תוכן עניינים
                                                                                                                        עמוד חלק א'  – מבוא
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . .   3-4
חלק ב' – רקע –
1 . ההרתעה בעידן הגרעיני – רקע תיאורטי           . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . .  5-8
2 . התפתחות ההרתעה הגרעינית הישראלית העמומה . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . 9-15
חלק ג' – בחינת יעילותה של מדיניות העמימות הגרעינית הישראלית
1 . בחינת יעילות מדיניות העמימות הגרעינית בין השנים
1 960 – 1967 . . . . . . . . . . . 16-17
2 . בחינת יעילות מדיניות העמימות הגרעינית בתקופה מלחמת יום הכיפורים . . . . .  18-19
3 . בחינת יעילות מדיניות העמימות הגרעינית בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה  . .  20
4 . תפיסת מדינות ערב את מדיניות העמימות הגרעינית הישראלית . . . . . . . . . . . . . 21-23
חלק ד'  – מדיניות העמימות – לאן? . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . 24-
5 חלק ה' – סיכום . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .  26-27
רשימה ביבליוגרפית . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 28-29    חלק א – מבוא
לאורך השנים קיימת התעניינות בסוגיית הגרעין הישראלית בקרב התקשורת העולמית והישראלית. חלק ניכר מההתעניינות הזו ניתן לנכס למדיניות העמימות הגרעינית שבה נוקטת מדינת ישראל כדרך קבע בסוגיית הגרעין. ההתעניינות העולמית בסוגיית הגרעין החלה לפני שנים רבות כאשר הוטלו שתי פצצות האטום הראשונות, אשר הביאו לחורבנן של הירושימה ונאגאסקי. היה זה באוגוסט
1 945 והאירועים הללו הביאו את העולם כולו לתחילתו של עידן חדש – העידן הגרעיני.
בעידן הזה, מקנה הנשק הגרעיני למדינות שמחזיקות בו יכולת הרס נוראית שעלולה בנסיבות מסוימות, להכריע את גורל האנושות וקיומה.
במהלך השנים ניסו מדינות שונות בעולם לפתח נשק מסוג זה. במזרח התיכון, חרף ניסיונות רבים, לא הצליחה אף מדינה לפתח נשק גרעיני למעט ישראל (וזאת על פי מקורות זרים). ישראל, מאז בניית הכור הגרעיני בדימונה, קמ"ג, בשלהי שנות ה- 50 של המאה העשרים, הצליחה לבנות תדמית של מדינה גרעינית, למרות שמעולם לא הצהירה באופן רשמי כי יש בבעלותה נשק כזה. בספרו האחרון של אבנר כהן "הטאבו האחרון", מכנה הכותב את מדיניות העמימות הגרעינית הישראלית כ"שטיק" בלבד, שמייחד את ישראל משאר מדינות העולם המחזיקות בגרעין וטוען ש"עמימות היא ה"שטיק" הייחודי שלנו בדיון העולמי והמקומי על החימוש הגרעיני".
            בהתייחס לעובדות אלו שציינתי, אנסה בעבודתי לענות על מספר שאלות. האם באמת מדיניות העמימות הגרעינית הינה רק "שטיק" של מדינת ישראל או האם זוהי מדיניות ייחודית ומבוססת, התורמת בצורה אפקטיבית לביסוס הביטחון הלאומי של ישראל?, האם מעמדה הגרעיני המיוחד של ישראל (העמימות) וההרתעה הכרוכה בכך מקנים לישראל ביטחון קיומי או שמא מעמידים את ישראל בסיכון קיומי? בסופו של דבר אעסוק בשאלה המרכזית שעולה אל מול הניתוח שבעבודה זו והיא האם מדיניות ההרתעה הגרעינית העמומה של ישראל מול יריבותיה התגלתה כיעילה?
            כדי לענות על השאלות הנ"ל תפתח עבודתי בסקירה תיאורטית של ההיסטוריה הגרעינית של מדינת ישראל. הסקירה תכלול את שורשי מדיניות ההרתעה העמומה הישראלית – מאין נבעה, כיצד גובשה והתפתחה, חשיבותה, התלבטותם של מקבלי ההחלטות הישראליים בסוגיה זו ומהם יעדיה המרכזיים של מדיניות זו. המשך העבודה סוקר את יעילותה של מדיניות העמימות הגרעינית הישראלית לאורך תקופות ובזמני מלחמות. לבסוף, אבחן פרמטרים אשר מגדירים מדיניות הרתעה מוצלחת, אנתח אותם ואבדוק כיצד השפיע דימוייה הגרעיני של מדינת ישראל על התנהגותן של מדינות ערב במשך השנים, החל מדצמבר 1960 – בעקבות הגילויים אודות הקמת הכור בדימונה ועד ימינו, והאם מדיניות זו שירתה נאמנה את האינטרס הלאומי של מדינת ישראל.             השערתי היא כי מדיניות העמימות הגרעינית הישראלית התגלתה כיעילה. יעילות זו באה לידי ביטוי בכך שדימוייה הגרעיני של מדינת ישראל הצליח להשיג את יעדיו, השפיע על התנהגות מדינות ערב ושירת את האינטרס הלאומי של ישראל.
            חשוב לציין כי בהעדר מידע ישראלי רשמי בעקבות המדיניות העמומה, רוב הספרות המקצועית וכתבי העיתונות מתבססים על מקורות זרים והדלפות מכיוונים שונים. לכן, מתעוררים לעיתים ספקות ותהיות באשר למהימנות המקורות ולכוונות מוסרי האינפורמציה.