מכוני הלימוד האקדמאים בישראל, מדורגים גבוה בעולם והפיקו כוח עבודה שמוביל בעולם במספר המדענים והאנשים הטכניים.  אוכלוסיה צעירה ומלומדת זו הפכה את ישראל למקום אטרקטיבי לחברות היי – טק רב לאומיות, כמו Motorola, Intel , Digital Equipment , IBM ו- Microsoft , להשקיע הון נכבד בייצור מקומות עבודה לאוכלוסיה זו                     (Lauren Rapaport and Paige Wunder, 2001
).   עולה השאלה, האם פרט השייך  לאוכלוסיה זו בהכרח לא יהיה מובטל ?
במדינות מתועשות קיים בדרך כלל קשר הפוך בין השכלה לאבטלה.  כלומר, ככל שרמת ההשכלה עולה, כך רמת  האבטלה פוחתת.  תיאוריות של הון אנושי מנסות להסביר את חוסר היציבות היחסי בתעסוקה של אנשים בעלי השכלה נמוכה.  ההנחה היא שככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, כך גדלה האפשרות שהביקוש יעלה על ההיצע.
בדיקת נתונים מישראל מגלה כי, בניגוד למצופה, שיעורי האבטלה הנמוכים ביותר נמצאו לא רק בשכבת ההשכלה הגבוהה אלא גם בנמוכה ביותר.  בישראל אם כן, מתקיים קשר בצורת U הפוכה בין השכלה לאבטלה.  יתר על כן, קשר זה, קיים גם בשנים של אבטלה רבה וגם בשנים של אבטלה נמוכה (נח מלץ,  1977).
שיעור הבלתי מועסקים נמצא במגמה של עלייה מתמדת בשנים האחרונות ונכון לחודש יולי 2003, עומד על כ- 10.6 אחוזים מכוח העבודה האזרחי (על פי נתוני המגמה מתוך סקר כוח אדם, הלמ"ס).
עבודה זו תתמקד בבדיקת הקשר הקיים בין השכלה ואבטלה בין השנים 1990 ל- 2001 (שנים נבחרות) ותבדוק האם קשר זה נשמר לאורך השנים ומה הגורמים שהביאו ליצירת קשר זה.
תוכן ענינים :
רשימת הפרקים עמוד רשימת לוחות וגרפים
1 א. מבוא
2
ב.  מושגים בכלכלת עבודה ורקע תיאורטי
3 -8
ג. סקירה ספרותית 9-10 ד. סקירה כללית – אבטלה והשכלה בישראל והקשר  ביניהם
1 1-14
ה. השערות עיקריות בעבודה
1 6
ו. בדיקת השערות
1 7-24
ז. סיכום ומסקנות
2 5-26
ח. ביבליוגרפיה
2 7