תקציר העבודה דנה בסוגיית זכויות היוצרים באינטרנט  ותצביע על השפעות ההתפתחות הטכנולוגית המואצת על סוגיה זו בהיבט המשפטי, וכיוצא מזה על קהל הצרכנים – החברה.
השאלה הנשאלת במרכזה של העבודה היא: כיצד דרכי ההתמודדות של המחוקק עם שינויים אלו משפיעים על התנהגות קהל צרכני  היצירות במרחב הממוחשב.                ניתן להיתקל ב"פשעי מידע" כמעט בכל מקום בחיי היום יום. קיימים מיתוסים ובורות עצומה בכל הקשור לנושא של זכויות יוצרים, בהקשר של ידע ומידע..רבים יגידו, ששכפול קלטת וידאו שהושאלה מספריה, מהווה עברה על החוק, אך חלקם הגדול, יתקינו במחשבם תוכנה השווה אלפי דולרים, שלא נרכשה על ידם, ללא כל היסוס. קיימת הרגשה, בעיקר בקרב גולשי האינטרנט, כי הכול זמין וממתין במרחק לחיצת עכבר. במקרים רבים נהוג לחשוב שמרבית העברות נעברות בגלל חוסר ידיעה.         לדעתי מהות הפרת החוק החוזרת ונשנית, סיבתה – אינה פשוטה כל – כך ולא מסתכמת בחוסר הידיעה של הציבור, אכן עדיין קיים אבסורד  באגד החוקים – זכויות יוצרים, וזאת אדגים על – ידי נתינת דוגמא אחת מיני רבות, בחלק העבודה העוסק במשפט הישראלי. אך לא אוכל לגשת לכתיבת עבודה מעין זו מבלי להודות בעובדה שהעבירה על חוק זכויות היוצרים נעשית גם בידיעה ותוך התעלמות מוחלטת מן החוק. מה שמביא אותי למטרת כתיבת העבודה.         אכן, החוק מסורבל וסתירות רבות לו, אך לא צריך להיות בקיא בגבולות ה"שימוש ההוגן" הקבועות בחוק, ולכולנו ברור כי חברות שיתוף הקבצים מפירות את זכויות היוצרים ואין זה מרתיע רבים. הסיבה לזה היא עמוקה הרבה יותר ולא ניתן לפתור סוגיה זו בהנחת "אי ידיעת החוק" . אם כך, מטרת העבודה המוצעת היא להראות את הגורמים החברתיים המשפיעים על רבים כל כך להפר את הזכות הבסיסית ועתיקת היומין, זכות יוצרים. הצעד הראשון בעבודה באופן טבעי יהיה הגדרה כללית של המושג: זכות יוצר ומשמעותה של זכות זו. כדי להבהיר את הבעייתיות שיוצר אגד זכויות זה שמהווה את קניינו של היוצר על יצירתו, אציג בקצרה שני מקרים. מקרה אחד הוא המקרה הנפוץ שעוסק בחברת שיתוף קבצים, השנויה במחלוקת,  ואראה את התייחסות החוק  לניצולה של טכנולוגיית הPeer 2 peer. המקרה השני באופן ייחודי, ייתן נקודת מבט אנתרופולוגית על נושא הקניין הרוחני בכלל וזכויות היוצרים בפרט.     בפרקים שני ושלישי, אעמוד על הסוגיות החוקתיות. בפרק שלישי אדגים בקצרה את השינוי הטכנולוגי הדראסטי בארץ ישראל, ואראה את ההתמודדות הקשה של החוק הישראלי  עם השינוי. בפרק זה, גם אראה את התמודדות החוק האמריקאי, ואעמוד על השינוי המרכזי ביותר שעבר במקביל לשינויים הטכנולוגים: תיקון חוק זכויות היוצרים הפדראלי באמצעות DMCA שגרר אחריו ביקורות רבות.  בפרק הרביעי אעמוד על הגורמים לתופעת ההפרה  של זכות היוצרים במרחב הממוחשב, ואעשה זאת דרך מתן הסבר על המעבר מטכנולוגיה אנלוגית לטכנולוגיה דיגיטאלית, התועלת שהמשתמש בטכנולוגיה זו (הדיגיטאלית) מפיק ממנה, בין אם מדובר ביוצר ובין אם מדובר בנמען המגלה עניין ביצירה ורוצה לעשות שימוש בה.  בנוסף בפרק זה אצביע על עקרון התועלתיות של  בנתהאם (בנתהאם 1748- 1832) ואראה את ההתנגשות של עקרון זה עם הרחבת זכות הקניין של היוצר, מעבר לגבולות המקובלים בחוק זכויות היוצרים הקלאסי.