1 .      רקע …2
2 .      תכונות של ערי עולם –.7
3 .      משטר חדש? -..8
4 .      שינוי חברתי בערי העולם -9
5.      סיכום 11
6 .      ביבליוגרפיה -.12
עיר עולם היא עיר בעלת השפעה ישירה ומוחשית על ענייני העולם דרך אמצעים חברתיים-כלכליים, תרבותיים, או פוליטיות. בעקבות עליית הגלובליזציה (כספים, תקשורת, ותחבורה גלובליות), העיר היא חלק בלתי נפרד מהתפתחות הגלובליזציה, היא משמשת מרכז כלכלה עולמי למדינות המפותחות. את המונח טבעה הסוציולוגית והכלכלנית ססקיה סאסן (S. Sassen) ב-1991.  (1991,  Saskia Sasse ) לאורך מאות בשנים, הכלכלה העולמית עיצבה ומעצבת את התפתחות הערים. כלכלת העולם למעשה, עיצבה את גם את חיי העיר. ערי עולם החלו להתפתח אחרי מלחמת העולם השנייה, בעקבות הדומיננטיות של ארה"ב בכלכלה העולמית. בתחילת שנות השישים, החלה התארגנות של פעילות כלכלית שהכניסה תודעה של שינוי בעולם המערבי. הרצון היה לשנות את מבנה הכלכלה העולמי.הבינאום המהיר של פיננסים ותעשייה הובילו ליצירת רשת של מידע ופעילות בין לאומית. כל אחד מהשינויים הללו חיזק את הקשרים בין הערים עד ליצירת כלכלה בינלאומית. בשנות השבעים המוקדמות, התנאים שתמכו במשטר הכלכלי האמריקאי, התפוררו. ההתפוררות יצרה ריק. כתוצאה מכך נוצר פיזור של מוקדי כוח במדינות נוספות בעולם, כאשר מנהלי החברות העבירו את המטות שלהם למדינות נוספות. הפיזור של מוקדי הכוח והמיזוג הגלובאלי, יצרו אסטרטגיית ניהול חדשה לערים גדולות, מעבר להיסטוריה של אותם ערים כמרכזי, תרבות, כלכלה, חברה וכו'. הערים סיפקו שליטה מרוכזת על כלכלת העולם. בנוסף נוצרה התמקצעות של הפירמות תוך ניצול היתרון היחסי. בתוך הערים התרכזו חברות, מחלקות פיתוח וניהול של התעשייה, פיננסים וכו'. כתוצאה מאותם שינויים שלטו הערים הגדולות בכלכלה העולמית ויצרו דפוס חדש של ערים וסדר חברתי וכלכלי חדש. עיר עולם היא עיר בעלת השפעה ישירה ומוחשית על ענייני העולם דרך אמצעים חברתיים-כלכליים, תרבותיים, או פוליטיות. בעקבות עליית הגלובליזציה (כספים, תקשורת, ותחבורה גלובליות), העיר היא חלק בלתי נפרד מהתפתחות הגלובליזציה, היא משמשת מרכז כלכלה עולמי למדינות המפותחות. את המונח טבעה הסוציולוגית והכלכלנית ססקיה סאסן (S. Sassen) ב-1991.
ערי עולם החלו להתפתח אחרי מלחמת העולם השנייה, בעקבות הדומיננטיות של ארה"ב בכלכלה העולמית. קיימות ארבע רמות שאליהן יש להתייחס כשאנחנו בוחנים את מידת ה"עולמיות" של עיר:
– המערכת האורבאנית הגלובלית- העיר צריכה להיות חלק ממדרג המערכת הגלובלית העולמית ובעלת קשרים עם המערכת.
– הקשרים האזוריים של העיר- העיר צריכה לשמש גם כעיר מרכזית באותה ישות מדינית בה היא ממוקמת. לונדון, טוקיו וניו-יורק שלושתן ערים מרכזיות בארצותיהם.
– הקשר שיש לעיר עם ערים גלובליות אחרות, בלי צורך בקשר פיזי ביניהן- מידת הקשר של העיר עצמה אל המערכת האורבנית העולמית. צריכים להיווצר קשרי שירותים ומסחר בין העיר למערכת הגלובלית העולמית.
עולה השאלה גם כיצד הגלובליזציה של הכלכלה, משפיע על המדינה בה שוכנת עיר העולם. העיר ניו-יורק היא חלק ממערכת אורבאנית הכוללת בתוכה ערים במדרג שונה כמו שיקגו או לוס אנגלס וכמו כן גם טוקיו ולונדון ולכן לגלובליזציה ולהפיכתן של הערים הגדולות לערי עולם ישנה השפעה על שאר ערי המדינה. בנוסף ניתן לזהות כי בין לונדון טוקיו וניו-יורק אין כמעט תחרות, אלא השלמה של התמחויות. למעשה הם עובדות ביחד למען רווח כלכלי גבוה יותר. – העיר עצמה כמטרופולין- עיר עולם חייבת להיות מטרופולין אזורי ולספק שירותים למדרג הערים מתחתיה ברמה הגבוהה ביותר. בעיר זו ירוכזו מטותיהן המרכזיים של חברות מקומיות ובינלאומיות, מרכזי הבנקים הגדולים, הבורסה למסחר בניירות ערך ובתי עסק רבים המשרתים את הגורמים הפיננסיים השונים, לצד שירותים נלווים, כמו תחבורה בינלאומית ענפה כו'.
אחד הדיונים החשובים כיום סביב העיר הגלובלית היא, כמובן, בהקשר של השפעות הגלובליזציה. האם הערים הגלובליות הופכות יותר ויותר דומות זו לזו, או שעליהן לחזק את המאפיינים הייחודיים שלהן? אם ניקח את הקניון כמשל, הרי שהעיר צריכה להכיר את השפה הקפיטליסטית ולדעת להשתמש בה על מנת להיות אטרקטיבית לקונים ומשקיעים פוטנציאליים.
מצד שני היא חייבת לשמור על זהות ייחודית על מנת לשמור על חשיבותה במבנה הגלובלי ולוודא שהיא לא בת החלפה עם ערים אחרות.