הפאשיזם – מקורותיו והתפתחותו תוכן העינינים א. הקדמה. 1
ב. מקורותיו הרעיוניים של הפשיזם. 1
ג. יסודות הפשיזם על פי הפרשנות המרקסיסטית. 4
ד. הקמת התנועה הפשיסטית על רקע המצוקה החברתית והכלכלית. 6
ה. סיכום. 8
ביבליוגרפיה. 10 א. הקדמה             הפשיזם הינה תנועה בעלת אופי חדש. אין ביסודה שמאל או ימין ואין בה פסילה של דת מסוימת, אלא העמדת המדינה מעל הכל. בעבודה זו ארצה לבחון את מקורותיו של הפשיזם, כאשר מקורות אלה באים לידי ביטוי הן ברבדים היסטוריים והן ברבדים אידיאולוגיים וחברתיים.             במהלך העבודה אציג את המקור ההיסטורי, החל משם התנועה וסמליותו וכלה בהיבטים החברתיים אשר הובילו להתחזקותן של תנועות פשיסטיות בעלות אופי לאומי. בעבודה זו ארצה לטעון כי עם התערערותם של סדרי המדינה והיווצרותם של קונפליקטים חברתיים וחוסר היציבות שאפיין מדינות שונות באירופה, גברו הוויכוחים וההתפלמסויות הנוגעות לדרך המשטר הנכונה ולאופיו של השלטון. דיונים אלה הובילו לגישות מהפכניות במגמה ליצור שלטון ריכוזי, כאשר מצד אחד נוצר המרקסיזם שקרא לחברה נטולת מעמדות, ומאידך הפשיזם אשר שם דגש על סמליה הלאומיים של המדינה, על עברה ועל המבנה הריכוזי שלה, כאשר בשונה מהמרקסיזם לא פסל רכוש פרטי.             מכיוון שכך, הפשיזם סומל על ידי מבנה טקסי ברומי הקדומה ומכאן נגזר שמו, כאשר לכך ניתן להוסיף גם את הרובד האידיאולוגי בהגותו של אריסטו על העבדים ועל תפקידו של הפרט בחברה. לאור הקונפליקטים החברתיים קמו הוגים שונים בצרפת, באיטליה ובמדינות נוספות והעלו רעיונות ליצירת המדינה הרצויה, כאשר לעתים גם הקימו ארגון בעל אופי פוליטי על פי דפוסי הגישה שעוצבה. בפועל נבע הפשיזם מחוסר הבהירות הפוליטית ומהקונפליקטים החברתיים, אשר סחפו אליו יסודות לאומיים והובילו את הפשיזם לכלל גיבושו באיטליה, ובדפוסים דומים גם במדינות אירופאיות נוספות, אשר לקו ברמות שונות של חוסר יציבות.
כפי שניתן יהיה לראות, הפשיזם הפך לתרבות אלטרנטיבית לתרבות הפוליטית הקימת.
ב. מקורותיו הרעיוניים של הפשיזם             מקור המושג 'פשיזם' במילה הלטינית fasces, שמשמעותה צרורות מאוגדים של זמורות וגרזן. צרורות אלה הובאו ברומי העתיקה לפני בעלי המשרות הרמות, כסמל שררה. אם כן, עצם המושג מהווה יסוד האדרה של ראשי המדינה הרומית העתיקה – מה שעשוי גם ללמדנו על היסוד הרומנטי שיש בזרם הפשיסטי. גם מוסוליני (Mussolini) מציין בסוף חיבורו "תורת הפשיזם" כי:
"המדינה הפשיסטית היא שאיפה לעצמה ולשלטון. המסורת הרומית העתיקה לובשת כאן צורה של עצמה. בתורת הפשיזם, הקיסרות איננה רק ביטוי של מרחב שטחי שלטון או של כיבוש צבאי או של השפעה מסחרית, אלא היא ביטוי של רוח ושל מוסר. אפשר לתפוס את מושג הקיסרות כביטוי לאומה אשר, במישרין או בעקיפין, מנחה אומות אחרות…". …