הוולאטיליות במערך המפלגתי בצרפת

מקצוע
מילות מפתח ,
שנת הגשה 2007
מספר מילים 4970
מספר מקורות 19

תקציר העבודה

תוכן העינינים מבוא. 1
פרק א: המערכת הפוליטית והמפלגתית בצרפת – רקע ומצב עכשווי 3
1 .1. המערכת הפוליטית הצרפתית – חוסר יציבות על רקע חברתי והיסטורי 3
1 .2. המערכת המפלגתית בצרפת. 5
1 .3. שיטת הבחירות והאפקטיביות של המפלגות. 7
1 .4. סיכום הפרק. 10 פרק ב: המערכת הפוליטית בצרפת מאז 1946 – התנהגות מצביעים וניידות קולות. 12
2 .1. התנהגות הבוחרים בצרפת (ע"פ אחוזים) מאז הקמתה של הרפובליקה הרביעית. 12
2 .2. הוולאטיליות באסיפה הלאומית בצרפת (ע"פ מושבים) 15
2 .3. בחינת הקשר שבין המערכת המפלגתית ואורך תקופת הכהונה של האסיפה הלאומית. 17
2 .4. סיכום הפרק. 19
פרק ג: גורמים אפשריים לוולאטיליות הגבוהה בצרפת. 20
3 .1. המרכיב הכלכלי 21
3 .2. המרכיב הסקטוריאלי 23
3 .3. מרכיב הדת. 24
3 .4. מרכיבי הצבעה בסיבוב הראשון ובסיבוב השני
5
3 .5. סיכום הפרק. 26
סיכום.. 28
ביבליוגרפיה. 30 נספחים.. 32
נספח מס' 1 – תוצאות הבחירות בצרפת (אחוזים ומושבים) בשנים 1946-2002. 33
נספח מס' 2 – חישוב מדדי וולאטיליות (באחוזי הצבעה) בשנים 1946-2002 בצרפת. 34
נספח מס' 3 – וולאטיליות במושבי המפלגות באסיפה הלאומית. 41
מבוא
מטרתה של עבודה זו הינה לבחון את הסיבות לוולאטיליות בהצבעת הבוחר הצרפתי לאסיפה הלאומית וכן את הוולאטיליות של מושבי האסיפה הלאומית, אשר בדרך כלל גבוהה באופן משמעותי מוולאטיליות ההצבעה, אשר אף היא מעידה על חוסר יציבות של המערכת הפוליטית בצרפת. בשנת 1946 הוקמה הרפובליקה הצרפתית וחוקתה אושרה במשאל עם. הרפובליקה הרביעית התאפיינה בחוסר יציבות ממשלתית והציבור חיפש מנהיג שיעניק יציבות יתר למערכת הפוליטית ויסיר את איום הקרע בעם הצרפתי, שהחריף על רקע מלחמת אלג'יריה. בשנת 1958 הופנו העיניים אל הגנרל דה-גול, שפרש ב-1946
מראשות הממשלה. באותה שנה הביע אי שביעות רצון ממבנה הממשל,מפני שבתקופת הרפובליקה הרביעית הופיעו ונעלמו מפלגות שהתנגדו למשטר עצמו. וכאשר התבקש לחזור לשלטון ב-1958, התנה זאת בשינוי החוקה ובהרחבת זכויות הנשיא. בשנה זו אושרה החוקה החדשה והרפובליקה החמישית יצאה לדרך. בשנה זו גם שונתה שיטת הבחירות היחסית שהיתה נהוגה בצרפת מאז ראשיתה של הרפובליקה הרביעית לשיטת הבחירות הרובית, אשר מובילה בדרך כלל לשני סיבובי בחירות ולעיוות רצון הבוחר למרות שינוי החוקה וחיזוק מעמדו של הנשיא, לא פחתה הוולאטיליות בהצבעה ובפרלמנט ובמקרים מסוימים אף הגיעה לשיאים חדשים. בעבודתי אבקש להציג את המערכת הפוליטית והמפלגתית בצרפת וזאת אעשה בפרק הראשון, כשבנוסף אציג גם את שיטת הבחירות בצרפת.
בפרק השני אבחן את תנועת המצביעים מבחינת הוולאטיליות היחסית וכן את תנועת המושבים בפרלמנט, המייצגת את שיטת הבחירות הרובית. לאור הממצאים אנסה להסביר את הגורמים לוולאטיליות גבוהה זו בפרק השלישי. קיימת הסכמה רחבה בין חוקרי מדע המדינה כי התפתחויות פוליטיות, מדיניות ומפלגתיות, מופיעות לאחר שמתחוללים שינויים חברתיים וכלכליים בתוך חברה נתונה. בעבודתי ארצה לטעון כי אמנם לגורם הכלכלי משקל עיקרי בוולאטיליות של המצביעים לפרלמנט הצרפתי, אולם בנוסף לכך קיימים גורמים נוספים התורמים הן לוולאטיליות של המצביעים והן לוולאטיליות הגבוהה מאוד במושבי האסיפה הלאומית. בין גורמים אלה מצויים צרכים של סקטורים שונים, שבמהלך השנים גוברת בהם המודעות לחסכים שונים שעשויים להוביל אותם לשינוי דפוסי הצבעתם. גם מחזורי מצביעים חדשים, מהווים לטענתי גורם לוולאטיליות בתוך הפרלמנט, שכן שינוי מזערי של תנועת המצביעים עשוי להוביל לבחירתו של נציג ממפלגה או מגוש בעל מאפיינים מנוגדים לאלה של הנציג המכהן עד כה. השיטה שבה ישנם שני סיבובי בחירות, מובילה לדעתי גם כן לכך, שבמקרים רבים מועמד שיכול היה להגיע לסיבוב שני, נכשל בשל הצבעה אידיאולוגית למועמד חסר סיכוי וסופו של דבר, שהאפשרות העומדת לפני הבוחר הינה להצביע עבור האפשרות הפחות גרועה עבורו או להימנע מהצבעה בכלל. מכלול גורמים אלה, יחד עם השפעות של דת, מעמד חברתי ותפיסת יחסי החוץ, שהשפעתם פחותה יותר, קובעים דפוס הצבעה במערכת בחירות נתונה וכן את הוולאטיליות הנגזרת מהצבעה זו. מכיוון שהשינויים בדפוסי המצביעים הם מגוונים ולעתים די בשינוי קטן, כדי שנטיית המצביעים, אם לא להצבעה עבור מועמד מסוים, אזי להצבעת מחאה למען מועמד חסר סיכוי, ובכך להביא לשינוי במצב הפוליטי והמפלגתי שהיה עד אותו שלב. מכיוון שכך, גם טענותיי ומסקנותיי אמורות בהכללה רבה, באופן יחסי למערכת הפוליטית הבלתי יציבה בצרפת, שכן צרכים חדשים של קבוצות מסוימות עשויים להוביל להקמתן של מפלגות חדשות. גם מצב פוליטי עשוי להוביל להתאחדותן של מפלגות (ר' נספח מס' 1) והלך הרוחות הציבורי, יחד עם שיטת הבחירות הרובית, עשויים לגרום לכך שהעם, הרואה ברוב הפרלמנטרי אחראי כלפיו, גם יחליף אותו מסיבות קבועות כמו מניעים כלכליים ומסיבות הצצות מעת לעת, כמו ההצטרפות לאיחוד האירופי. מכיוון שכך, כאמור, המסקנות מתייחסות לשיטת הבחירות ולמערכת המפלגתית, אך אינן יכולות להביא בשום מצב הסבר ברור ומובהק לוולאטיליות, שכן במצב של חוסר יציבות פוליטית גם מניעי הוולאטיליות משתנים תדירות.