בעבודה זו אנסה לקבץ יחדיו את אותן מערכות אשר ביכולתן אכן למתן קונפליקטים מסוג הגירושין כולל השפעותיהם של הילד, ולמצוא את המערכת אשר לדעתי מספקת את הפתרון הטוב ביותר. בין מערכות אלו ניתן למצוא את הגישור, "גישור חובה", "משפט שיתופי" ועוד.
   בפרק הראשון אתייחס ליתרונות הגישור על פני ההכרעה המוסדית "הרגילה", קרי, בתי המשפט. בפרק השני אתייחס לאותם פתרונות נוספים, כגון "גישור חובה" ו"משפט שיתופי", ואתייחס להיבטים מוסדיים הכרוכים באותם פתרונות, כגון החקיקה, עורכי הדין ובתי המשפט. הפרק השני יהווה שילוב של המצב הנוהג במדינת ישראל ובמקומות נוספים ברחבי העולם, ובכללם ארה"ב, קנדה ואוסטרליה. בפרק השלישי אסכם את המצב הנוהג, ואציג את מסקנתי, לפיה "המשפט השיתופי" הנו הפתרון המוצלח מבין השלושה, וכי יש לעודד את יישומו בקרב ציבור עורכי הדין בישראל. כמו כן, אטען כי ציבור הנשים הנו, לדעתי, המוצלח יותר בפתרון סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות, עקב יכולתן של הנשים לרדת לפרטים הקטנים, ולחשוב במונחי הבעיות של האנשים היושבים מולה בישיבת הגישור, ולא במונחי הכללים הנוקשים והאבסטרקטיים הכרוכים בעבודה משפטית גרידא.
תוכן עניינים
1) פרק המבוא – עמוד 2.
2) פרק א' – יתרונות דרכי יישוב סכסוכים חלופיות (ADR) על פני מערכת                   המשפט –  עמודים 3-4.
3) פרק ב' – דרכי יישוב סכסוכים חלופיות – היבטים מוסדיים – עמודים 4-15.
4) פרק ג' – סיכום ומסקנות – עמודים 15-21.