עבודה סמינריונית בנושא זיהום תעשייתי של מפרץ חיפה והקריות – היבטים אתיים-עסקיים תוכן העינינים מבוא. 1
פרק א: חשיבות האקולוגיה הסביבתית. 3
פרק ב: זיהום כפתרון זול לניקוז שפכים.. 8
פרק ג: הזיהום התעשייתי והפגיעה באיכות החיים.. 12
פרק ד: הזיהום התעשייתי במפרץ חיפה והנזק הכלכלי-חברתי 17
4 .1. פגיעה באיכות הסביבה. 18
4 .2. פגיעה באנשים ובבעלי חיים.. 18
4 .3. פגיעה חברתית. 20
4 .4. פגיעה כלכלית. 21
סיכום.. 23
ביבליוגרפיה.
5 מבוא
עבודה זו תעסוק בכשל האתי הנובע מזיהום תעשייתי. הזיהום התעשייתי נובע בדרך כלל ממניעים כלכליים, שכן הרבה יותר זול להיפטר מפסולת רעילה ומשפכים באזור סמוך למפעל, מאשר להוביל פסולת זו למרחקים ולטמון אותה מבלי שתזיק. יחד עם זאת, הזיהום הסביבתי שיוצרים מפעלים מהווה מפגע אקולוגי הפוגע באיכות החיים, הן מבחינה אסתטית והן מבחינה בריאותית.
הפגיעה הבריאותית קשה במיוחד לבני האדם, שכן אלה מצויים בסוף שרשרת המזון וסופגים את כלל הרעלים אשר נקלטים בצומח או בחי המשמש למזונם של האנשים            (מאור, 1993). זיהום הסביבה על ידי מפעלים מתבטא בפגיעה בקרקע, פגיעה במקורות המים וכן בפגיעה באוויר המזוהם. קיימות חברות שעיסוקן מוביל לפליטת חומרים מזהמים וברור שכל דרך למנוע או להפחית את הזיהום הסביבתי כרוכה בעלויות כלכליות גבוהות (Becker et al., 1997). בישראל בולטת בעיה זו ואחד המקומות המועדים ביותר לזיהום ולמחלות הוא מפרץ חיפה והקריות. מאז 1976 נסקרה התחלואה במחלות מעיים ושאר מחלות הנובעות ממקורות המים בישראל ונמצא כי מאז שנות ה-60, עם התפתחות התעשייה, במיוחד במפרץ חיפה והקריות, חלה עלייה ניכרת של מחלות מעיים באזור ובמיוחד טיפוס. הזיהום מוביל בין השאר להימצאותם של חיידקים כשיגלה או סלמונלה ששיעורם נמצא בעלייה איטית אך מתמדת באזורים אלה (Tulchinsky et al., 1993). מבחינה אקולוגית מהווים מפעלי התעשייה נגע מתמיד וככל שצפיפותם רבה יותר, כך גם המפגעים הנובעים מהם קשים יותר. בדרך כלל הפגיעה במקורות המים היא פגיעה בלתי הפיכה למשך זמן ממושך, כאשר השימוש במים אלה מוביל למחלות עצבים (בן-אבי ואח', 1998) וככל שחומרת זיהום המים באזור מסוים קשה יותר, כך נספגים בהם מלחים וכימיקלים מסוכנים, אשר הופכים את המים לבלתי ראויים לשתייה. יתרה מכך, עלול להיגרם נזק גם מקירבה לצמחיה המושקית או הניזונה ממים מזוהמים (Shmueli, 1999). ככל שתדירות הזיהום גבוהה יותר, כך הסיכויים להיווצרותו של אסון סביבתי, גבוהים יותר והתוצאות של זיהומים חוזרים הינם פחות ופחות הפיכות (Tsur & Zemel, 1998). במהלך השנים האחרונות הולך מצב המים בישראל ומחמיר, לא רק בשל המחסור במי שתיה אלא במידה רבה בשל הפיכתם של בארות רבים לבלתי ראויים לשימוש, כתוצאה מזיהומים הגורמים לחדירת מלחות וכימיקלים למי התהום       (Shmueli, 1999). יוצא אם כן, כי הזיהום התעשייתי מהווה פגם אתי במערכת השיקולים של בעלי העסקים. בעבודתי אבקש להציג את הנזקים הנגרמים כתוצאה מזיהום תעשייתי והתייחסות הסקטור העסקי רק להיבטים הכלכליים הצרים של ארגוניהם מבלי להביא בחשבון את הקשר המחבר בין הסביבה הארגונית לבין הסביבה החברתית והסביבה הבינלאומית, שהסביבה האקולוגית חיונית להן וקובעת את איכות החיים של היושבים על כדור הארץ. בעבודתי ארצה לטעון, כי הזיהום התעשייתי פוגע ברבדי חיים שונים של החברה, כמו באיכות הסביבה ובתחושות האנשים ובעלי החיים החיים בה, באיזון החברתי, אשר מתבטא בכך שהשכבות החלשות סובלות ממפגעים סביבתיים, בעוד השכבות החזקות חיות באזורים המנותקים מהזיהום התעשייתי ובכך נוצר פער נוסף בין המעמדות, אולם בסופו של דבר קיימת גם פגיעה כלכלית בכלל החברה, כאשר הנזקים הנגמרים לאיכות החיים ולבריאותה של האוכלוסיה, בין במישרין, כתוצאה ממגע ישיר עם הזיהום ובין בעקיפין, על ידי צריכת מוצרים חקלאיים שספגו את הזיהום. גם פגיעה כלכלית זו משפיעה בעיקר על השכבות החלשות, המתקשות להשיג לעצמן טיפול רפואי הולם או לרכוש מוצרים משופרים שעלותם גבוהה. כדוגמה לכך אתייחס לזיהום התעשייתי במפרץ חיפה, תוך שימת דגש על הנזק הכלכלי והחברתי הבא לידי ביטוי באזור זה, המהווה מודל לכשל האתי הנובע מהזיהום התעשייתי. לאחר שאעמוד בפרק הראשון על חשיבות האקולוגיה הסביבתית ככלל, בפרק השני על זיהום הסביבה כפתרון זול לניקוז שפכים ובפרק השלישי על הפגיעה הנגרמת לאיכות החיים, אתייחס בפרק הרביעי במישרין לזיהום התעשייתי במפרץ חיפה ולנזקים הנגרמים ממנו, כשאת מסקנותי אביא בסיכום.