תוכן עניינים

1 .       מבוא
–…    3
2 .       נתונים –.    4  
3 .       מושאי ההשוואה.
3.1.
 מעצרים מנהליים –    5
3 .2. אסירים בטחוניים מול אסירים פליליים …    7
3 .3. קשר טלפוני –…    8
3 .4. ביקורי אסירים -…    9
4 .       דעה אישית –   12
5.       סיכום –.   13
6 .       ביבליוגרפיה ..   14

1 .      מבוא.
שירות בתי הסוהר הוקם עם הקמת המדינה כאגף במטה הארצי של משטרת ישראל, בשנת 1949 מונה נציב לשירות בתי הסוהר אשר היה כפוף לשר המשטרה ובכך הופרד שירות בתי הסוהר מחסות המשטרה. עד מלחמת ששת הימים שירות בתי הסוהר החזיק כ-1600 אסירים ומספר מצומצם של אסירים ביטחוניים, לאחר מלחמת ששת הימים והשלמת כיבוש שטחי יהודה שומרון ועזה, ועם התגברות הפעילות החבלנית העוינת, קיבל שירות בתי הסוהר את האחריות להפעלת המתקנים הבאים: ג'נין, שכם, טול כרם, חברון, רמאללה, ועזה. מלחמת ששת הימים הציבה בפני שירות בתי הסוהר מצב חדש-סיוע בשמירה על חשודים ועבריינים בתחום הבטחון. עם השנים מספר האסירים הלך וגדל בהתאם למצב הבטחוני בארץ.
שירות בתי הסוהר כיום הינו רשות הכליאה הלאומית של מדינת ישראל. שירות בתי הסוהר מחזיק בעשרים ושמונה מתקני כליאה 21,3
5 אסירים אשר שפוטים לתקופות מאסר שונות ועל עבירות שונות. ניתן לבצע חלוקה דיכוטומית של כלל האסירים המוחזקים בשירות בתי הסוהר לאסירים "פליליים" ואסירים "ביטחוניים", ההבדל בין קבוצות האסירים הללו שונה במהותם ולכן מדיניות שירות בתי הסוהר אינה נוקטת כלפיהם בדרך אחידה הן מבחינת תנאים סוציאליים בסיסיים וכלה בטובות הנאה שונות. הבדלים אלו יוצרים פער ואפליה בין הקבוצות תחת מעטה של סיבות בטחוניות.
מטרת עבודה זו היא להציג את חוסר השוויון שנוקטת מדינת ישראל ושירות בתי הסוהר כלפי אסירים בטחוניים לעומת אסירים פליליים בתחומים שונים החל משלב המעצר ועל לתנאים בכלא.