תקציר:
בתקופה של החברה ההמונית על כל צורותיה בפוליטיקה, בחברה, בתרבות, רובם ככולם של בני-האדם מחפשים לעצמם מסגרות קטנות יותר להשתייך אליהן. נראה שהדבר נחוץ על-מנת "לא ללכת לאיבוד" בתוך ההמון, וכדי להפיק הרגשת ביטחון והזדהות. דווקא בזמן שהעולם הופך ל"כפר תקשורתי", מתעורר במקומות רבים הצורך בשמירה על זהות עצמית במסגרות קטנות יותר (גורן, 1986).
במקרה של חברת מהגרים המגיעה למקום חדש שבו הקודים ההתנהגותיים והתרבותיים זרים לה, הדבר בולט ואף נחוץ עוד יותר. על המהגרים להתמודד לא רק עם בעיות של הישרדות והסתגלות בפועל, אלא גם עם סוגיית ההתייחסות לתרבות שמודעת להם בהשוואה למה שהם עצמם מייצגים. תהליך השתלבותם של מהגרים בחברה החדשה מזמן בהכרח שינויים בזהותם החברתית והתרבותית שתוצאתו הנה יצירת זהות היברידית של שייכות למקום החדש וגעגוע לבית הישן, של הסתכלות על הסביבה הקרובה, אך גם "לאחור". במונחים של הול, חוויה חדשה זו יוצרת תנאים שבהם עשויים המהגרים להשתייך בעת ובעונה אחת לפחות לשתי קבוצות, לדבר לפחות שתי שפות תרבותיות , לשאת ולתת בין השתיים ולתרגם את האחת לשנייה.
הספרות המחקרית מגלה כי תקשורת ההמונים מהווה את אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בתהליך השתלבותם של המהגרים בחברה החדשה. באלמנט זה יש להתייחס לשני מרכיבים שונים, שיחדיו, תורמים להבנתה של תמונת המצב הכוללת  אודות מהגרים ותקשורת המונים. מצד אחד אמצעי התקשורת בשפת הרוב שמהווים סוכני חברות ומקורות מידע עיקריים עבור המהגרים, שבעזרתם הם לומדים על החברה החדשה ומתאימים את עצמם לדרישותיה. עם זאת, לעיתים קרובות מטפחים כלי התקשורת בשפת הרוב סטריאוטיפיים שליליים אודות המהגרים – מה שתורם לתחושת הניכור של המהגרים כלפי החברה החדשה ולהסתגרותם בתוך רשתות חברתיות עם מהגרים כמותם ( .(cottle, 2000 מאידך, אמצעי התקשורת בשפתם של המהגרים מספקים למהגרים מידע ופרשנות החיוניים להיכרותם שם החברה החדשה ומוסדותיה, ומשמרים מאידך את הקשר שלהם למדינת המוצא, את מטענם התרבותי ואת הסולידאריות ה"שבטית" הפנים-קהילתית (אליאס, 2005). ככלל, הצלחתה של תקשורת מהגרים נמדדת בנכונותה ל"התחסל". בהתאמה, ככל שתקשורת המהגרים נעלמת מהר יותר, כך היא  מצליחה יותר. (כספי ואליאס, 2000).
ישראל, בהיותה חברת מהגרים, מהווה קרקע פורייה לחקר זהותו של המהגר, ובחינת התפקידים השונים אותם ממלאת תקשורת ההמונים עבור המהגרים. במהלך שנות התשעים "נשטפה" ישראל בגל הגירה עצום ממדינות חבר העמים לשעבר, שמנה כמיליון איש והיווה כרבע מכלל האוכלוסייה בישראל. הגעתם של רבבות העולים הביא לפריחה אדירה של עיתונים וכתבי-עת בשפה הרוסית. מגוון רחב של אמצעי תקשורת אלקטרוניים ומשודרים עמדו גם הם לרשותם של המוני המהגרים מחבר העמים לשעבר (שם, שם). מחקרים שונים שנערכו בדבר חשיפתם של העולים מחבר העמים למדיום זה או אחר העלו כי אלו הם צרכנים "כבדים" של אמצעי התקשורת בשפה הרוסית, בעוד שאת אמצעי התקשורת בשפה העברית הם ממעטים לצרוך. כך, בסקר שנערך בסוף שנות התשעים בהזמנת הרשות השנייה נמצא כי קרוב  ל- 80% נבין העולים  צפו באופן קבוע בערוצי הכבלים בשפה הרוסית, וכ-
5 % בלבד צפו באופן קבוע בערוצים בשפה העברית (אליאס, 2005). עם זאת, חשוב להתייחס גם לעובדה שישנו חוסר איזון כמותי ואיכותי בין שידורי הטלוויזיה המקומיים לבין אלו המשודרים מחוץ לישראל, ואשר נקלטים כאן. למרות זאת, היום כל גורם שידור בארץ מציע תוכנית טלוויזיה כלשהי בשפה הרוסית, או מוסיף   כתוביות / דיבוב לתוכניות רכש. ישנו משא ומתן תדיר בין הממסד הישראלי ובין גורמי השידור אודות גורל התוכניות ברוסית. התלות המתמדת של הממסד הישראלי במקורות מימון מבטיחה לאחרונים מרחב השפעה לא מבוטל על תוכנם של המשדרים (כספי ואליאס, 2000) מחקר זה לא מבקש לשאול "האם", כי אם "כיצד". זאת משום שהנחת היסוד הבסיסית של מחקר זה  הינה שאמצעי תקשורת בשפתם של מהגרים אכן תורמים לגיבושה והבנייתה של זהות לאומית (של החברה הקולטת) חדשה. הנחת יסוד נוספת הינה כי צריכתם התקשורתית של מהגרים מחבר מהעמים לישראל מעידה על מעורבות גבוהה במתרחש בישראל ובפוליטיקה שלה וזאת דרך צריכה מרובה של פורמטים חדשותיים –  הן בשפה הרוסית והן בעברית, המכוונים לאקטואליה הישראלית. (אליאס, 2005: 45- 44).
לאור זאת, מטרתו המרכזית של המחקר הנוכחי היא לבחון כיצד מבנים אמצעי התקשורת המשודרים בשפה הרוסית זהות לאומית בקרב המהגרים של שנות התשעים מחבר העמים לישראל. ה- case study  של מחקר זה הוא מהדורת החדשות 'חדשות פלוס' המשודרת מידי ערב בין הימים א'-ה' בין השעות 21:00 -21:45 בשפה הרוסית בערוץ הייעודי 'ישראל פלוס'. תוכן עניינים

1 .      מבוא
.    עמ' 3                     1.1  שאלות ומטרות  המחקר .עמ'
4            1.2   המרכיב האמפירי —
עמ' 5
           1.3   השערות המחקר –.
עמ' 5
2 .        סקירה ספרותית ..
עמ' 6
           2.1    ספרות על מודלים בהגירה עולמית, הגירה לישראל וזהותו                    של המהגר ..
עמ' 6
           2.2    ספרות על גל ההגירה של שנות התשעים מחבר העמים וזהותו                     של המהגר בגל זה –
עמ' 10            2.3    מודלים כלליים בספרות על האינטראקציה בין תקשורת וחברה … עמ' 13
           2.3.1 תקשורת קהילתית –
עמ' 14
           2.3.2 תקשורת מגזרית בישראל —
עמ' 16
3 .        שיטות המחקר .
עמ' 17
           3.1 הצגת המרכיב האמפירי עמ'
1 8
4 .         ממצאי המחקר
עמ' 19
5.         דיון וסיכום –
עמ' 27
6 .         בביבליוגרפיה
עמ' 29
          נספחים