תוכן העניינים
מבוא. 1
פרק א: המושגים והקשריהם. 4
1 .1. הטראומה והפוסט-טראומה. 4
1 .2. הפרעות שינה וחלומות. 8
פרק ב: הפוסט-טראומה והחלומות. 11
2 .1. פוסט-טראומה וזכרון 11
2 .2. הפלאשבק והחלימה. 13
2 .3. חדירת הלא מודע למודע. 14
פרק ג: נפגעי תאונות דרכים – החוויה והחלום. 18
3 .1. נהגים נפגעי תאונות דרכים – מאפייני אישיות. 18
3 .2. סימפטומים של נפגעי תאונות דרכים והתמודדותם עם המציאות. 19
3 .3. היחשפות ללא מודע כדרך להחלמה. 21
סיכום.
5 ביבליוגרפיה. 27
מבוא
            תאונות הדרכים בארצנו המופלאה אך הקטנה מהווים מלחמה בפני עצמה, אשר האחריות לה בידינו. לדאבוני, אין אנו עושים או נכונים לעשות דיינו למען הפיכתה לשלום. בתקופה זו בה אנו חיים, תקופה של מלחמה בעלת שלטון טרוריסטי, תקופה של מיתון בעולם כולו ועוד', בתקופה זו דווקא – עלינו להיות ערים וחזקים אל-מול הדברים שהשליטה עליהם בידינו וכי בכוחנו, ביכולתנו ולבטח ברצוננו – להפכה לטובה יותר בעבורנו, שלווה יותר, לכל הפחות באותם דברים אשר תלויים בנו ובנו בלבד ! כדוגמת תאונות הדרכים.
            התסמונת הפוסט-טראומתית (PTSD) הוגדרה ב-DSM-III כקבוצת הפרעות החרדה, כאשר בתסמונת זו מפתחים סימפטומים וסימנים אופייניים בתגובה לאירוע טראומתי. הטראומה הינה אירוע בלתי צפוי, שמהותו ועוצמתו שוברים את רצף התנהלותו הרגילה של אדם, כאשר עוצמת האירוע גבוהה בהרבה מגורמי דחק שבהם מורגל אדם על פי הניסיון האנושי (הרמן, 1994). החלומות מהווים מעין אשנב הצצה לטראומה ולהשפעותיה. אין מדובר בתצפית ברורה ונהירה, אולם ניתן ללמוד מהם על אופיו של האירוע, על התת-מודע השוכן במוחו של האדם ומשבש את אורח חייו ועל ידי למידתם, ניתן גם להביא פתרון ומזור לכאוס הקיים בנפש הנפגע (Barrett,
1 996). טראומות נגרמות כתוצאה מהלם בלתי צפוי, כתוצאה ממוראות המלחמה או כתוצאה מהתעללות, אונס וכיוצא באלה (הרמן, 1994). אחת הטראומות הנפוצות, הינה הטראומה הנגרמת לנפגעי תאונות דרכים. לעיסוק בטראומה זו חשיבות מיוחדת, שכן תאונות דרכים נפוצות ביותר וסך כל נפגעיהן עולה על נפגעי המלחמות. ממדגם מצומצם ניתן ללמוד כי בשנת 1989 היו סך הכל 24,062 תאונות (תאונות דרכים עם נפגעים, 1990); ב-1996 עמד סך כל התאונות על
5 ,405 (תאונות דרכים עם נפגעים, 1997) ואילו ב-1999, עמד סך כל הנפגעים על 45,504 בני אדם (תאונות דרכים עם נפגעים, 2000). יוצא אם כן, כי תאונות הדרכים מרובות באופן משמעותי מפעולות מלחמתיות ובכללן פעולות איבה.
בנוסף, בכל הקשור לפעולות איבה ועוד יותר מכך למלחמות, קיימת תחושת שייכות של פגיעה בכלל העם. כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים, הפגיעה היא בו ובמשפחתו. מכיוון שכך, קיים שוני בהתייחסות לנפגע בשלב הפוסט-טראומתי בין נפגעי תאונות דרכים לנפגעי פעולות מלחמתיות, טרור ומעשי אונס. בכל האחרונים ההתייחסות לנפגעים היא כאל קורבנות ובנוסף לכך במדינה שבה קיים המיתוס של 'כל העם צבא', קיים יחס מיוחד למי שנפגע מפעולה צבאית (נריה, 1994). גם קיימת מודעות רבה לנושא האונס והתקיפה המינית, כאשר קיימים מעונות לנשים מוכות וב-12 לנובמבר 2001, התפרסמה ב"הארץ" תמונתו של מי שנכלא לשנים ארוכות לאחר מעשי אונס תוך מחאה על כך ששוחרר לפני הזמן. יוצא, כי נפגעי פעולות צבאיות ונפגעות אונס מקבלים גיבוי מהמדינה ומהציבור, אולם נפגעי תאונות דרכים נותרים בסופו של דבר לבד. בעוד שחולים פוסט-טראומתיים שחוו טראומה, כמו הלם קרב או אונס, נבדקו והספרות מרבה לדון בהם, הרי שכמעט ולא נמצאת ספרות המציגה מחקרים הנוגעים לסימפטומים פוסט-טראומתיים של נפגעי תאונות דרכים. לכך יש גם להוסיף את העובדה, שהנפגע עשוי לחזור ולחוות את הטראומה, שהתרחשה במקרים רבים סמוך למקום מגוריו והדבר עלול ליצור בו גירויים שיובילו לסימפטומים נפשיים ופיזיולוגיים קשים. מכאן החשיבות בבחינת חלומותיהם של נפגעי תאונות דרכים בשלב הפוסט-טראומתי, כאשר חשיפת תוכן החלום והבנתו, מראים לחולם את דרך הקיום האמיתית הרצויה לו, בעוד הוא מתעלם ממנה מסיבות שונות. הטיפול באמצעות החלומות עשוי לאפשר לנפגע הטראומה לשפר את איכות חייו ו"לעזור לו לחיות את פתיחות קיומו" (Boss, 1958). על מנת להבין את התפתחות החלימה בקרב נפגעי תאונות דרכים, אבקש לענות על השאלה: כיצד מתבטא השלב הפוסט-טראומתי בחלומותיהם של נפגעי תאונות דרכים?
כדי לענות על שאלה זו אביא בפרק הראשון את הגדרות המושגים העיקריים, היינו טראומה ופוסט-טראומה וכן הפרעות שינה וחלימה. בפרק השני אבקש לקשר בין הטראומה שנחוותה על ידי הפגוע לבין זכרונותיו המודעים והלא מודעים, כשאלה מתאחדים יחד בחלומות. לצורך כך אתייחס גם לתופעת הפלאשבק, המהווה סוג של זכירה וחיווי חוזר של הטראומה במצב של ערות. בפרק השלישי אתייחס לנפגעי תאונות דרכים, כאשר אבדיל בין נפגעים שהיו קורבן פסיבי לתאונה, לבין נפגעים שהיו מעורבים בתאונה כנהגים. בסעיף הראשון אבקש לעמוד על מאפייני אישיותם של נהגים המעורבים בתאונות, שכן נהגים אלה הינם נפגעים אף הם וגם כן עוברים את השלב הטראומתי והפוסט-טראומתי.
העניין במאפייני אישיותם נובע מכך, שמאפייני אישיות מיוחדים עשויים ללמד על הקשיים שבהם יתקלו בשלב הפוסט-טראומתי. בסעיף השני אתייחס לסימפטומים של כלל נפגעי תאונות דרכים בשלב הפוסט-טראומתי ולדרכי התמודדות שבהן הם משתמשים בשלב זה. בסעיף השלישי אתייחס להיחשפותם של נפגעי תאונות הדרכים ללא מודע כדרך להחלמתם. את מסקנותי ואת תשובתי לשאלה שבמבוא, אביא בסיכום.
העבודה בפונט 14