ניתוח שתי יצירות לפי תפסית העומק (ציון 95)

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , , , , , , , ,
שנת הגשה 2007
מספר מילים 4970
מספר מקורות 1

תקציר העבודה

ישנם מספר אלמנטים שיוצרים את תחושת העומק בציור של בליני. האלמנט הראשון הוא גודל יחסי. האם והתינוק הם האלמנטים הכי גדולים בתמונה, לכן העין שלנו מבינה כי הם נמצאים בקדמת התמונה. כל הנוף שמאחורי הדמויות הוא קטן, לכן אנחנו מבינים שהוא באופק. לדוגמא, גובה הבניין הוא כגודל ראשה של מריה, דבר שלא היה הגיוני אם הם היו באותו המרחק, לכן אנחנו מבינים שהכפר רחוק בעומק התמונה.
האלמנט השני היוצר את העומק הוא המרקם. דמותם של מריה והתינוק עשירים במרקם ובצבע, דבר הנותן להם נפח. לאלמנט זה ניתן להוסיף גם את הטיפול בפרטים. לא רק שהמרקם עשיר, יש גם הקפדה על כל פרט ופרט. ברקע, יש פחות הקפדה על פרטים, ודבר זה יוצר בידול בין הדמויות לנוף. הצבעים גם הם יוצרים בידול. אלו הם צבעים שונים לגמרי בין הרקע לדמויות, מה שיוצר הפרדה בינם.
הבידול בין הדמויות לנוף, גם הוא תורם לתחושת העומק-
בניגוד לציור של בליני, ציור זה כמעט שטוח לחלוטין.
האלמנט הכי בולט שיוצר את השטיחות הוא הצבעים. הכסא והקיר הם באותו הצבע בדיוק, עם מעט מאוד קו מתאר, מה שיוצר את התחושה כי הם נבלעים זה בזה. אין ביניהם שום הפרדה שתיצור עומק. כך גם עם חלק משמלתה של האישה. גם קווי מתאר כמעט ולא קיימים.