רקע
מה גרם לתאוצת שיטות הקניה החדישות (לא קונבנציונאליות) דווקא בשנות ה90-?
שנות החמישים והשישים היו שנות שיווק המוני. לצמאים היה סוג אחד של משקה קל מתוצרת קוקה-קולה, לצביעת שיער היה סוג אחד של צבע מתוצרת Clariol, לתיירים היה סוג אחד של מלון דרכים ברשתות Holiday in.
שנות השבעים היו עשור של פעילות והרחבת קו ההמשך בתחילת העשור הנוכחי. היה שיווק "גומחות" נמרץ ש"פרס", את השוק לקבוצות הולכות וקטנות של צרכנים, כשלכל קבוצה צרכים ורצונות מיוחדים שיש לספקם.
באמצע שנות השמונים מציעה כל חברה מגוון של הצעות. בצביעת שיער תמצא שמונה סוגי צבע לשיער, שכל אחד מהם בצורת תחליב, מוס, ג'ל, קצף או שמפו לחפיפה. מוסדות תיירות כגון Holiday in או הילטון, מציעים מבחר של אפשרויות אירוח, יוקרתיות או עממיות, לבעלי תקציב מצומצם. המגמה ברורה כשמש – מן השיווק ההמוני אל השיווק המפולח, אל השוק בגומחות, תהליך שיושלם עד סוף שנות השמונים.
שנות השמונים ייזכרו בתולדות השיווק כעשור מעבר. כל נורמה ממוסדת בתחום הפרסום וקידום מכירות נתונה לשינוי עקב הכלכלה החדשה והטכנולוגיה החדישה. תהליך של תזוזה, ממכירת אותו הדבר לכולם לפני דור אחד, אל סיפוק הצרכים והטעמים האישיים של צרכנים משכילים יותר, באמצעות מוצרים ושירותים המותאמים להם אישית.
תזוזה מ"להשיג עכשיו בכל מחיר" אל בנייה וניהול מסדי נתונים של לקוחות, המתעדים את "ערך החיים" של היחסים עם כל לקוח ולקוח.
תזוזה מן ההסתמכות על ערוץ הפצה יחיד ומסורתי אל שיטת עבודה רב- ערוצית השוברת את הכללים.
השוק הולך ומשתנה מן הקצה אל הקצה, בין שזה מוצא חן בעיננו ובין שלא.
אם כן, הבה וננסה להבין את הסיבות שהביאו לשינוי לפי סטו ראפ וטום קולינס: