תוכן העניינים
   נושא                                                         עמוד מבוא                                                                                 3-4
פרק ראשון: הגדרת מושגים בתחום האתיקה והמוסר           5-7  פרק שני:      תפקיד "שורק המשרוקית" במאבק בשחיתות               
8                      א.
תפיסת הארגון את המתריע                                 9                       ב.
תפיסת המתריע את עצמו ואת ארגונו             10                         פרק שלישי:   ההגנה המשפטית על חושפי שחיתות                        11
                      א.
תיאור מקרים אמיתיים של חושפי שחיתות          
1 2-13
                      ב.  'עוגן' – עמותה לעקירת השחיתות במגזר                         העסקי והציבורי בישראל                                   14
סיכום ומסקנות                                                                  15
ביבליוגרפיה                                                                         16
מ ב ו א עבודה זו עוסקת בתופעה של חשיפת שחיתות בשירות הציבורי ע"י עובד מתוך הארגון ותתמקד בתפקידו של החושף אשר קם ומתריע על מעשי שחיתות, מעשים הטעונים תיקון, התנהגות לא חוקית, לא מוסרית או פסולה. התרחבותן של המערכות הפוליטיות והביורוקרטיות בישראל פתחה פתח למעשי שחיתות ולמעשים שאינם אתיים. עד המאה ה-18 היה זה נכון וצודק להשתמש בסמכויות ובעוצמה שעמדו לרשותו של השליט או שליחיו על מנת לקדם את האינטרס האישי של הפרט. במבנה החדש של מדינת הרווחה המודרנית המבססת את מעמדה על ביורוקרטיה מקצועית ואחראית חייבת להיות אבחנה ברורה בשימוש בסמכויות לצורך ביצוע משימות ציבוריות לבין שימוש בהן למען טובתו האישית של הפרט. יסוד חיוני של האתיקה הציבורית במבנה החברתי החדש הוא שבעלי הסמכויות והעובדים בארגון יעשו אבחנה ברורה והפרדה מוחלטת בין האינטרס האישי לבין האינטרס הציבורי. כאשר לא קיימת הפרדה כזו, הופך מאבקו של חושף השחיתויות, למאבק של יחיד כנגד מנגנון אדיר ובעל אמצעים. במצב כזה, מדובר במשימה קשה, כמעט "דון קישוטית" WISTLE BLOWING  תופעה הולכת וגוברת בעידן הנוכחי בעקבות מעבר הכלכלה המבוססת על ייצור לכלכלה המבוססת על תהליכי ידע. בכלכלה בה הידע הוא אינטנסיבי, הארגונים דורשים מעובדיהם רמות גבוהות של חינוך ומיומנות, דבר המוביל לכך שבידי העובדים מצוי כוח רב כנגד הארגון. העובדים המעורים בתהליכים המתרחשים בארגון יכולים להיות עדים לפעילויות לא כשרות המתבצעות בו ולעשות שימוש בידע שלהם כנגד הארגון ע"י דיווח לרשויות פנימיות ו/או חיצוניות. למרות שפעולת הדיווח מתבצעת ע"י אינדיבידואלים בארגון, היא עלולה לגרום לפגיעה משמעותית ברווחיו.
קיים קושי רב בחשיפת פעולות לא חוקיות ע"י גורמים מחוץ לארגון, אך דיווח עובדים מתוך הארגון מאפשר זאת. העובדה שציבור לא מבוטל של עובדים עד לפעולות לא חוקיות, מעידה שקיים בקרבם פוטנציאל עצום להבחין ולשלוט בהונאה, בזבוז, ועבריינות המתרחשים בארגון. מימוש פוטנציאל זה, תלוי בנכונות העובדים לדווח. מקומו של חושף השחיתות הופך להיות מרכזי וחיוני כאשר לתוך הארגון מחלחלות התנהגויות שאינן אתיות והן הופכות לנורמטיביות בכל המערכות. במקרה כזה, עומד חושף השחיתות מול מערכת שלמה המחפשת דרכים לסלקו ולהשתיקו, ואז הוא זקוק להגנה החברתית והמשפטית המרבית על מנת שימלא את תפקידו – להתריע.  בעבודה זו אציג את תופעת חושפי השחיתויות, אפרט אודות תפקידו של "הנושף במשרוקית"-  BLOWER WISTLE ואבחן באמצעות הצגת מקרים אמיתיים של חושפי שחיתות וסקירת מערכת הסעד המשפטית והחברתית הקיימת, האם ההגנות החברתיות, האתיות והמשפטיות אותן מקבל חושף השחיתות, אכן מספיקות.
ל"נושף במשרוקית" חשיבות תפקודית רבה בהיותו גורם מרכזי ומדרבן ביצירת תשתית חברתית ומשפטית להגנה עליו כאשר הוא חושף מעשים של אי תקינות בתוך המערכת. אם החברה לא תמצא דרכים להגן עליו ולתת לו תמיכה חברתית ומשפטית יגרום הדבר לכך שארגונים ה"נגועים" במעשי שחיתות ימשיכו במעשיהם וקולו של החושף יושתק. אם כך יהיה, הרי שהאיום על החברה במעשי שחיתות יתעצם והפרת הכללים והפגיעה בחוק תלך ותגדל. יחד עם זאת, על אף התמיכה וההגנה הניתנת היום בחוק, הרבה מתוצאות חשיפת השחיתות הן שליליות מבחינת החושף עצמו כאשר הוא מועבר לתפקיד אחר בארגון או מפוטר. עקב אכילס של מתן התמיכה היא העדר היכולת לתת הסבר לעובדה שהנפגעים העיקריים מפעולה זו הם חושפי השחיתות עצמם. מעבר לקיומה של מערכת סעד משפטית וחוקית שתפקידה לתמוך בחושף השחיתות ולסייע לו להתמודד עם פיטורים בלתי מוצדקים, פגיעה בתנאי עבודה, התנכלויות במקום העבודה ועוד, ניכרת חשיבות רבה לתפקידו של המנהל בארגון כדמות בעלת אוריינטציה ומכוונות חיובית כלפי עקירת תופעת השחיתות בכלל והגנה על חושף השחיתות בפרט. "כבר ברומא העתיקה אובחנה חשיבות ההתנהגות המוסרית של המנהיגים כאבן יסוד לשמירה על עצם מרקם החיים של המערכת החברתית. הדבר מוצא את ביטויו בפתגם הלטיני על השחיתות – Corruptio optimi pessima 'שחיתותם של הטובים היא הגרועה מכל'. הסיבה לכך היא, שהתנהגות מושחתת של המנהיגים מוקרנת אל המונהגים, ואלו מצדיקים א ההתנהגות הנלמדת הזאת בנימוקים שונים, שכבר מצאו את ביטויים בפתגמים עממיים, כמו:
'הדג מסריח מהראש' או 'מה יגידו אזובי הקיר" (ורנר, 1993: 447).  בארגונים בעלי רגישות לנושא חשיפת שחיתות ועקירתה מן השורש, ימצאו מנהלים בעלי סגנונות ניהול חיוביים – המנהל כמפתח מוסר. מנהלים אלה מאמינים שההתנהגות המוסרית של הארגון, על מנהליו ועובדיו, היא הכרחית למימוש וקידום מטרותיו בטווח הארוך. זאת ועוד, מנהל כזה תופס את ההתנהגות המוסרית של העובדים כמשאב ארגוני והוא חש חובה לדאוג לפיתוח משאב זה באותה מידה שהוא חש חובה לדאוג למשאבים אחרים, כגון: כסף, זמן, ידע. המנהל מפתח המוסר מאמין כי התנהגות מוסרית נלמדת בתהליך של חיברות ובאמצעות הקבוצה והשגתה אפשרית ע"י הסכמה חברתית ולא באמצעי אכיפה פורמאליים.
מנהל בעל אוריינטציה כזו, ילמד את עובדיו שפתרון דילמות אתיות הוא חלק בלתי נפרד מקבלת החלטות ניהוליות ועסקיות ויאמן אותם להעריך את התוצאות החיוביות והשליליות של החלופות האתיות השונות כמרכיב מרכזי בפתרון בעיות. מנהל מפתח מוסר אשר פועל עפ"י עקרונות אלה, יתייחס למתריעים בארגונו (אלה שכוונותיהם אמיתיות) באופן אוהד וחיובי ויפעל עמם בשיתוף פעולה למיגור תופעת השחיתות ועקירתה מהארגון בעודה באיבה.