פרק 1 – מבוא
לצמיחה הכלכלית בשנים האחרונות במשק הישראלי שותפות גם החברות הרב – לאומיות, הפועלות בשוק.
חברה רב – לאומית : חברה הפועלת בצורה ישירה במספר ארצות, באשר חלק מהפעילות הכלכלית השוטפת של החברה מתבצע בארצות שונות, תוך שליטת ההנהלה הראשית של החברה. השליטה והניהול השוטף נעשית באופן ישיר או עקיף דרך מיזמים משותפים, הקמת חברות בת, רכישת חברות מקומיות ומתן רשיון או זיכיון לחברות מקומיות.
התהליכים המרכזיים המתבצעים, שלא ב"מדינת האם" הינם תהליכי ייצור או מחקר ופיתוח.
שלוש מטרות ישירות עומדות בפני חברה רב – לאומית בבואה להחליט על כניסה למדינה ה"מארחת" :
 ¨        חדירה לשווקים חדשים  ¨        הורדת עלויות  ¨       השתלטות על טכנולוגיה מתקדמת – כאשר המדינה ה"מארחת" היא מדינה מפותחת, ייתכן כי השיקול העומד בפני החברה הוא השתלטות על טכנולוגיה מתקדמת, הקיימת במדינה ה"מארחת", והעברתה לארץ המקור של החברה.
למדינות "המארחות" ישנן יתרונות רבים במתן "אישור" לכניסת חברות זרות למדינתם.
הסיבות לכך רבות ומגוונות:
1.          הלקוחות במדינות המערב דורשים זמני תגובה קצרים, עלויות נמוכות וגמישות גבוהה.
גם הדרישות הטכנולוגיות השתנו:
התמקדות בתמיכה טכנולוגית, בהעברה משלב הפיתוח לייצור, בתמיכה הנדסית ובתמיכה לוגיסטית היתרונות שמביאות עמן החברות הגלובליות בתחום הרכש ובתחום ההנדסי מחייבות תקורות גבוהות שעלותן בצידן.

2 .          העברת טכנולוגיה – מן המקובלות שבעת הקמת חברת בת, מעבירה "חברת האם" טכנולוגיה מתקדמת לחברת הבת, במטרה לייצר בצורה יעילה בחברת הבת.
כתוצאה מכך יש ברשות המדינה המארחת טכנולוגיה מתקדמת אשר לא הייתה ברשותה קודם לכן. להעברה זו של טכנולוגיה יש השפעה גם על החברות המקומיות הבאות לידי ביטוי בתחומים הבאים: חיקוי/העתקת טכנולוגיה על ידי המפעלים המקומיים.
·         הגדלת ההשקעות המקומיות בכדי שלא לפגר אחרי החברות הרב לאומיות.
·         העלאת רמת העובדים, במיוחד בעקבות מעבר העובדים מהחברות הגלובליות למפעלים המקומיים.
·         קשרים עסקיים הנוצרים בין החברות הרב – לאומיות לחברות מקומיות לדוגמא אם מייצרים מוצרי ביניים איכותיים אשר משתמשים כתשומה למפעלים המקומיים.
·         שיפור במערכות המידע המדעי, המידע הטכנולוגי, הגברת ושיפור צינורות השיווק והשירותים הפיננסיים , יתרונות אלו, הינם תוצאה ישירה של כניסת החברות הרב לאומיות למשק.
     
3 .             שיפור כלכלי, גידול בתוצר הלאומי עובדה זו באה לידי ביטוי במיוחד כאשר המשק ה"מארח" נמצא במצב של אבטלה.
השקעה ישירה זו מגדילה את הערך המוסף לעובד, גם ללא כניסת טכנולוגיית חדשה למשק. כאשר המשק במצב של תעסוקה מלאה הגידול בתוצר יתרחש רק הוא ילווה בייבוא של טכנולוגיה חדשה ומתקדמת למשק.
לכניסת החברות הרב-לאומיות למשקים המארחים השפעות שליליות:
1.                   הגדלת הריכוזיות – קונצרנים בינלאומיים גורמים לפירמות המקומיות להיעלם ולצאת מהשוק, עקב מרווח הנשימה הארוך שלה המאפשר מלחמת מחירים. גם בעת הקמת חברות – בת למוצרים חדשים, הרי שעוצמת החברה מרתיעה מתחרים מקומיים מלהתחרות בחברת הבת.         בהתייחסות לריכוזיות התעשייה הכוונה למידה שבה הייצור או המכירות של התעשייה מרוכזים בידי מספר קטן של עסקים.
ככל שהייצור מרוכז בידיים מעטות יותר, התעשייה נחשבת לריכוזית יותר. הריכוזיות של התעשייה על פי הגדרה זו תלויה הן במספר העסקים והן במידת אי השוויון שביניהם. בהינתן אי השוויון בגודל העסקים, ככל שמספר העסקים בתעשייה קטן יותר, הריכוזיות גבוהה יותר.
וכן, בהינתן מספר העסקים, ככל שאי השוויון בגודלם רב יותר, הריכוזיות גבוהה יותר.
אני מתייחס במחקר זה לריכוזיות בייצור ולא מתייחס לריכוזיות בקרב ציבור הקונים, אין פירוש הדבר, כי ריכוזיות הקונים נעדרת כל השפעה על דפוסי התנהגות התעשייה. ואף – על – פי – כן, יש להימנע מזיהוי ריכוזיות עם היעדר תחרותיות, בפרט יש להיזהר מפני זיהוי ריכוזיות ייצור עם היעדר תחרות. השניים אינם מושגים נפרדים, מכיוון שקיימים גורמים נוספים משפיעים על דפוסי התחרות כגון : תנאי כניסה ובידול מוצרים, יתר על כן במשק החשוף לתחרות מבחוץ – ייבוא מתחרה עשוי להיות גורם תחרותי ראשון במעלה. אם השוק יוצף על ידי ייבוא מתחרה, לא תהיה לריכוזיות התעשייה המקומית השפעה רבה על התנהגות העסקים. לגורם זה חשיבות מכרעת במשקים לאומיים קטנים כדוגמת המשק הישראלי, שבהם משקל הייבוא גדול ביותר.          בישראל יש תעשיות רבות המצטיינות בריכוזיות ייצור גבוהה, אך מפגינות התנהגות תחרותית "למופת", תודות לקיומו של ייבוא מתחרה בערך גבוה.
2.                   הימנעות מתשלומי מיסים למדינה המארחת בעזרת מחירי העברה ומנגד ירידה מהכנסות המדינה המארחת ממכסים.
3.                   ניצול מקורות של המדינה המארחת.
4.                   הימנעות מהשקעת רווחי המפעל בארץ המארחת.
מחקר זה יציג היבט מהותי בחדירת החברות הרב-לאומיות למשק הישראלי ויבדוק את קיומו ומידת השפעתו על המשק: מהפיכת האיכות.