מבוא
צפון אירלנד היא חברה של מתיישבים (settlers). במהלך המאה השש-עשרה אנגליה הפכה את אזור צפון אירלנד לקולוניה. בתחילת המאה ה-17 היא שילבה את חוקיה באזור באמצעות החדרת חיילים אנגלים שנישלו במהירות את המתיישבים הותיקים של צפון אירלנד.
יצירת קולוניה זו השאירה את תושביה ללא היסטוריה ספציפית, ועם הזמן, ללא שפה משלהם. אחרי הקולוניזציה, האירים היו צריכים להתמודד עם זהותם העצמית במונחים של הגדרות וקודים של המדינה הקולוניאלית ששלטה בכל אספקט של חיי היומיום. היסטוריית מתיישבים זו יצרה קונפליקטים רציניים בחיי היומיום. זיהוי המציאות – מרחבים גיאוגרפיים , זהויות פוליטיות, נושאים של צדק ואי-צדק – הפכו להיות שדה קרב תרבותי וממשיכים להיות כך עד היום (Kelleher, 1993).
הסכסוך באירלנד נוצר בשל תפיסות לא תואמות של השתייכות לאומית והאמצעים להשיג אותם. קיימות שתי תפיסות: התפיסה הראשונה היא איחוד אירלנד, אליה שואפים הלאומנים והרפובליקנים; והתפיסה השניה היא המשך קשרים חוקתיים חזקים בין צפון אירלנד לבין בריטניה, אליו שואפים היוניוניסטים והלויאליסטים.  היסטורית, הפרדה זו בין התפיסות התקשרה לזיהוי דתי – קתוליות ופרוטסטנטיות. תוויות שיחקו תפקיד משמעותי בסכסוך; הם אפשרו את המרדף המתמיד לאפליה ולהבדלה. אולם, דבר זה לא הפך את הסכסוך לאתנו-דתי. אותו דבר נכון גם לגבי השפה. למרות שגורם זה משמעותי פחות, שימור השפה הגאלית והשפה הסקוטית של אלסטר גייס פלגים מסוימים בצפון אירלנד, אך הסכסוך איננו אתנו-לשוני.
עם זאת, מקרים אלה ואחרים פילגו את החברה בצפון אירלנד לדורות, ללא מתן מקום לאיחוי הבקעים כדי לערוך  בסופו של דבר את כל הממדים של הסכסוך מאחורי שתי תפיסות בסיסיות שונות של שייכות לאומית (Wolff, 2001).
הניסיונות לנהל משא ומתן בצפון אירלנד מדגימים את התהליך הארוך והקשה הדרוש על מנת לפתור בעיות פוליטיות מקיפות אלה. מלבד קביעת מיפוי הטריטוריה, יש לקבוע גם את זהות הקהילות והיחידים.
הלויאליסטים של צפון אירלנד, שכמעט כולם פרוטסטנטים ואשר מהווים  כ-56% מאוכלוסיית המחוז, רוצים שצפון אירלנד תישאר חלק מבריטניה (UK), והם רואים עצמם כבריטים. הלאומנים של צפון אירלנד, שכמעט כולם קתולים והרואים את עצמם כאירים, רוצים שצפון אירלנד תהפוך להיות חלק מאירלנד המאוחדת, כלומר שתתאחד עם הרפובליקה של אירלנד. הלאומנים מהווים כ-41% מהאוכלוסייה ולמרות זאת קיימת בקרבם אבטלה הגבוהה פי שלוש מהלויאליסטים, למרות שחינוכם זהה. לכל קבוצה יש הבנה שונה של היסטוריית היחסים האנגלו-אירים ושל ההיסטוריה של צפון אירלנד. לכל קבוצה יש חלוקה פנימית של מעמדות, אזור גיאוגרפי והזדהות פוליטית, אבל ההבדלים המהותיים בהשקפות העולם של הלויאליסטים ושל הלאומנים מקשים מאד על גישור המחלוקות ביניהם (Kelleher, 1993; Wolff, 2001).
בעוד שקיימת הסכמה מסוימת על ההסבר להיווצרות הסכסוך, הרי שאין קונצנזוס על הפתרונות לסכסוך (Cunningham,
1 998).
בניגוד לסקוטלנד ולווילס, צפון אירלנד היא חברה מפולגת מאד, בה הרוב מכביד במקום לפנות לפילוגים משותפים (Bell & Cavanaugh, 1999).
תהליך השלום בצפון אירלנד הגיע לרמה מסוימת של התקדמות בחברה מפולגת. למשך זמן מה, צפון אירלנד הפכה להיות מוקד לתקווה וציפיות בהקשר לסכסוכים תוך-קבוצתיים, והאופן שבו ניתן לפתור אותם. במקרה זה, הושג הסכם ("יום שישי הטוב") שיכול להראות כיצד ניתן להתקדם בדרכים המאפשרות צמיחה והתפתחות לכל הפחות, ואולי אף להשיג הסכם יציב על נושאים שנויים במחלוקת (Dunn, 2003). עצם העובדה כי הצדדים בסכסוך המורכב בצפון אירלנד הגיעו לחתימת הסכם שלום, גם אם לא מלא, היא הישג מצוין, המראה כי ניתן, גם אם מתוך מאמץ ארוך ומייגע, לפתור חילוקי דעות בדרך של משא ומתן במקרים בהם היריבות והחשדנות בין הצדדים עמוקה. בחינת הדרכים שהובילו להצלחה (ובמקרה זה, האסטרטגיות והטקטיקות שננקטו במהלך הסכסוך) יכולה  ללמד כל צד הנמצא בסכסוך כיצד לפתור אותו תוך השגת היעדים הרצויים.
כדי להתמצא בסבך הפילוגים הקיימים בסכסוך, או בשמו הנוסף "הצרות" (“The Troubles”) יש להגדיר תחילה את הקבוצות היריבות:
הפרוטסטנטים מצפון אירלנד המהווים כ-56% מאוכלוסיית צפון אירלנד, תומכים בשליטה בריטית בצפון אירלנד, ונחלקים לשניים: יוניוניסטים – הפרוטסטנטים המתונים יותר, ולויאליסטים – הפרוטסטנטים הקיצוניים. הלאומנים הם קתולים התומכים באיחוד אירלנד ומהווים כ-41% מאוכלוסיית צפון אירלנד. הם נקראים גם נציונליסטים או  רפובליקנים. הפלג הפרה-צבאי של הלאומנים הוא ה-IRA (Irish Republican Army – הצבא האירי הרפובליקני), והוא הזרוע הצבאית של מפלגת שין פיין (אליעש, 2003; Foley, Fairman & Keane, 1999; Whyte, 1990; Wolff, 2001).
מטרת ושאלת המחקר בספרות המחקרית נוהגים לסווג את האסטרטגיות במשא ומתן לשתי קטיגוריות עיקריות: אסטרטגיה של מאבק ואסטרטגיה של שיתוף פעולה. במציאות קיימות אסטרטגיות משולבות, המשלבות בצורות שונות את המאבק ואת שיתוף הפעולה. כמו כן, קיימים מודלים הקובעים את בחירת האסטרטגיה המתאימה, אשר אתייחס גם אליהם. בנוסף, קיימות גם טקטיקות האמורות, כביכול, להתאים לאסטרטגיה הנבחרת: טקטיקות "קשות" וטקטיקות "רכות". הסכסוך באירלנד בין הקתולים והפרוטסטנטים מתנהל כבר עשרות שנים. רוב האסטרטגיות שננקטו במשא ומתן בין הצדדים, לפי מיטב ידיעתי בתחילת מחקרי, היו של מאבק. השערת המחקר היא כי רק לאחר שפנו הצדדים לסכסוך לאסטרטגיות של שיתוף פעולה ולטקטיקות רכות, הם יכלו לחתום על הסכם (הסכם "יום שישי הטוב" שנחתם ב-1998) האמור לפתור את הסכסוך הארוך ביניהם, ואשר אני מתייחסת אליו בעבודה זו כהצלחת המשא ומתן בסכסוך. בעבודה זו אבדוק אילו אסטרטגיות וטקטיקות ננקטו על ידי הצדדים בסכסוך בצפון אירלנד במהלך המאה ה-20 ( וליתר דיוק, בשנים 1916 – 1998), אשר הובילו לחתימת הסכם יום שישי הטוב. בחרתי את תקופת הזמן הזו מכיוון שנדרש להבין את מקורות הסכסוך ואת עומק העוינות וההתנגדות בין הצדדים לסכסוך. שיטת המחקר בעבודה זו מבוססת על ניתוח ספרות תיאורטית ומחקרית בנושא אסטרטגיות וטקטיקות במשא ומתן והמודלים לבחירת אסטרטגיות, וכן בנושא הסכסוך בצפון אירלנד.
תוכן עניינים
1. מבוא. 2
2 . סקירה היסטורית. 5
2 . א) מבוא.. 5
2 . ב) מלחמת העצמאות של אירלנד. 6
2 . ג) הקמת "הרפובליקה של אירלנד". 9
2 . ד) צפון אירלנד. 10
2 . ה) מהות הסכסוך. 15
3 . אסטרטגיות וטקטיקות – סקירת הספרות. 18
3 . א) האסטרטגיות.. 19
3 . א) 1 בחירת אסטרטגיה. 21
3 . א) 2 בחירת הליך ליישוב סכסוך. 24
3 . ב) השימוש בטקטיקות.. 26
3 . ב) 1 הבחירה בטקטיקה. 27
3 . ב) 2 זיהוי הטקטיקות.. 27
4 . אסטרטגיות וטקטיקות בסכסוך בצפון אירלנד. 31
4 . א) אסטרטגיות וטקטיקות – סקירה כרונולוגית.. 32
4 . ב) אסטרטגיות וטקטיקות – דיון 37
4 . ג) הטרור בצפון אירלנד. 40
4 . ד) בחינת האסטרטגיות לפי המודלים לבחירתן 42
4 . ד) 1 הדגם הרציונלי 42
4 . ד) 2 הדגם ההתנהגותי 43
4 . ד) 3 מודל העניין הכפול. 46
4 . ד) 4 מודל הערכת האפשרויות.. 47
4 . ד) 5 מסקנות.. 47
5. סיכום. 49
6 . ביבליוגרפיה. 52
7. נספח א' – לוח זמנים. 57