כלכלת ישראל בעשור הראשון החרם הערבי, מטרותיו והשפעותיו על מדינה בהקמה.
מבוא. רקע הסטורי והתפתחות החרם משנת 1922 ועד 1973.                            עמ' 3
פרק ראשון: מטרות החרם והתנהלות המנגנון המכוון.                                           עמ'
6 א)     החרם הערבי – שנות העשרים והשלושים                                               עמ' 6
ב)     שאיפות הליגה הערבית לחיסולה של מדינת ישראל                                  עמ' 12
ג)       שיטת ניהול האמברגו  ומנגנון החרם.                                                      עמ' 15
פרק שני השפעת החרם על כלכלת ישראל עד סוף העשור השני להקמת המדינה עמ' 18
א)     התוצאות המיידיות על כלכלת ישראל המתפתחת                         עמ' 18
ב)     התמודדות ממשלת ישראל וההצלחה בבלימת האפקטיביות של החרם.    עמ' 20 פרק שלישי: סיכום.                                                                                             עמ' 23
ביבליוגרפיה                                                                                                       עמ'
1 . מבוא. רקע היסטורי והתפתחות החרם משנת 1922 ועד 1973.
החרם הערבי נגד ישראל הנו מקרה מיוחד ושונה מכל חרם שהוטל אי פעם בהיסטוריה המודרנית של העולם. זהו גם החרם הארוך ביותר שהוטל אי פעם.
הוא קדם להקמת המדינה כבר משנות השלושים של המאה העשרים והופעל כנגד הישוב היהודי וספיחיו תולים ועומדים עד כתיבת שורות אלו ממש. מטרותיו המוצהרות של החרם עד קום המדינה היו לדכא את ההתפתחות הכלכלית היהודית בפלסטינה באמצעות החרמת מוצרים ציוניים לייצוא.
לאחר קום המדינה הייתה מטרת החרם הרשמית למחוק את הישות הציונית מעל האדמה. משרדי החרם בדמשק נועדו לתאם את הפעילות הלא צבאית לצורך מטרה זו. (Chill,
1 976) החרם כלל מנגנון ביורוקראטי ממוסד ומאורגן עם מוסדות קבועים ומכניזם טקטי. היה זה חרם כל כך יחיד במינו שמעולם לא נענו כל כך הרבה מדינות לחרם, אף שלא הזדהו עם מטרותיו. הסיבות להשתתפות המדינות הרבות בחרם זה היו כלכליות ומסחריות טהורות והנהיגו תמיד תחת איום הנפט הערבי. מדינות ערב הפעילו לחצים כבדים ביותר על מדינות ו/או תאגידים שחשבו לסרב לחרם. ניתן לחלק את החרם לארבע תקופות עיקריות:
1.      משנת 1922 ועד להכרזת החרם הרשמית בסוף שנת 1945 (עם הקמת הליגה הערבית, ראה פרק ראשון). תקופה זו התאפיינה בעיקר בקריאה של גופים שונים להחרמת הישוב היהודי.
2 .      ממועד ההכרזה הרשמי ועד הקמת מוסדות ומשרדי החרם במאי 1951. הייתה זו תקופת ההתגבשות של הרעיון והפיכתו לפורמאלי, אך החרם עדיין אינו שיטתי ואינו מסודר לחלוטין.
3 .      ממועד הקמת משרדי החרם ועד 17 באוקטובר 1973. זוהי תקופה שבה מתחילות מדינות ערב להשתמש בנשק הנפט. החרם מתמסד מאד ומתרחב. אך עם זאת, מאחר ש"השוק הערבי המשותף" עדיין מצומצם וסובל מבעיות הנהגה הנובעות משיקולי אגו, הרי שאין החרם מהווה שיקול בעל חשיבות בקרב מדינות המערב. (Chill, 1976)
4 .      משנת 1973 ועד לחתימת הסכם שלום בין ישראל למצרים במרץ 1979. זהי תקופה של התבססות והתרחבות החרם לממדי ענק. הניסיון הערבי לכפות אותו על כל העולם מעורר התנגדות ומדינות שונות מתחילות לחוקק חוקים נגד החרם. נקודת המפנה המרכזית בהתייחסות העולם לחרם היא סקנדל הבנקים הבינלאומי.
החרם הערבי התבסס על שלושה ממדים עיקריים (אליצור, 1997):
א)     חרם על חברות ישראלית – מימד זה של החרם לא אפשר יצוא של סחורות ישראליות למדינות ערב. למרות החרם, סחורות ישראליות מגיעות למדינות ערב על ידי יצוא למדינה שלישית, שבה מסירים את כל התווים המזהים את המוצר כתוצרת ישראל ובמקומם שמים תווים פיקטיביים, המזהים את המוצר כתוצרת של מדינת הביניים. קשה לעמוד על סדר גודל הסחר הזה. ב)     חרם על חברות המנהלות קשרי עסקים עם ישראל – המימד הזה של החרם גרם להרבה חברות זרות (בעיקר יפניות) לא לקיים קשרי מסחר עם ישראל. עד תחילת שנות התשעים לא נמכרו בישראל מכוניות יפניות פרט לסובארו ודייהטסו, שלא נכנעו לחרם, ולא סבלו כל נזק, ודאי שלא בארץ ואף לא בעולם המערבי. ג)       חרם על חברות, המנהלות עסקים עם חברות, שיש להן קשרי עסקים עם ישראל – ממד זה של החרם לא פעל מעולם, קרוב לודאי בגלל הקושי של ישומו. עבודה עוסקת בתקופות השנייה והשלישית של החרם וזאת מכיוון שאנו רוצים למקד את שאלת המחקר במטרות ובהשפעות החרם הערבי על מדינת ישראל עוד מהיותה ישוב יהודי מאורגן ועד לסיום העשור הראשון שלה. הפרק הראשון יסקור כאן באופן היסטורי את השתלשלות מאורעות והתפתחותו של החרם, יבדוק את מנגנון החרם שהוקם ואופן פעילותו בשתי תקופות אלו. פרק שני יבחן את ההיבטים החוקיים שלו ומטרותיו  ואת השפעתו על המשבר הכלכלי ותקופת הקיצוב והצנע על מדינת ישראל המתהווה. לבסוף נבחן האם עמד החרם במבחן המציאות והמעשה אל מול נחישותה של מדינת ישראל לגדול ולהתפתח. מטרתנו העיקרית בעבודה זו היא לבחון את גורמי החוזק והחולשה של מדינת ישראל בהתמודדותה עם החרם הערבי בין השנים 1922 – ועד 1960.