פירושו כי המשטר הוא דמוקרטי, אלא כי בחירתו של השלטון התבצעה בתנאים של חופש הצבעה ושוויון בפני החוק. בנוסף, יש לסייג ולציין כי גם אם המדינה היא דמוקרטית לגמרי, אין היא חסינה מפני עלייתו של משטר דיקטטורי. גם דמוקרטיות יציבות, לא תמיד חופשיות מתנאים מערערים: משבר כלכלי, מלחמה, טרור, מתחים בין גזעיים או אתניים וחילוקי דעות אידיאולוגיים.
משטרים צבאיים הם תולדה של השתלטות אנשי צבא על השלטון באמצעות הפיכה. במשטרים אלה מחזיקים הגנרלים בעמדות מפתח פוליטיות והשלטון נשען על הצבא, אף שאזרחים ממלאים בו לעיתים תפקידים. המשטרים הצבאיים הם זן מיוחד של משטרים אוטוריטאריים, ששליטיהם בזים לשלטון פוליטיקאים ומאשימים אותם בדרך כלל בשחיתות בחוסר יעילות ובאנרכיה. הם נוטים להדגיש את המשמעת, הסדר והפן הביורוקרטי של השלטון.  אופן המעבר בין צורות משטר: מונחים מלמעלה או צומחים מלמטה, מסווגים לפי אסטרטגיות: בכוח או בפשרה ועל פי מיקום של עיקר העוצמה במשטר החדש: בידי האליטה הפוליטית או ההמונים. דפוסי המעבר השכיחים לדמוקרטיה הם מעברים הסכמיים מלמעלה, השומרים על האינטרסים של האליטות. בשנות ה-80 החל תהליך של שינוי פוליטי באמריקה הלטינית. ברוב המדינות, ובהן ארגנטינה, שהיו בעלות משטר אוטוריטארי שהתבטא בדיקטטורה צבאית או אזרחית, הוחלף השלטון במשטר נבחר. אבל תחילתם של פתיחות ושינוי לקראת שלטון דמוקרטי באו לידי ביטוי במהלכים שונים במדינות היבשת עוד בתקופת השלטון האוטוריטארי: א. החלפת מנהיגות צבאית נוקשה במנהיגות צבאית רפורמית יותר.
ב. בחירות ומשאלי עם. ג. השפעה ומעורבות חיצונית. הקשר בין אופי המשטר הלא-דמוקרטי היוצא לבין המשטר הנבחר ומה מידת ההשפעה של המשטר הקודם על המשטר הדמוקרטי הנבנה משתנה על פי מספר גורמים: האם זו חזרה לדמוקרטיה או בנייה של דמוקרטיה (אומות ללא עבר דמוקרטי)? האם היה השלטון הקודם צבאי או אזרחי? האם היה זה משטר אוטוריטארי או טוטליטארי? האם הוא היה מוצלח מבחינה כלכלית? האם הפר זכויות אדם ואזרח?
תקופת המעבר מכרעת מאוד וגם רגישה מכל הבחינות, ולעיתים דווקא בתקופה כה רגישה, מחליטים החלטות שמשפיעות על עתידה של הדמוקרטיה לטווח ארוך. השאלה המרכזית פה היא איזה סוג מעבר יצליח להשלים את הדמוקרטיזציה בצורה הטובה ביותר ליצור דמוקרטיה מובנית Consolidated) ) וגם דמוקרטיה יציבה? ושאלות נוספות: האם הסכמים הכרחיים בתקופת המעבר? האם חייבים לנטרל את כל הכוחות האוטוריטאריים? עד כמה חשוב מאזן הכוחות ביניהם לבין הכוחות הדמוקרטיים?
על פי גישת הבחירה ( (Transitionובה אעסוק בעבודה זו, שעוסקת בגורמים המשתנים של התהליך עצמו, לעומת הגישה המבנית (Structural), המתבססת על התנאים המקדימים ובעלת קושי ביכולת ניבוי לצמיחת משטרים, תהליך הדמוקרטיזציה מורכב ממספר שלבים, כשכל שלב משפיע בתגובת שרשרת על האחרים.
בעבודה זו אבחן את הסוגיות שהעליתי לגבי ארגנטינה, שהייתה חלק מגל הדמוקרטיזציה בדרום אמריקה בשנות ה-80, שלגביה הוא בעצם רה-דמוקרטיזציה (Restoration), ואנסה לעמוד על הקשר בין השלבים בהליך הדמוקרטיזציה, גיבוש הדמוקרטיה וסיכויי הישרדותה של הדמוקרטיה בארגנטינה. תוכן העניינים
א.    מבוא –עמ'
3 -2.
ב.     שאלת המחקר –.עמ' 4.
ג.       טענת המחקר –..עמ' 4.
ד.     מהלך הדיון עמ' 15-5.
    ד.1. תהליכי המעבר לשלטון נבחר בארגנטינה –…עמ' 7-5.
    ד.2. תהליך גיבוש הדמוקרטיה בארגנטינה ..עמ' 13-7.
    ד.3. סיכויי התייצבות הדמוקרטיה בארגנטינה –.עמ' 15-13.
ה.    סיכום ומסקנות –עמ' 17-16.
ו.       ביבליוגרפיה עמ'
1 8.