בחינת הסרט: "הטבח, הגנב, אשתו והמאהב" על פי קריטריונים אסתטיים
| מקצוע | קולנוע ותאטרון |
| שנת הגשה | 2007 |
| מספר מילים | 10830 |
| מספר מקורות | 20 |
תקציר העבודה
צורה, תוכן ושיפוט אסתטי של יצירה קולנועית בחינת הסרט: "הטבח, הגנב, אשתו והמאהב" על פי קריטריונים אסתטיים תוכן העינינים מבוא. 1
פרק א: אסתטיקה ואתיקה – מבוא תיאורטי 3
1 .1. הגדרות. 3
1 .1.1. אסתטיקה. 3
1 .1.2. אתיקה. 4
1 .2. היסוד האסתטי הטהור – או: הוצאת האנושי מן האמנות. 5
1 .3. משמעויות ותכנים – שילוב סובייקטיבי של יופי ואתיקה בשיפוט האסתטי 7
1 .4. האסתטיקה באמנות – עיצוב של חיקוי 8
1 .5. היסוד התרבותי – עיצוב אידאלים על פי עקרונות הזמן והמקום.. 8
פרק ב: השיפוט האסתטי כפונקציה של תוכן ומהות. 11
2 .1. חשיבות התוכן בקביעת הערך האסתטי 11
2 .2. גבולות אתיים.. 12
2 .3. מטרה וז'אנר. 13
2 .4. השיפוט האסתטי בקולנוע. 15
פרק ג: "הטבח, הגנב, אשתו והמאהב" – ניתוח הסרט. 17
3 .1. הדמויות. 17
3 .1.1. אלברט ספיקה – הגנב. 17
3 .1.2. ג'ורג'ינה – אשתו של ספיקה. 18
3 .1.3. מיטשל ועוזריו של ספיקה. 19
3 .1.4. אמו של ספיקה. 19
3 .1.5. מייקל – המאהב. 20
3 .1.6. נער המטבח. 20
3 .1.7. הטבח. 20
3 .1.8. צוות עובדי המסעדה. 21
3 .1.9. כלל יושבי המסעדה. 21
3 .2. המסעדה כמיקרוקוסמוס. 21
3 .3. שיפוט כללי 24
3 .3.1. יופי – עיצוב וצילום.. 24
3 .3.2. הסיפוק ההדוניסטי, ההיבט האתי והקטגוריה האסתטית.
5 סיכום.. 27
ביביליוגרפיה. 29
מבוא
על מהותה של האסתטיקה נחלקו הוגי הדעות. יש שראו בה את היפה כשהוא לעצמו. יש מצאו בה שילוב של סיפוק והנאה מיצירה אמנותית נאה ואחרים ראו בה את השילוב של הטוב והיפה, כאשר נקודת המוצא היא, שאין יפה מבלי שיהיה גם טוב. שאלת הבסיס בעבודתי זו תהיה, האם ניתן להתיחס ליצירה כיפה אולם בלתי אסתטית? מהי אסתטיקה? קאנט (1984) רואה באסתטיקה את היפה ומפיק הנחת המזוהה עם הטוב. ויטרוביוס (1997: 30) ראה את היפה כפונקציה של הטוב, ומשום כך, לא יתכן 'יפה' ללא 'טוב'. לעומתם אי-גאסט (Y Gasset, 1968) מדבר על הוצאת האנושי מן האמנות כאשר האמנות אמורה לשאוף לצורה אסתטית עליונה שאינה משלבת בתוכה רגש. כאשר מציין אי-גאסט צורה אסתטית בהקשר של יופי, הרי שהקריטריון שלו, שונה מזה של היוונים, שראו אסתטיקה כתפיסת החושים, אלא הוא מתייחס ליופי, כמו שהוא והאסתטיקה היא "מדע לחקר היפה". הוא רואה את היפה כצורה בלבד, ללא כל רגש, ומכיוון שכך, הוא רואה באמנות החדשה צורה אסתטית ויפה, כיוון שבצורות המופשטות יש אסתטיקה טהורה, ולכך לדעתו, צריכה לשאוף האמנות. עבודתי תעסוק במהות האסתטית בקולנוע. הקולנוע מהווה חלק מכלל האמנויות, אך בייצוגיו יש כדי להשפיע על ציבור גדול, יותר מאמנות אחרת. זו אמנות שניתן גם לגיסה לצרכים שלטוניים ולהפעילה למטרות מחאה. הקולנוע עוסק במגוון רחב מאד של תכנים וז'אנרים, החל מסרטי משפחה מהנים, דרך קומדיות, דרמות, טרגדיות ועד סרטי מלחמה, מין, סטיות וסרטי 'סנאפ', המציגים רציחות לשמן. היכן הגבולות שבין האסתטי לבלתי אסתטי? היכן גבולות הטוב והרע, אשר על פיהן ניתן להעמיד את השיפוט האסתטי?
בעבודתי ארצה לטעון, כי למרות שהיפה כצורה אינו מתייחס כלל לתכנים, אלא אך ורק ליסודות ויזואליים הנקלטים בחוש הראיה ולמרות שצורה יפה עשויה לגרום להנאה למתבונן הרי שכאשר מדובר בנרטיב, היפה כביטוי של תוכן מתייחס לתכונה הטובה ולא לפן הויזואלי. הפן הויזואלי, ללא תכונה טובה, על פי גישה זו, אינו יכול לעמוד בקריטריון של 'אסתטי'. אסתטי, כאשר הדגש מושם על עיצוב של תוכן, בעוד מושג היפה אינו המושג הדומיננטי, מתייחס להגשה הויזואלית של תוכן. אמנם ההגשה הויזואלית הנה בחזקת גירוי אסתטי, אולם העיקר הנו התכונה. מכיוון שכך, מהותו של הסרט מתבטאת בתכניו, במסריו ובהיותו כלי מעצב עבור הצופים.
על מנת לבחון זאת, תוך שאעמוד על השאלה: האם עשויה להיות מטרה טובה לסרט, ובשל תכניו עדיין לא יהיה אסתטי, גם אם הוא עשוי כיצירת אמנות טובה, אעסוק בפרק הראשון במהותן של האתיקה והאסתטיקה באמנויות. לאחר הגדרת המושגים, אציג את הגישה הטוענת לאמנות טהורה, ללא קשר לתכנים ולהיבטים אנושיים. לאחר מכן אעסוק בקשר שבין אמנות ותכנים, באמנות כחיקוי, על המשתמע מכך, וביסוד התרבותי, תלוי הזמן והמקום.
בפרק השני אתמקד בגישה הרואה באסתטיקה שילוב של יופי ותוכן. אעמוד על חשיבותו של התוכן ביצירת האמנות, על גבולות אתיים, היינו, מהיכן ניתן לראות בתוכן אתי ומהיכן חוסר אתיקה? אתייחס למאפייני ז'אנר ולמטרות של היוצר, ולבסוף אתמקד בשיפוט האסתטי בקולנוע, תוך הבאת דוגמאות מסרטים שבהם קיימת דילמת השיפוט האתי, בקולנוע הדוקומנטרי והעלילתי.
בפרק השלישי אנתח על פי קריטריונים אלה את סרטו של פיטר גרינווי "הטבח, הגנב, אשתו והמאהב" (1989). בסרט זה אני רואה מעין מיקרוקוסמוס של שלטון עריצות מדינתי, כאשר לצורך השיפוט האסתטי אנתח את הדמויות בסרט ולאחר מכן אציג את חלל ההתרחשות כמיקרוקוסמוס של מציאות מדינית, כשלסיום הפרק אתיחס לשיפוט הכללי ולשאלה, האם ניתן להגדיר סרט זה כיצירה אסתטית. את ריכוז מסקנותי אביא בסיכום.
