"דוד וגוליית" עבודת סיכום העובדים הזרים בישראל
2 6.3.2006
תוכן העניינים
מבוא 3
סקירת ספרות – 4
ניתוח הכתבות – 9
דיון -13
סיכום – 14
ביבליוגרפיה –15
נספח – הכתבות מבוא
את שורשיה של סוגיית העובדים הזרים ניתן למצוא בשנות התשעים. תוצאת שילוב של ביקושים גדולים לעובדי שטחים בענף החקלאות ובענף הבנייה. עקב העלייה והסגרים התכופים, עקב פיגועים, הייתה העלאה חדה במספר אישורי העבודה שניתנו לעובדים זרים. עובדים זרים הם אלו שאינם ישראלים ושאינם עובדי שטחים ואשר אין להם ולא מגיע להם על פי החוק אזרחות מקומית. העלייה המשיכה עד לשיא בשנת
1 997, אשר לאחריו פחת הביקוש לעובדים בתחום הבנייה, הצטמצמו הסגרים והוכר בכך שייתכן שמספרם של העובדים הזרים בארץ מהווה בעיה. למעשה, בשנים האחרונות מהווים העובדים הזרים ועובדי השטחים אחוז גבוה ביותר מכלל העובדים במשק הישראלי. מהשוואה בינלאומית מסתבר כי זהו אחד השיעורים הגבוהים בעולם. מבחינה סוציאלית, העובדים הזרים מגיעים לרוב מחברה פחות מפותחת, הם בעלי משאבי הון אנושי נמוכים יותר מבני החברה המקומית, אין להם זכויות אזרח שוות ואין להם נגישות שווה לכל ההטבות והזכויות מהן נהנים העובדים המקומיים. משום כך, אוכלוסיית העובדים הזרים נוטלת את המקצועות הנחשבים לפחות נחשקים בחברה החדשה, ו"מסתפקים" בשכר נמוך יותר מזה של בני האוכלוסייה המקומית.
גישה כוללת לניתוח התופעה מחייבת התייחסות גם לארגונים החברתיים והמוסדיים הפועלים במסגרת זו. ארגוני כ"א תופסים בישראל מקום מרכזי במערכת המוסדית המטפלת בעובדים, וזאת אף יותר מאשר במדינות אחרות.
הארגונים עוסקים בתחומים רבים כגון גיוס עובדים מחו"ל, טיפול באשרות עבודה ושהייה, סידורי דיור, שכר, טיפול בביטוחים, ייצוג מול הממשלה ועוד.
לתופעת העובדים הזרים השלכות חברתיות, פוליטיות, מדיניות וכלכליות. ההד התקשורתי שהחל באמצע שנות התשעים בעקבות חשיפת הפגיעה בחירותם וזכויותיהם, וחשיפת ניצולם המחפיר של העובדים על ידי מעסיקיהם, העלתה לסדר היום הציבורי את סוגיית העובדים הזרים בישראל. מאז, עולה ושוקעת הסוגיה לסירוגין. מסקרים שנערכו בשנים האחרונות ע"י המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי נמצא, כי חל שינוי לרעה ביחסם של מרבית הישראלים לעובדים הזרים. בניגוד לעבר, רוב גדול של הציבור כיום סבור, כי העובדים הזרים מגדילים את האבטלה במשק ואף מגבירים את האלימות והפשיעה בארץ. עם זאת, רוב הישראלים מגלים מחויבות מוסרית וסבורים כי יש צורך לספק לעובדים הזרים שירותי רווחה ותנאי קיום הוגנים, כל עוד הם עובדים בישראל.
בעבודתנו, נציג את סוגיית העובדים הזרים ואת אופן הצגתם בתקשורת בכלל ובעיתונות האלקטרונית בפרט. על ידי ניתוח תוכן איכותי של מספר כתבות מהרשת נציג את הצדדים השונים לסוגיה ואת יחסה האמביוולנטי של התקשורת אל העובדים הזרים, לטוב ולרע. במחקרנו ננסה להוכיח, שיחסה של התקשורת ושל אזרחי מדינת ישראל אל העובדים הזרים הוא שלילי. הדעה הרווחת בציבור הישראלי היא שהזרים מביאים לארצנו פשע ומחלות ולכן גם התקשורת, כמו האזרחים, עוינת אותם.