ניתוח הסיבות שהובילו לפריצתה של מלחמת העולם ה-1

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2005
מספר מילים 4970
מספר מקורות 13

תקציר העבודה

עבודה סמינריונית בקורס מלחמה אזורית ושלום אזורי: מדינה לאום וניו-ראליזים כמודלים המסבירים את פריצתה של מלחמת העולם הראשונה יוני 2005
תוכן עניינים
1 )מבוא                                                                עמודים: 3-5

2 )ניתוח הסיבות לפריצתה של מלחמת             עמודים:4-18
העולם הראשונה בהסתמך על תיאורית מדינה לאום
3 )ניתוח הסיבות לפריצתה של מלחמת        עמודים:18-29
העולם הראשונה בהסתמך על תיאורית הניו-ריאליזם
4 ) סיכום                                                      עמודים 30-32
5)ביבליוגרפיה                                            עמוד: 33
מבוא
מלחמת העולם הראשונה שפרצה בשנת 1914 הייתה מלחמה ראשונה מסוגה הן בגלל כמות ההרס וההרג שהיא חוללה והן בגלל המספר הרב של המדינות שהשתתפו בה.  כ-52 הכרזות מלחמה היו בין השנים 1914-1918.  ראוי לציין כי שתי מגמות מנוגדות אפיינו את אירופה בשנים שקדמו  למלחמת העולם הראשונה: מגמה אחת אופיינה בהלך רוח של חשדנות הדדית בין המדינות המרכזיות באירופה שגרר חימוש מסיבי של אותן מדינות, החלת חוק גיוס חובה וניסיון ליצור בריתות הגנה כנגד מדינות אחרות, כמו כן בקרב צבורים מסוימים באירופה החלו להיות רווחות תפיסות לאומניות ומיליטריסטיות. דוגמא לכך ניתן לראות למשל בספרו של פון ברהנדי "גרמניה והמלחמה הבאה" שבו הוא מהלל את המלחמה וקובע שהיא הכרח ביולוגי של האדם ושל מדינה הרוצה להתקיים (טוכמן,1999, 19-20).  מול מגמה זאת רווח באירופה הלך רוח אחר שאופיין בשאיפה לשלום ורצון לפתור סכסוכים בין מדינתיים על ידי גישור דיפלומטי בין המעצמות, שבא לידי ביטוי בעיקר בכינוסם של קונגרסים בין לאומיים. מגמה זאת החלה לצבור תאוצה לאחר קונגרס וינה בשנת 1815 בו הוחלט על "הסכם אירופה" , בעקבות הסכם זה כונסו קונגרסים בשנת 1818 בשנת 1820 ו-1821 .למרות שבשנת 1822 המעצמות לא הגיעו להסכמה בכול הקשור למרד היוני באימפריה העותומאנית המשיכו המעצמות לכנס קונגרסים בין לאומיים על מנת למנוע או לסיים מלחמות ביניהן. בשנת 1856 כונס קונגרס לאחר מלחמת קרים, בשנת 1878 ו-1884 כונסו קונגרסים בברלין, כמו כן כונסו קונגרסים בין לאומיים בשנת 1899 ובשנת 1907 שבהם הוחלט גם על בית הדין הבין לאומי לבוררות בהאג ונוסחו חוקי מלחמה בים וביבשה כמו גם חוקים הקשורים לזכויות של השבויים והלא לוחמים. מעבר לכך החל שיתוף פעולה בין מעצמתי בתחומים שונים למשל: בשנת 1875 הוחלט על איחוד הדואר ובשנת 1887 הוקם איחוד בין לאומי לזכויות יוצרים. (קולדוואל, 1959,
6 67-669).
מלבד שיתוף הפעולה בין המדינות החלו להתקיים באופן נרחב שיתופי פעולה כלכליים, אינטלקטואלים ואחרים בין גופים ואנשים פרטיים במדינות השונות כמו גם גידול במספר התיירים בין מדינה למדינה. ספרו של נורמן אנגל "האשליה הגדולה" שפורסם בשנת 1910 וזכה לתעודה נרחבת מנסה להוכיח כי מלחמה באירופה היא לא אפשרית:" על ידי דוגמאות רבות וטיעון שאין לסותרו הראה אנגל שבמצב הקיים של תלות הדדית , כספית וכלכלית , בין העמים , עלול המנצח לסבול במידה שווה למנוצח , לכן אין תועלת במלחמה , לכן לא תמצא אומה אווילת עד כדי שתתחיל במלחמה" (טוכמן, 1999,
1 8-19).
למרות התיזה שהוצגה בספרו של נורמן אנגל מלחמה פרצה באירופה בשנת 1914, הניצוץ שבעטיו פרצה מלחמת העולם הראשונה נקרא משבר יוני, משבר זה נוצר לאחר הירצחותו של יורש העצר האוסטרי ואשתו בסרייבו. למרות אזהרות של דיפלומטים אוסטרים על הסכנה שבביקור בני משפחת המלוכה האוסטרו-הונגרית בבוסניה הגיע לסרייבו בקיץ של 1914 יורש העצר האריכדוכס פרנץ פירדנננברג, שהיה מתנגד חריף ללאומיות הסלבית.  ב-28 ביוני תאריך  בעל חשיבות היסטורית לסרבים,  מכוון שיום זה מסמל ניצחון מפורסם של התורכים על הסרבים בקוסובו במאה ה-14 יצא  יורש העצר ואשתו בראש תהלוכה ברחובות סרייבו , ב-11.30 מתפרץ צעיר סרבי מתוך הקהל ויורה למוות ביורש העצר ואשתו.  המתנקש סטודנט סרבי צעיר, שהיה שייך לארגון מחתרתי בשם "הבוסנים הצעירים", קיבל עזרה מארגון משמעותי יותר בשם "היד השחורה". מרבית חברי ארגון זה היו שיכים לשירות החשאי הסרבי ולכן הואשמה בין היתר ממשלת סרביה בתכנון הרצח למרות שעד היום לא ידוע אם הממשלה הסרבית אכן ידעה על תכנון הרצח. (mcdonough,1998,pp15-16)                                                                                 בעקבות הרצח -.