הקשר שבין הומור ומשא ומתן תוכן העינינים מבוא. 1
0.1. הסבר המונחים המופיעים בשאלת הנושא. 1
0.2. חשיבות שאלת הנושא. 1
0.3. מבנה העבודה. 2
פרק א: הצגת התשובות לשאלת הנושא ע"פ סקירה תיאורטית. 3
1 .1. הומור. 3
1 .2. ניהול משא ומתן 6
1 .3. סיכום הפרק והשערות המחקר. 8
פרק ב: המחקר. 9
2 .1. משתני המחקר. 9
2 .2. שיטת המחקר וכלי המחקר. 9
2 .3. מערך המחקר. 10
2 .4. הליך המחקר. 10
2 .5. בדיקת ממצאים על פי השערות. 10 פרק ג: דיון 13
3 .1. ההומור כתורם לקירבה ולאיכות החיים.. 13
3 .2. ההומור כמשחרר מפורמליות. 14
3 .3. בגנות הרצינות והקשיחות (או: מדוע נכשלה קמפ דייויד 2?) 15
סיכום.. 21
ביבליוגרפיה. 23
נספחים.. 26
נספח מס' 1 – כלי המחקר. 27
נספח מס' 2 – ממצאי המחקר. 28
נספח מס' 3 – הצלבות. 29
נספח מס' 3 – א. 29
נספח מס' 3 – ב. 30 נספח מס' 3 – ג 30 נספח מס' 3 – ד. 31
נספח מס' 3 – ה. 31
מבוא
            עבודה זו תבחן את הקשר שבין הומור ומשא ומתן. השאלה שתעמוד במרכז העבודה הינה – האם קיימת השפעה להומור על משא ומתן ואם כן מהי? במהלך העבודה ארצה לברר אם ההומור, אשר נראה באופן אינטואיטיבי וגם ידוע, שהוא תורם לאינטראקציות חברתיות, עשוי לתרום גם למשא ומתן, המתקיים לעתים בתנאי לחץ. כאשר אני מתייחס למשא ומתן, איני תוחם אותו לתחום מסוים והוא יכול להיות אישי, חברתי, משפחתי, עסקי או פוליטי. 0.1. הסבר המונחים המופיעים בשאלת הנושא             מאז שחר ההיסטוריה, היה ידוע כי הצחוק יפה לבריאות. כאשר מדובר בצחוק, אין מדובר דווקא בבדיחות או בהלצות אשר נועדו מלכתחילה למטרת צחוק, כי אם גם במכשיר תקשורתי, אשר עשוי לבוא לידי ביטוי באמצעות בדיחה ספונטנית או על ידי הקשרים כפולים, מילים בעלות משמעויות כפולות וכיוצא באלה. נמצא, כי ההומור תורם רבות לאינטראקציות בין אנשים ועשוי להוסיף נופך מיוחד וחיובי לכל שיחה (Adamle, 2001). כאשר מדובר במשא ומתן, הכוונה היא דיון בין שני בעלי עניין בתחום מסוים, כאשר אותו תחום יכול לבוא לידי ביטוי במשפחה, כמו בין בעל ואישה או הורה וילדיו, בין שני אנשי עסקים המתמקחים על מחירו של מוצר או שירות, בין קונה למוכר, שבדומה לאנשי עסקים יש גם ביניהם מקח וממכר או בין פוליטיקאים ומדינאים, אשר חפצים להגיע לעמק השווה בפתרון בעיה הנוגעת לתחום עיסוקם (Zetic & Stuhlmacher, 2002).
יוצא אם כן, כי ההומור מהווה מעין תיבול קליל המנעים אינטראקציה בין שני אנשים, כשבדרך כלל האינטראקציה מתקיימת על ידי שיחה. גם המשא ומתן הינו אינטראקציה, הנעשה מתוך כוונת שני צדדים להגיע בסופו של דבר לעמק השווה, כאשר כל אחד מהשניים מושך לכיוונו ומעוניין למקסם את הישגיו, החברתיים, הכלכליים או הפוליטיים. 0.2. חשיבות שאלת הנושא שאלת הנושא חשובה ככלל, שכן כל חיינו אנו מצויים במשא ומתן. בני זוג מצויים כמעט מדי יום ביומו במשא ומתן, גם בדברים פעוטים. לעתים המשא ומתן הוא על שעת ומקום אכילה ובילוי. לעתים את מי לארח ואיפה להתארח ולעתים לגבי ההתנהגות עם הילדים. בין הורים וילדיהם יש משא ומתן דרך קבע, כאשר לשני הצדדים יש תביעות אלה ומאלה וכל צד רוצה להשיג תמורה מהצד השני בעבור מילוי בקשתו. משא ומתן קיים בין שכנים בענייני ועד הבית, בין סוחרים ואנשי עסקים לגבי מחירי טובין ושירותים, בין פוליטיקאים ומדינאים, שכן זה תפקידם העיקרי וכמובן, קיים בין מרצים ותלמידיהם, המעוניינים לקבל הקלות, דחיות בהגשת מחויבויותיהם וכיוצא באלה. מכיוון שכך, בניגוד לערוצי תקשורת כמו תיאטרון, קולנוע ואפילו עיתונות – כתובה או משודרת, אשר יש כאלה הנמנעים ממנה, המשא ומתן משותף לכולם. אין זה משנה אם אנשים משכילים או בורים ואין כל חשיבות למעמדם החברתי. כל אדם המעוניין להשיג קצת יותר נכנס למשא ומתן. לפעמים הדבר נעשה בדרך של תביעה או דרישה, אך כבר אמר קייז (1992) כי לעולם תבקש בנימה קלילה ועם חוש הומור ואל תדרוש, שכן הדרישה מובילה לאנטגוניזם של הצד שכנגד. המשא ומתן הוא חלק מחיי כולנו ובעצם מהווה מהות של מרבית האינטראקציות הקיימות בין אנשים, שכן לכל שני אנשים יש רצונות ומאוויים שונים אלה מאלה וללא פשרה, שתנבע ממשא ומתן, אין כל סיכוי ששני הצדדים יגיעו לעמק השווה מבלי שאחד הצדדים יחוש מקופח או מרומה.
מכיוון שכך, המשא ומתן נתפס כבעל חשיבות עליונה ומעניין גם בהיבט האישי, גם בהיבט החברתי וגם בהיבט של אדם הצורך תקשורת ומתייחס לאינטראקציות הקיימות בעולם, כפי שאביא בפרק השלישי את ה-case study של המשא ומתן מקמפ-דייויד 2. 0.3. מבנה העבודה על מנת לענות על שאלת המחקר, אציג בפרק הראשון סקירת ספרות הנוגעת למשתנה הבלתי תלוי, שהוא ההומור ולמשתנה התלוי שהוא ניהול משא ומתן. בעקבות סקירת ספרות זו, אציג בחלק השלישי של הפרק את השערות מחקרי. על מנת לבחון את השערות המחקר הנובעות מסקירת הספרות, אערוך את המחקר שיפורט בפרק השני שהוא הפרק המתודולוגי. בפרק זה אציג את משתני המחקר הנגזרים משאלת המחקר ואת הגדרותיהם, את שיטת המחקר, את מערך המחקר ובו יפורטו שדה המחקר ואוכלוסיית המחקר, כאשר מספר הנחקרים הוא 50. לאחר מכן אתאר את הליך המחקר עד למתן השאלונים לעיבוד סטטיסטי. הפרק השלישי יהיה דיון, שבו אקשור את הקצוות שבין הממצאים והספרות הנוגעים להומור לבין אלה הנוגעים למשא ומתן. בפרק זה גם אביא כתמיכה לעמדות שאציג את המקרה של המשא ומתן המדיני בין ישראל והפלשתינאים, כפי שיתרחש בפסגת קמפ-דייויד 2. את מסקנותי ותמצית העבודה, אציג בסיכום.