משפחות חד הוריות והשפעות הרפורמה של 2003 עליהן

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2007
מספר מילים 8007
מספר מקורות 18

תקציר העבודה

תוכן עניינים:

1 .       מבוא
—  3
2 .       ההטבות להן זכאיות משפחות חד הוריות – 4
2 .1.    הגדרה משפחה חד הורית –  4
2 .2.    הגדרה הבטחת הכנסה -…  6
2 .3.    נתונים על משפחות חד הוריות בישראל   7
2 .4.    שאלת הקיום העצמאי של משפחות חד הוריות –  7
2 .5.    רשת הביטחון הסוציאלי למשפחות חד הוריות – ההטבות …  9
3 .       הסיבות לרפורמה ברשת הביטחון הסוציאלי בהקשר למשפחות החד הוריות –…  10
3 .1.    מהלך חייה של הבטחת ההכנסה עד שנת 2000  ..   10
3 .2.    חוק ההסדרים ..     11
3 .3.    הגידול במשפחות חד הוריות והשפעתן על מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל –..     12
3 .4.    הויכוח הפוליטי חברתי סביב הבטחת ההכנסה למשפחות חד הוריות     13
3 .5.    קיצוץ בגמלאות כתמריץ ליציאה לעבודה —     15
3 .6.    גזרות הקיצוצים במסגרת חוק ההסדרים 2003
.     16
4 .       תיאור השינויים שחלו בעקבות הרפורמה והשלכותיהם על מצב המשפחות החד הוריות בישראל       17
4 .1.    חיזוק "מלכודת העוני" …       17
4 .2.    מהבטחת הכנסה להכנסה בטוחה- תוכנית ויסקונסין -.      18
4 .3.    השכלה גבוהה לא למקבלי הבטחת הכנסה -.      19
4 .4.    השלכות הקיצוצים על מצב העבודה       20
4 .5.    השלכות הקיצוצים על מצב העוני …       22
5.       מה ראוי לדעתי -.       23
6 .       סיכום –       24
7.       ביבליוגרפיה —        26
ציון 90 בעבודה העבודה מאוד מעניינת לחיינו כיום ונוגעת בכל ההיבטים של החיים הבעייתיים של המשפחות החד הוריות, וכיצד הרפורמה שנעשתה בשנת 2003 עם הקצבאות פוגעת בהן ומחדירה אותם לעוני יותר חזק משהיו בו לפני.
1.     מבוא המשפחה החד הורית היא דפוס משפחה שנעשה שכיח בדור האחרון. שכיחות גוברת זו משקפת , מצד אחד, שינויים במעמדן של נשים בשוק העבודה, ומצד שני, שינויים בדפוסי ההתחברות הבין זוגית.
בשלושת העשורים האחרונים עלתה רמת ההשכלה של נשים וגדל שיעור השתתפותן בכוח העבודה. שינויים אלו הגבירו את אפשרויות האוטונומיה והעצמאות של הנשים , וגרמו לירידה בערכם של הנישואים כמקור של ביטחון כלכלי לנשים.
במקביל נרשמו שינויים בדפוסי ההתחברות הבין זוגית: גידול בשיעור הגירושין, גידול בשיעור הלידות מחוץ לנישואין וירידה במרכזיותו של מוסד הנישואין.
תהליכים אלו הובילו לכך, שלצד הדפוס השגור של יחידה משפחתית ובה זוג הורים, גבר ואישה, השתרשו גם דפוסים אלטרנטיביים ובהם הדפוס של יחידה משפחתית ובה הורה אחד. בתוך דפוס זה התצורה הנפוצה ביותר היא זאת שבה ההורה היחיד הוא אישה . אוכלוסיית המשפחות החד הוריות, בפרט אלה שיש להן ילדים קטנים, מהווה אתגר מיוחד למדיניות: קיומו של מבוגר יחיד במשק הבית מטילה עליו את התפקיד הכפול של יצירת ההכנסה למשק הבית מחד והטיפול בילדים מאידך. תפקיד כפול זה מחייב את החברה להציע כלי מדיניות שיאזנו בין הבטחת הכנסה המאפשרת קיום סביר לבין תמרוץ לנטילת אחריות כלכלית אישית. אוכלוסיית המשפחות החד הוריות בישראל התרחבה מאוד בשני העשרים האחרונים, והגיעה לכ- 97 אלף משפחות ב-2003.
שיעור העוני בקרב אוכלוסייה זו גבוה יחסית, וכך גם שיעורי ההשענות על מערכת הרווחה .
המדיניות הציבורית בסוגיית המשפחות החד הוריות התגבשה בשני העשורים האחרונים , במקביל לגידול בשכיחותן של משפחות אלה. המאמצים לסייע למשפחות חד הוריות לא לוותה במאמץ ציבורי לשפר את יכולת הקיום שלהן באמצעות שינוי מערכת השכר בישראל, אלא התמקדו בניצול האפשרויות הגלומות ברשת הביטחון הסוציאלי. רשת ביטחון זו אכן העניקה בשנות ה-90 סיוע נדיב למשפחות החד הוריות , אלא שנדיבות זו החזיקה מעמד עשור אחד בלבד. ובתקציב המדינה לשנת 2003 כולל פגיעות חמורות בסיוע למשפחות החד הוריות, המאיימות לערער את יכולת הקיום שלהן.
בשנים 2002-2003 במסגרת שינויים במערכת התמיכות, בין היתר בשל לחצים תקציביים, שונו תנאי קבלת הגמלה למשפחות חד הוריות.
בעבודה זו אנסה לבדוק מהן ההשלכות על המשפחות החד הוריות במיוחד על אימהות חד הוריות שנובעות מהשינויים שנעשו בחוק ההסדרים לשנת 2003. בנוסף אבדוק את מהלכי מדינת הרווחה בישראל במהלך שנות חייה בנוגע למשפחות חד הוריות ואנסה להבהיר בקצרה את נושא חוק ההסדרים בהקשר השינוי במדיניות הרווחה והביטחון הסוציאלי בישראל.