עבודה סמינריונית בדיני עבודה בנושא:
יחסי הגומלין בין בית דין לעבודה לבין בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ תוכן העניינים :

1 .       מבוא
2.       הסיבות להקמת בית הדין לעבודה.
3.       הרכב וסמכויות בית הדין לעבודה ע"פ חוק ביה"ד לעבודה, התשכ"ט 1969.
I.         הרכב בתי הדין לעבודה.
II.      סמכויות (וסדרי דין) של בית הדין לעבודה.
4.       תפקודו של בה"ד לעבודה כיום : האם מגשים את יעדו ?
5.       מערכת היחסים בין בה"ד לעבודה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ :
I.         סוגיית מיזוגם של בתי הדין לעבודה במערכת בתי המשפט.
II.       וועדת זמיר וועדת זמיר – "בעד ונגד" מיזוג בתי הדין לעבודה עם מערכת המשפט הכללית
6 .       מידת ההתערבות ומגמתה בשנים האחרונות בעבודתו ובסמכותו של בה"ד לעבודה – סקירת בג"צים.
7.       סיכום.
8.       ביבליוגרפיה.
מבוא בראש מערכת המשפט במדינת ישראל עומד בית המשפט העליון, אשר פסיקתו מחייבת את כל בתי המשפט. בית המשפט העליון פועל כבית משפט עליון לערעורים וכבית משפט גבוה לצדק.
לצד מערכת בתי המשפט הקיימת במדינת ישראל ישנם גם בתי דין העוסקים בעניינים ספציפיים, שהחוק מעניק להם סמכות ייחודית בעניינים מסיימים – כזה הוא בית הדין לעבודה. בשיטת המשפט הישראלית מערכת בית הדין לעבודה הינה מערכת ייחודית של בתי דין שהוקמה מכוח בית הדין לעבודה התשכ"ט-1969.
מערכת בתי דין זו היא ערכאת שפיטה עצמאית המתמחה בשפיטה בתחום משפט העבודה.
עם הקמת מערכת בתי הדין לעבודה נוצר קונפליקט בינה לבין בית המשפט העליון. לא מן הנמנע שיש צורך לפקח ולבקר את בתי הדין לעבודה ושהגורם המוסמך ביותר לעסוק בכך הוא בית המשפט העליון, אך כמו כן לבית הדין לעבודה יש תחום שיפוטי בלעדי וייחודי, דבר שמחייב  ב"התמחות" ופסיקה ייחודית. הבעיה מתעוררת כאשר מידת  התערבותו של בית הדין העליון בפסיקותיו של בית הדין הארצי לעבודה עולה על הרצוי, וכאן נשאלת השאלה (שאלת המחקר אותה אבחן בעבודתי) – מהי מידת ההתערבות הרצויה, אם בכלל, של בית המשפט העליון בפסיקות  של בתי הדין לעבודה בישראל?
עבודה זו תעלה את הסיבות המרכזיות שהובילו להקמת ביה"ד לעבודה הן מהפן המשפטי והן מהפן והצרכים המדיניים-אזרחים. כמו כן סוקרת עבודה זו את הערכאות השיפוטיות, בתי-הדין האזוריים לעבודה וכן ביה"ד הארצי לעבודה, הרכבי שופטים סמכויות וכו'. האם ניתן לקבוע כי רצונו מתוקף חקיקתו של המחוקק בהקמת בית דין ייחודי הדן בענייני יחסי העבודה מקנה לבית דין זה מעמד ייחודי? האם לפיכך ניתן לקבוע שאין לבית המשפט העליון הזכות להתערב בפסיקתו?
הפרק האחרון והמרכזי של עבודה זו בוחן את מערכת היחסים המורכבת בין ביה"ד הארצי לעבודה לבין בית המשפט העליון. בתחילה יובאו מאמרים שנכתבו בנושא זה תוך התייחסות לסוגיה שהועלתה בשנים האחרונות בשאלת מיזוג ביה"ד לעבודה עם המערכת המשפטית ה"רגילה", קרי ביטול ערכאה מיוחדת זו. בהמשך תוצג שאלת מיזוגו של בתי הדין לעבודה עם מערכת המשפט בישראל תוך התמקדות בממצאי וועדת זמיר שדנה בנושא. לסיום יוצגו  פסקי בית הדין הגבוה לצדק המתייחסים למעמדו ומעמד הפסיקה של ביה"ד לעבודה. סקירת הבג"צים החשובים הדנים בסוגיה זו תתבצע ע"פ סדר כרונולוגי כדי לבחון את שאלת המחקר.
בסיכום העבודה נבחן האם נטיית ההתערבות של בית המשפט העליון (מתוך סקירת פסקי הדין) היא מגמתית (קרי נוטים להתערב ונותנים לעצמם לגיטמציה חוקית לשנות פסקי דין של בית הדין לעבודה או שמה עקב ההפרדה הברורה שעשה המחוקק בין ערכאה משפטית מיוחדת שדנה במערכת היחסים בין עובד למעביד לבין הערכאה המשפטית האזרחית נמנעים שופטי בית המשפט העליון מלהתערב וכאמור האם ניתן להצביע על כיוון מגמת ההתערבות.