עבודה סמינריונית בנושא:
מערכת החינוך לילדים והמתבגרים הבדווים בחברה הישראלית בקורס: סוציאליזציה תוכן עניינים
מבוא -..ע"מ
1 פרק ראשון: הגישה ההתפתחותית ע"מ 3
פרק שני: ספרות מחקרית בנושא הגירה -…ע"מ 8
פרק שלישי: אוכלוסית הבדווים בישראל -..ע"מ 14
פרק רביעי: מערכת החינוך בישראל –.ע"מ 24
פרק חמישי: חינוך בקרב האוכלוסיה הבדווית ..ע"מ 30 דיון -..ע"מ
3 3
סיכום -.ע"מ
4 0 ביבליוגרפיה ע"מ
4 2
מבוא
בעבודתי אתמקד בנושא חינוכם של ילדים ומתבגרים בבתי הספר בישובים הבדווים, תוך שימת דגש על איכות החינוך המוקנה להם.
למרות שחלה התפתחות מתמדת בשיטות החינוך המוקנות לכלל האוכלוסיות בישראל, זוכים הבדווים לחינוך באיכות ירודה, ולמרות זאת אינם יוצאים בדרישה לשיפורים איכותיים ואקלימיים.
מצד אחד, נראה כאילו מכלול האשמה תלוי במימסד הישראלי, אשר מקפח את הבדווים לעומת מגזרים אחרים באוכלוסיה. מאידך, ניתן לחשוב כי הבדווים מעדיפים לשמר את מורשתם ותרבותם, הכוללות בתוכן יסודות רבים של חינוך מסורתי ושימור זה נעשה על ידי ההירארכיה השבטית, תוך שמירת ערכי הדת, שבה הם רואים יסוד המשמר את נכסיהם התרבותיים.
מצד אחר, ניתן לחשוב שאולי הבדווים רואים בשלטון כוח מקודש שאין לצאת כנגדו וטרם הגיעו לדרגת התפתחות פוליטית אשר תאיץ בהם לצאת חוצץ כנגד עוולות ומצד שני, ניתן להבין את רצונם של הבדווים להתבדלות מסויימת, כיוון שהמערכת המימסדית נוגדת את סגנון חייהם כפי שחונכו עליו מדורי דורות.
בעבודתי ארצה לטעון, כי קשה להפנות אצבע מאשימה בנושא זה לעבר קבוצה מסויימת או מימסד מסויים במאה ה20-. מאה זו משופעת במהפכות חברתיות וגם הבדווים נמצאים בתהליך מתמיד של מעבר מנדודים לישיבת קבע ומאוהלים, צריפים ופחונים לישובים כפריים ועירוניים, המשופעים בשירותים קהילתיים הרבה יותר מאשר בעבר.
בהמשך לטענה זו, אתייחס גם לראיה הסטריאוטיפית הקיימת כלפי הבדווים, הן בקרב היהודים והן בקרב הערבים הפלאחים, המתייחסים לבדווים כנוודים הממשיכים להתגורר באוהל ולקיים דפוסי חיים ארכאיים, בעוד שבמציאות הבדווים הולכים ודומים לנו במראם, בהתנהגותם ובאורח חייהם היומיומי.
על כן אטען כי הבדווים עוברים תהליך דומה לזה שעברו עמים רבים בנדודיהם מתרבות לתרבות וקיימים בקרב הבדווים מאפייני מהגרים, למרות שגם לפני קום המדינה חיו בארץ, אך מבחינת השעתוק התרבותי, החלו להפנים את סגנון החיים המימסדי, הכולל מגורי קבע ושירותי קהילה רק בשלב מאוחר והתהליך שהם עוברים דומה לתהליך שעובר מהגר הבא לארץ, כך שסופו של דבר, שיתמזגו עם האוכלוסיה המקומית והדבר הינו רק פונקציה של זמן.
בנקודה זו ארצה להזכיר כי גם המהגרים הארופאים שהגיעו לארץ במחצית הראשונה של המאה, נתקלו בראיה סטריאוטיפית של התושבים המקומיים וכן לגבי העליה מארצות המזרח, העליה הרוסית והעליה האתיופית של השנים האחרונות.
לשם תמיכה בטענותי, אסתייע בתיאוריות הגירה, אתייחס ליחודיותם של הבדווים, לחינוך המסורתי שלהם ולמערכת החינוך בישראל ולאור זאת אסיק את מסקנותי.