בתמודדות עם אסונות אקולוגים ואסונות טבע, הפן הארגוני והפסיכולוגי

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2007
מספר מילים 3548
מספר מקורות 20

תקציר העבודה

מהוא אסון אקולוגי? המילה Disaster, פירושה בלטינית- "גורל רע".
"אסונות מופיעים לפתע, ללא כל אזהרה, תוחמים אזור גיאוגרפי מסוים וגורמים לשיעור מסוים של נזק ואובדן, ומפריעים לתפקוד המערכת האנושית" Berren at al 1980)).
למעשה קיים הבדל בין אסון טבע לאסון אקולוגי. אסון אקולוגי נגרם כתוצאה מזיהום סביבתי  חמור מאוד, או משורה של תקריות מצטברות הנובעות מפעולות הנעשות על-ידי האדם.( מאור חגית 1993) אסון טבע הוא אירוע טבעי רב עוצמה הזורע הרב וחורבן בסביבתו. לרוב הגדרתו של האסון כאסון טבע, מצומצמת רק לאזור התיישבות אדם. אסון טבע יכול גם להיות אסון אקולוגי במידה ומתרחשת פגיעה חמורה בחי ובצומח. אסון אקולוגי יכול להיות גם מעשה ידי אדם. כלומר: אסון טבע הוא תהליך טבעי שאין האדם יכול למנוע אותו, אסון אקולוגי משפיע רבות על הטבע ויכול להיות מוגדר גם כאסון טבע, אך הוא מעשה ידי אדם ואיננו חלק ממחזוריות כדור הארץ, ולכן ניתן גם למנוע אותו מראש. (ראה נספח 1) אסון טבע או אסון אקולוגי לחילופין יכולים להיות אסון פתע  רב נפגעים: זוהי, התפרצות שוברת שיגרה, בגינה היקף האוכלוסייה הנחשפת, למוות, פגיעה נפשית או פיזית, ו/או הגירה זמנית או קבועה, נאמדת במספרים גבוהים. בתנאים של מדינת ישראל, יפגעו רבבות או מאות אלפי בני-אדם. (ארנון סופר, 2005) בישראל, עקומת אסונות הטבע בעולם עלתה משמעותית ומספר האסונות הכבדים בעשור האחרון הוא כפול מזה שהיה בשנות ה-50 וה-60. הנזקים הכלכליים כתוצאה מאסונות הטבע כיום מוערכים ב-50 מיליארד דולר לשנה, לעומת 20 מיליארד דולר לשנה בשנות ה-60. כ-12 אסונות גדולים לשנה גורמים להפסד של 1% מהתל"ג בארצות שונות. ישראל אינה נמצאת בקבוצת המדינות המובילה בנזקי אסונות הטבע. בישראל האירוע שגרם לנזק הכלכלי הכבד ביותר בכל 50 שנות המדינה (שיטפונות 1991/2) היווה כ-0.2%–0.3% מהתל"ג השנתי. ביתר האירועים הנזקים הכלכליים היו במאיות האחוז של התל"ג. הגידול הדמוגראפי והכלכלי בישראל צפוי להחריף את הבעיה, גם ללא גידול בשכיחות האירועים, מכיוון שרגישות האזורים והאוכלוסייה הנתונים בסכנה של אסונות הטבע תגדל.
http://lib.cet.ac.il/)) ניתן לציין כיום, שני גורמים שמגבירים את עוצמתם של אסונות הטבע. הראשון הוא כתוצאה מהתערבות האדם. כריתת יערות העד, פיתוח חקלאי, ניקוז נחלים, שאיבת מים, זיהום תעשייתי ועוד (הרבה). הגורם השני הוא כתוצאה משינויי האקלים המתרחשים בימינו, שינויי אקלים שמקורם במחזוריות כדור הארץ. (משה ענבר 1998) לאחר שעסקנו בהבדלים שבין אסונות אקולוגים ואסונות טבע, נשאר לעסוק במספר מרכיבים המושפעים מהאסון והיוצרים את תחושת האסון.
אעסוק בתפיסת ממדי האסון, בשלבים המתרחשים במהלך ההתמודדות עם האסון, כיצד נתפס האסון על ידי הקבוצה וכיצד הוא נתפס על-ידי הפרט.
בשאלה כיצד מגיב הפרט לאסון, אעסוק בתגובות הפרט לאסון, תוך התמקדות בתגובות  פחד, חרדה, פאניקה ואבל. בנוסף אעסוק בתגובות הפוסט טראומתיות ופיזיולוגיות שנוצרות עקב האסון.
בסוף אדבר על תכנון לשעת אסון והתמודדות עם אסון. אציג מספר מודלים של חוקרים המנסים להתמודד עם האסון, עם ההפעלה המערכתית  כתוצאה מהאסון ועם הטיפולים במשבר שנוצר עקב האסון ברמות השונות.
ניתן להבחין במספר שלבים בהתפתחותם של מצבי חירום. גרנות וברנדר (1987) מזהים את השלבים הבאים:
 השלב הראשון הוא שלב הציפייה, בשלב זה ניכרת עלייה במתח אצל אנשים העומדים בפני אירוע מפחיד. אם מצב זה נמשך זמן רב, כתוצאה עלולה להיות האטה בפעילות או ירידה ביעילותה, ירידה בדריכות, הכחשה, בריחה מהמציאות, עייפות ותגובות אחרות עקב האיום דיפוזי המתמשך זמן רב.
תגובה נוספת בקרב ציבור מסוים היא בריחה לא מציאותית מהעובדות ודבקות במחשבה שהאסון לא יפגע בהם.      השלב השני הוא שלב האזהרה, בשלב זה האזהרה לגבי האירוע העומד להתרחש נמשכת, בדרך כלל, מספר דקות אחדות לפני ההתרחשות. תגובתם של רוב בני אדם במהלך השלב, מאופיינת בפעילות-יתר, למרות שלא ניתן לעשות הרבה בדקות ספורות אלו. רוב הפרטים, מחפשים מידע שבאמצעותו הם מקווים להתמודד עם האסון ולהינצל.
אולם מצד שני ניתן לזהות מגמה  של חוסר אונים ושיתוק, אצל חלק מהפרטים. בשלב זה, מקבל  הציבור את האזהרות וההוראות כמהימנות, במיוחד אם האנשים התנסו בעבר באירוע דומה, או תרגלו מראש את תגובותיהם.
השלב השלישי הוא שלב התגובה המידית, שלב זה בא תוך כדי התרחשות המהלומה ומיד לאחריה. הפרט, מנסה לקלוט את המתרחש ולמצוא דרך להתגבר על המצב החדש. לעיתים, מי שלא נפגע פיזית בודק את מידת הנזק ועוזר לעצמו ולאחרים בסביבתו.
אולם יש אחוז מסוים מתוך הנפגעים שיחוש מותש, יתקשה להציל את עצמו ויזדקק לסיועם של אחרים. כבר בשלב הזה פועל אצל הניצולים דחף חזק לאתר ולהציל את בני המשפחה. דחף זה הוא כה חזק, שכל גורם המארגן פעולות הצלה חייב להתחשב בו בבואו לתכנן את צעדיו.
השלב הבא הוא השלב שלאחר המהלומה, שלב השיקום.  שלב זה, מתחיל לאחר שהסכנה המידית חלפה ומתחילה הסתגלות של הפרטים, למצב חדש ואיתה מתחילה גם ההתארגנות, ההבניה והשיקום. אלה שסבלו אבדן בני משפחה או רכוש נוטים להזדהות זה עם זה. יש מגמה לפעילות רבה ואף לניידות מאזור אחד לשני, כדי לבחון אפשרויות של התחלה מחדש. בספרות תוארו מקרים בהם גרמה ניידות זו לחסימת עורקי תנועה והפרעות לכוחות ההצלה. כמו כן, יש להניח שקווי תקשורת קווית וסלולארית עלולים להיחסם מחמת העומס הרב. בשלב הזה יתכן ויתרחשו גם מעשי ביזה והפרות סדר חמורות.
בשלב שלאחר מכן מתחיל חיפוש האשמים, בשלב זה, הציבור מחפש את האשם למצב שנוצר ולהתמודדות איתו. לא כל אירוע יתרחש לפי השלבים שתוארו למעלה.
ישנם אירועי פתע, דוגמת צונמי לעומת אירועים החוזרים על עצמם דוגמת רעידות האדמה ביפן ובלוס אנגלס.
תוכן עניינים
1.
מבוא –…2
2 . תפיסת ממדי האסון -…4
3 . שלבים במהלך התמודדות עם מצבי החירום -…4
4 .  תגובת הקבוצה לאסון -.5
5.  תגובת הפרט לאסון –5
5.א  פחד –..6
5.ב חרדה –.6
5.ג  פאניקה -…7
5.ד אבל 7

6 . תגובות פוסט טראומטיות נפשיות ופיזיולוגיות, כתוצאה מהאסון–..8
7. תכנון היערכות והתמודדות עם אסון -9
8 .
סיכום -11
ביבליוגרפיה -..12
נספחים –…13