המחלקה למדעי המדינה נושא העבודה:
השפעות מעצמות העל על תהליכי קבלת החלטות בישראל לסיום מלחמת יום הכיפורים וַיְרַפּוּ אֶת שֶבֶר בַּת – עַמִּי עַל נְקַלָּה. לֵאמֹר: שָלוֹם שָלוֹם וְאֵין שָלוֹם. (ירמיהו ח' ; י"א) שם הקורס: סיום מלחמות בעידן הגרעיני מספר קורס: 71-547-61
תאריך הגשה: תוכן עניינים
נושא הפרק                                                                                                                               עמ'                                                                                            מבוא
              שאלת המחקר               מטרות המחקר               השערת המחקר              שיטת המחקר פרק  1 –  רקע  תיאורטי              פרק 2 –   רקע
היסטורי                                                                                                                         פרק 3 –   האינטרסים של מעצמות העל במזרח התיכון                                                                          פרק  4-   אינטרסים ויחסי עוצמה בין ארה"ב לברה"מ בעת מלחמת יום הכיפורים פרק  5 – דרכי פעולה של מעצמות העל לסיום המלחמה.                                                                                              פרק 6 – סיום המלחמה כתוצאה מלחץ מעצמות העל.
פרק 5  – סיכום                                                                                                                   ביבליוגרפיה                                                                                                                            מבוא
הקרב המדיני בזירה הבינלאומית התנהל בד בבד עם המהלכים הצבאיים בשדה המערכה והתרכז בחמישה נושאים : אספקת נשק, עיתויה של הפסקת האש, מדיניות המעצמות , נשק הנפט,  והיחסים הבין ערביים. במועצת הביטחון היו המהלכים לגבי הפסקת האש קשורים קשר אמיץ בתנודות הקרב בשדה. מצרים , המעודדת מהצלחתה המרשימה במתקפת הפתיחה לא היתה מעוניינת בהפסקת האש לפני שצבאה יגיע לפחות למעברים האסטרטגיים. ישראל התנגדה להפסקת האש מטעמים הפוכים.
היא רצתה להתאושש מכישלונה ההתחלתי ולהדוף את הכוחות המצריים אל מעבר לתעלה, סוריה, כנראה בעצה  אחת עם בריה"מ , חשבה על הפסקת-אש כבר בימים הראשונים ללחימה, לאחר שחיל השריון  שלה העמיק לחדור אל מאחורי הקווים שלנו.
ארה"ב עמדה מן הצד וצפתה במצב הצבאי בלי לעשות צעד רציני בכל כיוון שהוא.
קיסינג'ר  קיבל את הקביעה הישראלית שצה"ל לאחר שיגויס במלואו, יחזיר לעצמו חיש מהר את השטחים שאבדו לו.
מתקפת-הנגד  ברמת הגולן נראתה כמאשרת את הצפיות האלה (ג. רפאל, 269).
בשלבי המלחמה המתקדמים,  הרשתה ארה"ב למטוסי חיל האוויר להסיע הספקה של חלפים וציוד, אך לא היתה מוכנה להתיר משלוחים במטוסים אמריקאיים. (שם,
2 69).
במזרח התיכון התנהלה מלחמה בה גילתה ברית המועצות מעורבות יתרה, במתן סיוע צבאי-אסטרטגי למצרים וסוריה שלחמו נגד ישראל. במסגרת המלחמה הקרה בין שתי המעצמות, היה לארצות הברית אינטרס בהתערבות בנעשה במזרח התיכון וברצון לסיום המלחמה, כאשר מצד אחד היה צורך לסייע לישראל שהייתה בת ברית לארצות הברית באזור זה של העולם , ומצד שני רצון למנוע התדרדרות של המלחמה אשר תגרור את שתי המעצמות לכדי עימות חזיתי. על מלאכת התיווך לסיום המלחמה הופקד הנרי קיסינג'ר, שר החוץ של ארצות הברית דאז, כשהוא נאלץ לתמרן בין האינטרסים השונים של הממשל האמריקאי באזור, מול ישראל, ארצות ערב וברית המועצות. פעולת התיווך של קיסינג'ר תרמה רבות לסיום המלחמה וחתימת הסכם הפסקת האש בין ישראל לבין יריבותיה, תוך כדי שמירת האינטרסים האמריקאיים באזור מול כל הנפשות שלקחו חלק במערכה. בעבודה זו יש בכוונתי להציג את מערכת הלחצים שהופעלה על מנהיגי ישראל  בתהליך קבלת ההחלטות , את האינטרסים של מעצמות העל במזרח התיכון, את נטייתה של ארה"ב  לכיוון הערבים ואת השפעתה על תהליך קבלת ההחלטות בישראל. שאלת המחקר: האם וכיצד השפיעו מעצמות העל, על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל לסיום מלחמת יום הכיפורים ?
מטרות המחקר:
לתאר ולנתח את האינטרסים של ארה"ב ובריה"מ במזרח התיכון ואת השפעתם  על מדינות האזור, הצגת מעורבותן של המעצמות בשיקולי קבלת החלטות של מנהיגי המדינה לסיום מלחמת יום הכיפורים.
השערת המחקר :
ככל שהתלות של המדינות במזרח התיכון (ישראל וערב) בפטרונים שלהם (ארה"ב וברה"מ) גברה, כך השפעת מעצמות  העל  על סיום המלחמה היתה החלטית יותר וברורה יותר. שיטת המחקר:
שיטת המחקר בעבודה זו הינה ניתוח  תוכן איכותי, אעשה שימוש בספרות היסטורית, במחקרים ובאתרי אינטרנט הדנים בסוגיית השפעת המעצמות לסיום המלחמה.