הס! איזה אור מן החלון בוקע?
                                                                     דוברת היא, אך דיבורה אלם הוא.(שקספיר, רומיאו ויו                                             מבוא
הצפייה בטלוויזיה תופסת בעשור האחרון את המקום המרכזי בבילוי הפנאי  של  ילדים  ונוער. העידן הרב-ערוצי הפך את הטלוויזיה לגורם ראשוני באמצעי התקשורת, אליו חשופים ילדים ובני נוער.
החשיפה  לטלוויזיה  בעלת פוטנציאל השפעה חיובי ושלילי גם יחד.
ממדיה זו לומדים לטוב ולרע, בצורה ישירה ועקיפה.  הילדים לומדים את מה שהחברה רוצה  שילמדו,  וכן את מה שהחברה לא הייתה רוצה שילמדו.  הטלוויזיה היא מעין "מגלה סודות" של המבוגרים אודות נושאים שהיו מעדיפים להשאירם מתחת לשטיח.
בעבר, דרך העברת המידע לילד הייתה באמצעות הספר והייתה מתבצעת בבקרה על הילד. כיום, גבולות אלו מנופצים. הבדלי הידע בין ההורים לילדים קטנים מאוד. הטלוויזיה  לא  רק  משקפת מציאות, אלא  גם מבנה מציאות. לגבי  הילדים,  הצופים  בטלוויזיה,  קיים  סיכון  של  חשיפה בטרם עת, לעניינים שהם  מעבר להבנתם או שאינם רלוונטיים לחייהם וקשורים לעולמם של המבוגרים.  תופעה  זו  עלולה לגרום ל"אובדן הילדות". (פוסטמן, 1986) אחת  מההשפעות  הפוטנציאליות  השליליות  של  הטלוויזיה  היא ההשפעה על ההתנהגות האלימה של ילדים. החשיפה  לאלימות בטלוויזיה מאדירה את מקומה של האלימות בחברה ותורמת לתפישת העולם כמקום אכזר ומפחיד, ומגבירה את הלגיטימציה לאלימות.
בשנים האחרונות אנו עדים לעליה מתמדת בשיעור המעורבות באלימות של ילדים ובני נוער, הן בעולם הרחב והן בישראל. מחקרים שעסקו בעניין, גילו  כי בכל הקשור להשתתפות של בני נוער במעשי אלימות בבתי ספר, ישראל תופסת את המקום הבלתי מכובד החמישי בעולם.
עיתונים מדווחים שבחודשים האחרונים נעצרו 50 בני נוער שהיו מעורבים במעשי אלימות קשים. בכל יום ניתן לקרוא בעיתונים כותרות שונות המתארות אלימות מילולית ופיזית בקרב בני נוער.  לדוגמה: "מרשמים להכנת סם האונס חשופים באינטרנט", "הפרסומת בערוץ 2 פדופיליה" ועוד. למרות כל ידיעות אלו שאנו נחשפים אליהם כל יום ולמרות שמחקרים רבים דנו בעניין חשיפת אלימות מילולית ופיזית בתקשורת, אף גוף תקשורתי לא קם כנגד ומחה. לצערנו הסיבה ברורה- כי בסופו של דבר זה מה "שמכניס כסף".
בעבודתי אציג מספר גישות להתבוננות בנושא זה ואסתמך על מספר מחקרים שהתבצעו הן בעולם והן בארץ. דרך הצגת דעותיהם של יודעי דבר אציג את נושא זה בדרכים והתייחסויות שונות.
הצפייה בטלוויזיה היא רבה ויש לכך השפעות ניכרות על הפרט והחברה. אבל מהו באמת הכוח שלה?    עד כמה היא באמת משפיעה עלינו?    האם היא קובעת בשבילנו? האם היא משקפת מציאות או מעצבת אותה?   האם היא באמת הגורם העיקרי להתגברות האלימות בקרב בני הנוער? תוכן העינינים:
מבוא –2- סקירת ספרות -.-4- ניתוח:על פי ניל פוסטמן "אבדן הילדות" -6- ממצאים -8- סיכום ..-9- ביבליוגראפיה –10- נספחים –..-10-