תקשורת ההמונים מהווה את אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בתהליך ההשתלבות של מהגרים. מצד אחד, אמצעי התקשורת בשפת הרוב מהווים אמצעי תיווך וחברות ומקורות מידע עיקריים עבור המהגרים, בעזרתם הם לומדים על החברה החדשה. מאידך, מטפחים אמצעי התקשורת ההמונים בשפת הרוב סטריאוטיפים שליליים אודות המהגרים. ייצוגים סטריאוטיפים אלו גורמים למהגרים לתחושות שליליות כלפי החברה החדשה, והללו מסתגרים בתוך רשתות חברות עם מהגרים כמותם ( .( cottle, 2000 גם אמצעי התקשורת בשפתם של המהגרים ממלאים תפקיד כפול: מספקים למהגרים מידע ופרשנות החיוניים לתהליך החברות בחברה החדשה מחד, ומשמרים את מטענם התרבותי של המהגרים ומחזקים את הסולידאריות הפנים-קהילתית מנגד (אליאס, 2005). החידושים הטכנולוגיים של העת האחרונה דוגמת הלוויין והאינטרנט מסייעים למהגרים לשמר קשרים עם מדינות המוצא, ועם בני קהילתם האתנית, ולטפח בדרך זו קהילות חוצות-גבולות המבוססות על קשרי שארות וידידות חוצי יבשות ועל זיכרון היסטורי משותף. הסביבה התקשורתית העשירה והמגוונת בסביבת המהגרים יוצרת תפקידים שונים בתהליך ההשתלבות החברתית והתרבותית של המהגרים – החל מטיפוח נאמנויות חדשות וכלה בשימור הזיקה לתרבות וארץ המוצא (אליאס,
2 003).
קהילת ההגירה מחבר העמים לישראל היא קהילה שעונה על ההגדרה של "תפוצות חוצות גבולות". קהילות אלו חולקות ביניהן עבר היסטורי ומטען תרבותי משותף, שעשוי לתרום למגמות דומות של קליטה תרבותית.
בהקשר זה, חשוב לציין את המושג שטבע אנדרסון (1999) – "קהילה מדומיינת". מושג זה מתייחס לקבוצות של בני-אדם אשר מסוגלות לתפוס את עצמן במונחים משותפים של שפה, תרבות ומסורת בהתייחסות לקבוצות אחרות הנמצאות במרחק של אלפי קילומטרים, וזאת בזכות חידושים טכנולוגיים וביניהם תקשורת ההמונים (אנדרסון, 1999).
יתרה על כך, בעידן הגלובליזציה אמצעי תקשורת ההמונים וטכנולוגיות תקשורת מתקדמות הופכים לכלי מרכזי המחבר ביון מהגרים המפוזרים על-גבי הגלובוס ובכך מאפשר להם לשמור על קשר עקבי עם המולדת ועם בני עמם בארצות אחרות.
מכאן, שמדיה גלובליים (ובמקרה שלנו – מדיה שמקורה במדינות חבר העמים לשעבר), מהווים את אחד הגורמים העיקריים המבנים את הקהילות-חוצות-הגבולות (אליאס, 2003).
תהליך השתלבותם של מהגרים בחברה החדשה מזמן בהכרח שינויים בזהותם החברתית והתרבותית שתוצאתו הנה יצירת זהות היברידית של שייכות למקום החדש וגעגוע לבית הישן, של הסתכלות על הסביבה הקרובה, אך גם "לאחור". במונחים של הול, חוויה חדשה זו יוצרת תנאים שבהם עשויים המהגרים להשתייך בעת ובעונה אחת לפחות לשתי קבוצות, לדבר לפחות שתי שפות תרבותיות , לשאת ולתת בין השתיים ולתרגם את האחת לשנייה (cottle, 2000).
אחת המסורות היותר וותיקות בחקר השפעתם של תקשורת המונים על תהליך השתלבותם של מהגרים, בחנה קשר סיבתי ליניארי בין היקף החשיפה לכלי התקשורת בשפת הרוב ובשפת המקור לבין דפוסי אימוץ תרבות הרוב בקרב מהגרים. נקודת ההנחה של מחקרים אלו הייתה שחשיפה במידה גדולה יותר לתקשורת בשפת הרוב, מובילה את המהגר לאמץ מהר יותר את תרבות הרוב. מאידך, חשיפה רבה יותר לתקשורת בשפת המקור תוביל לבדלנות והיצמדות לזהות המקורית.
מסורת מחקרית נוספת התמקדה באספקט התוכני של התקשורת בשפת המהגרים. מחקרים אלו העלו כי תכנים מסוימים של עיתונות מהגרים נועדו לטפח את הזהות האתנית של הקוראים ואילו תפקידם של אחרים לתרום לחיזוק זיקתם לחברה הקולטת (אליאס, 2005). מיעוטים נוטים לפתח דפוסי צריכת תקשורת ייחודיים המסייעים להם לחזק את זהותם. מיעוטים צורכים תקשורת הנתפסת כ"חבילה" בטוחה לזהותם ולתרבותם, ואשר הופכת עבורם לסביבה סמלית, מוכרת ונוחה (ג'מאל, 2006).
דפוסי הצריכה מצביעים בבירור על האוריינטציה התקשורתית והתכנים הנצרכים ויוצרים סביבה סמלית נוחה לחיזוק הזהות הלאומית והתרבותית. זאת, על-אף שצריכת התקשורת היא לפעמים ביקורתית ואינה מבוססת על מידה רבה של שביעות רצון  (Gillespie, 1995).
ישראל, בהיותה חברת מהגרים, מהווה קרקע פורייה לחקר זהותו של המהגר, ובחינת התפקידים השונים אותם ממלאת תקשורת ההמונים עבור המהגרים. במהלך שנות התשעים "נשטפה" ישראל בגל הגירה עצום ממדינות חבר העמים לשעבר, שמנה כמיליון איש והיווה כרבע מכלל האוכלוסייה בישראל. הגעתם של רבבות העולים הביא לפריחה אדירה של עיתונים וכתבי-עת בשפה הרוסית. מגוון רחב של אמצעי תקשורת אלקטרוניים ומשודרים עמדו גם הם לרשותם של המוני המהגרים מחבר העמים לשעבר. עם זאת, חשוב להתייחס גם לעובדה שישנו חוסר איזון כמותי ואיכותי בין שידורי הטלוויזיה המקומיים לבין אלו המשודרים מחוץ לישראל, ואשר נקלטים כאן. למרות זאת, היום כל גורם שידור בארץ מציע תוכנית טלוויזיה כלשהי בשפה הרוסית, או מוסיף כתוביות/דיבוב לתוכניות רכש. ישנו משא ומתן תדיר בין הממסד הישראלי ובין גורמי השידור אודות גורל התוכניות ברוסית. התלות המתמדת של הממסד הישראלי במקורות מימון מבטיחה לאחרונים מרחב השפעה לא מבוטל על תוכנם של המשדרים (כספי ואליאס, 2000).
מחקר זה מבקש אפוא לשרטט את תמונת המצב הכוללת של דפוסי צריכה תקשורתית בשפה הרוסית והעברית של המהגרים ממדינות חבר העמים בישראל, ומתוך כך להשיב על השאלה: כיצד משקפים דפוסי צריכה תקשורתית אלו את השתלבותם ואת זהותם של קבוצת מהגרים זו. הנחת היסוד של מחקר זה היא שדפוסי צריכה תקשורתית מהווים חלק אינטגראלי מזהותם החברתית והתרבותית של המהגרים, ובו-בזמן תקשורת ההמונים מעצבת זיקות ונאמנויות חדשות. תוכן   עניינים:

1 .      מבוא
.    עמ' 3           
2 .        סקירה ספרותית ..
עמ' 5
           2.1    ספרות על מודלים בהגירה עולמית, הגירה לישראל וזהותו                    של המהגר ..
עמ' 5
           2.2    ספרות על גל ההגירה של שנות התשעים מחבר העמים וזהותו                     של המהגר בגל זה –
עמ' 9
           2.3    ספרות על מודלים בצרכנות תקשורתית ותקשורת מגזרית –. עמ' 12
3 .        דפוסי צריכה תקשורתית של מהגרים מחבר העמים בישראל —
עמ' 15
4 .         דיון וסיכום -.
עמ' 22  5.         בביבליוגרפיה ..
עמ' 24