סמינריון בכלכלה:
הנושא עוסק בשילוב עולי ברית המועצות בשנות ה90 בשוק העבודה הישראלי.
הבאתי 3 דעות של כלכלנים ממאמרים באנגלית וכך ניתחתי את הנושא הנ"ל.
מבנה העבודה:
מבוא
ניתוח דיון ומסקנות מסקנה כללית של כל המאמרים.
מבוא: בשלהי 1989 ברית המועצות הקלה בהגבלות ההגירה ובנוסף אי השקט הכלכלי והכללי גרם למספר גדול של אזרחים להחליט לעזוב את הארץ.חוקי ההגירה בארצות הברית השתנו ונהיו יותר קשים ולכן יורדים רוסים היו צריכים לחפש מקום תחלופה במקום ארצות הברית.בעוד שליהודים היה ברור שיהגרו לישראל.
וזה מה שגרם לעלייה ההמונית של יהודים מחבר המדינות שהחלה בשלהי 1989 הסתכמה ב711,000 עולים בין 1990 עד סוף שנת 1997.גל העלייה של 1990-1991 הגדיל את האוכלוסייה ב7.6%.בשנים אלו קפצו זרמי העלייה אך בתחילת 1991 יש קיטון בזרם עקב מלחמת המפרץ.זרם העולים מ1992-1995 התייצב על כ64,000-68,000 נפש בשנה,וירד ל55,000 ב1997.זרם העולים בשנים 1990-1997 מהווה כ16% מכוח העבודה הישראלי ערב גל העלייה.
                                                                    ציור1.
תכונה חשובה של גל העלייה הזה היא רמת ההשכלה הגבוהה של העולים וניסיונם הקודם בעבודה אקדמית.(לוח 1).לעולים שהגיעו לפני סוף 1993 היו בממוצע 14.5 שנות לימוד וכמחציתם עסקו במשרות אקדמיות ומנהליות טרם עלייתם ארצה.מבין אלה 57,400 הגדירו עצמם כמהנדסים,12,000 רופאים,בהשוואה ל30,200 מהנדסים ול15,600 רופאים שהיו בישראל בשנת
1 989. כניסת עולים רבים בעלי מיומנויות גבוהות גררה תהליך הסתגלות הדרגתית.בהתחלה עבדו העולים בעיסוקים הדורשים כישורים מעטים ואחר כך טיפסו בסולם התעסוקה,מאחר שהתוודעו לשוק העבודה הישראלי ומצאו עיסוקים ההולמים את כישוריהם.המהגרים מברית המועצות נכנסו לכח העבודה הישראלי מהר ומוכנים להסכים כמעט לכל עבודה זמינה.ההשתלבות הראשונית שלהם בעבודות בכלכלה הישראלית מראים על ירידה בדרגה התעסוקתית בצורה ניכרת.בתקופה לאחר מכן המהגרים משדרגים את מקום העבודה שלהם בחיפוש אחר עבודה יותר טובה.75% מהמהגרים התחילו את הקריירה שלהם בישראל כפועלים לא מקצועיים.(טבלה 11.1בנספח)כמהגרים הם מתחרים עם עובדים מקומיים ולכן יש להם השפעה על העובדים הישראלים.
המהגרים עבדו בתחילה בעבודות הדורשות רמה מינימלית של השכלה,טבלה
3 (בנספח) מציגה את דרישות ההשכלה מעבודות המהגרים בהשוואה להשכלה שיש להם והדרישות  השכלה שיש לישראלים עם אותן עבודות.המהגרים משפרים את העבודות שלהם.ואחרי 6 שנים בארץ הדרישה הממוצעת של העבודות שלהם דומות לאותן עבודות המוחזקות על ידי  ישראלים,למעט מהגרים עם 17-22 שנים של השכלה.מהגרים אלה עובדים בעבודות שדורשות פחות השכלה מהשוואה לישראלים.
בגלי העלייה כ40% מהעולים החליפו את מקצועם לאחר שהגיעו לארץ.העולים האקדמאים(ללא רופאים)היה שיעור ההחלפה כ42% ואילו בקרב רופאים ומקצועות הרפואה האחרים כמעט ולא הייתה החלפה.בקרב המקצועות החופשיים שיעור ההחלפה היה כ54%.יש מגמה ברורה המראה על ניידות תעסוקתית כלפי מטה.אם כי בחלק מהמקרים מדובר בהחלפה זמנית וחזרה למקצוע המקורי לאחר תקופת הכשרה.הגורמים הקובעים את שיעורי ההחלפה במקצועות השונים קשורים להתאמת המקצוע לישראל,מידת ההשקעה הדרושה(כמו: השתלמויות)בכדי להתאים את המקצוע למשק הישראלי ומידת הביקוש למקצוע זה בישראל.אלו שנשארו במשלח ידם המקורי מאופיינים בכך שהם בעלי ההשכלה הגבוהה ביותר בקרב בעלי משלח ידם.הכנסתם של המשכילים ביותר בכל קבוצת מקצועות הייתה גבוהה יותר כאשר לא החליפו משלח יד.
ברור שהחלפת משלחי יד כרוך בביזבוז של מקורות ע"י אי מיצוי ההון האנושי העצום הגלום בגל העלייה,ובנוסף גם אי שביעות רצון ניכרת של העולים.חוסר שביעות רצונם של העולים הנובע מן הכורח להחליף משלח יד ישפיע על טיב קליטתם בארץ,וישפיע גם על נכונותם של עולים נוספים לבוא ארצה.
השכר הריאלי לשעת עבודה בקרב הוותיקים ובקרב העולים בשנים 1990-1997 נטה לעלות באותה תקופה,אך שיעור העלייה בשכר העולים היה גבוה יותר.מכאן שהירידה בשכר הממוצע שיקפה בעיקר את כניסתם של עולים לעבודות שהשכר בהן נמוך ואין להסיק ממנה שהוותיקים סבלו מירידת שכר.דבר זה נראה בבירור בגרפים המתארים עודים בעלי 16 שנות לימוד ומעלה-קבוצה שיש בה עולים רבים.רואים כי שכר הוותיקים בעלי 16 שנות לימוד ומעלה נשאר שטוח בשנים
1 991-1994 ואחר כך החל לעלות לאיטו.השכר הממוצע של עובדים אלה ירד ככל שעולים נוספים הצטרפו לקבוצת בעלי 16 שנות לימוד ומעלה,אשר שכרם היה כחצי שכר הוותיקים.
העולים מסתגלים לשוק העבודה הישראלי בהדרגה ונעשים תחליפים קרובים לוותיקים הדומים להם בהשכלה ובניסיון ככל שהם שוהים בישראל זמן רב יותר.תהליך זה משתקף בשכר הנמוך שהעולים מקבלים בתחילה –כחצי השכר המשולם לוותיקים דומים-ואילו ככל שמתארכת השהות בישראל עולה השכר עלייה חדה.
שאלת המחקר:
בעקבות גל העלייה הגדול שהגיע לישראל בשנות ה90,וההרכב המקצועי של גל העלייה המאופיין בשיעור גבוה של אקדמאים ,המשק נמצא בבעיה משולבת של קליטה תוך שינויים במבנה המשק ובכיוון התפתחותו,וההשפעה של העולים על המשק.הבעיה המרכזית בקליטת העלייה היא בעיית התעסוקה.לבעיה זו 2 היבטים: קצב הקליטה בתעסוקה ואופי התעסוקה שתימצא להם. כרגע גל העולים שהגיעו מברית המועצות לשעבר תופס מקום נכבד בשוק העבודה הישראלי ולכן החלטתי לבחור נושא זה ולראות כיצד החל  להשתלב גל עלייה גדול כמו זה במשק הישראלי .